סבו של הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, היה הגאון רבי יששכר זליגמן מייער זצ"ל, רבה של העיר רגנסבורג שבגרמניה. בכל שנות הנהגתו לחם כארי ברפורמים שאיימו להרוס את אושיות היהדות הצרופה. באותן שנים, אחד מתושבי העיר, 'ראביי' שהשתייך לבני החוג הרפורמי, החליט ליטול לעצמו את האחריות על מערכת השחיטה בעיר, בגיבויים המוחלט של הרפורמים. היתה זו פרצה נוראה בחומת הכשרות ורב העיר נתמלא בחרדה גדולה.
באחד הלילות בעיצומו של המאבק על הכשרות, נראתה לו בחלומו דמות הדורה שציוותה עליו ללכת וללמד את המיניסטר הגוי שהיה הבורר במאבק על השחיטה, את הלכות שחיטה הסבוכות. הבין רבי יששכר כי יש דברים בגו, אזר חלציו ומיהר להיפגש עמו. בנחישות מהולה בחשש הציע למיניסטר ללמוד את דיני השחיטה היהודית. למרבה הפלא הסכים המיניסטר להצעה והרב החל ללמדו את ההלכות.
להפתעתו גילה המיניסטר התעניינות רבה בלימוד, וכך שינן הרב באוזני 'תלמידו' הגוי שוב ושוב את דברי הגמרא בחולין דף ט ע"א: כל טבח שוחט שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו, ואלו הן הלכות שחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור וכו', עד שידע הממונה הערל את הלכות השחיטה על בוריין.
בסיום הלימוד המוזר הזה ניצל רבי יששכר את ההזדמנות הלא שגרתית שנפלה בחלקו וביקש מהממונה: עתה כאשר הבנת את דרישות ההלכה על בוריין, בדוק בבקשה האם אותו יהודי פוקר הטוען למשרה חשובה זו, יודע גם הוא את מה שאתה יודע.
בקשתו של רב העיר התקבלה, והיהודי הרפורמי שניסה ליטול לעצמו את האחריות הכבדה על השחיטה היהודית בעיר, הוזמן אחר כבוד אל המיניסטר, שכאמור שימש כבורר בנושא זה.
כשהגיע הרפורמי, מצא עצמו להפתעתו בעיצומה של בחינה על הלכות שחיטה. "אולי תאמר לי בבקשה", פונה הגוי לרפורמי, "מה הם חמשת הדברים הפוסלים את השחיטה?"… הנבחן החל לגמגם והפגין בורות מוחלטת בנושא. המיניסטר הבוחן הופתע לראות בעיניו כי האיש המתיימר להציג עצמו כבקי בהלכות וראוי לקבל על עצמו את התפקיד המכריע, אינו שולט כלל ועיקר בהלכות. הנבחן המבולבל לא תיאר לעצמו כי הבורר הגוי שולט בהלכות השחיטה היהודית וחפץ לבוחנו, כך שלא נערך כלל לבחינה מסוג זה.
למותר לציין כי המעמד הנדיר הסתיים בקלונו של הרפורמי שהתגלה במערומיו. האמת יצאה לאור והמיניסטר הדיחו על אתר, כאשר האחריות הכבדה על מערכת השחיטה בעיר חוזרת לידיו האמונות של הרב הצדיק רבי יששכר זליגמן מייער זצ"ל.
עד כאן המעשה המופלא שהובא בספר 'אחרי במדבר'. הגר"י זילברשטיין שליט"א, בספרו חשוקי חמד (יבמות), מביא מעשה זה ודן בו לגבי האיסור הידוע ללמד גוי תורה. כיצד אם כן לימד רבי יששכר את הגוי דיני שחיטה?
ומשיב: הדבר פשוט שבעניננו אין בלימוד הלכות השחיטה שום סרך איסור לימוד תורה לנכרי. כי כל האיסור נאמר דווקא על אחד שסתם מוסר דברי תורה לנכרי כדי להודיעו וללמדו את חוקי תורתנו הקדושה, אבל בנידוננו אין שום כוונה למסור לו דברי תורה, ותועלת הלימוד היא רק לישראל, משום שהצלת הקהילה תתאפשר על ידי העברת ה'מידע' למיניסטר שיבחן ויכשיל על ידו את הרפורמי שזומם לקעקע את יסודות הקהילה, וכך יעמיד רב העיר את הדת על תילה. ולכן אין כאן כלל חשש איסור אלא אדרבה, מצוות הצלת הרבים ממכשול.