"כאשר שומעים אדם גוי המשבח את קדושתו של העם היהודי", אומר הגר"י זילברשטיין שליט"א, "אין לך קידוש שם שמים גדול מזה. כך קרה לנו פעם בליל שבת, כאשר משפחה הגיעה אלינו עם בחור אחד שעצם נתקעה עמוק בגרונו…"
הכל החל בסעודת שבת נינוחה בבית אחת המשפחות החשובות ברמת אלחנן. המשפחה הסבה ליד השלחן, והבנים הידועים כברי-אוריין וכתלמידי חכמים השמיעו דברי תורה. לקראת סוף הסעודה השמיע אחד מבני הבית אנחה, ועד מהרה התברר שעצם של 'תרנגול-הודו' נתקעה בגרונו. עצם זו היא קשה במיוחד, וההרגשה היתה שהעצם נתקעה במאוזן בתוך-תוכו של הגרון.
נזכרו בני הבית בסגולה המובאת בגמרא (שבת, דף ס"ז עמ' א'): "מי שיש לו עצם בגרונו, מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי, חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד". אלא שמרוב הבהלה לא זכרו את התנאי המובא בגמרא – "מביא מאותו המין", דהיינו מאותו המין שנתקע בגרונו, והביאו עצם של בשר רגיל, לא של תרנגול-הודו, והניחו על קדקדו של בן-הבית.
משלא חל שיפור, הובהל רופא גוי המתמצא בתחום זה. הוא הגיע עם המלקחיים המיוחדים שלו, בדק את הגרון אמר שאין הוא מצליח לראות את העצם, כיוון שהיא תקועה עמוק-עמוק בפנים, והציע לנסוע מיד לבית החולים. בני המשפחה אמרו לרופא שהם לא מוכנים לחלל את השבת לפני שיעלו אל ביתו של הגר"י זילברשטיין.
"הרופא", סיפר הרב שליט"א בסעודה שלישית פרשת 'יתרו', "חשב שאין אנחנו מודעים לחומרתו של אירוע כזה, ו'הזהיר' אותנו שמדובר במצב של פיקוח נפש, ולדעתו צריך לנסוע מיד לבית החולים…
"כאשר שאלנו את בני המשפחה האם עשו את הסגולה המובאת בגמרא, השיבו בני הבית בחיוב, ואז שאלנו: האם עשיתם בדיוק כפי שמובא שם? בני הבית נזכרו שהעצם על הקדקוד לא היתה של הודו אלא בשר רגיל. הורינו להם לנסוע עם האמבולנס הביתה, ולהביא שארית מעצם-ההודו שאכל הבחור, ורק אם זה לא יצליח, לנסוע אח"כ עם הגוי לבית החולים.
"לאחר שהניחו עצם של הודו, ואמרו את הנוסח, השתחררה העצם התקועה. ניתוח מסובך למדי נמנע מהבן. הודו לה' כי טוב. לא שדברי חכמים צריכים לראיה, אבל כשזוכים לראות עין בעין את ישועת ה' ע"י אותן סגולות שנאמרו בגמרא, אי אפשר שלא להתחזק באמונה שלימה.
"הרופא הגוי עמד משתאה למול המראה, והוציא מפיו את המלים: 'אנחנו אנשי רפואה, ויש לנו חכמה; אבל העם היהודי הוא עם קדוש!'"…
(מתוך 'קול ברמה' – גליון 337 אדר תש"פ)