פעמים הרבה אנו שומעים איש יהודי המתאנח ומתלונן על יומו שעבר עליו: "אזא שווארצע טאג"… (- איזה 'יום שחור'…). ישמע אותו יהודי למה שהיה אומר הרה"ג רבי בנימין זאב דויטש ז"ל (מנהל ישיבת פוניבז'): "לעולם אל תאמר: 'אוי, יום פלוני יום שחור היה לי', כי אינך יודע איזו טובה וברכה, ישועה ורחמים הקב"ה מכין לך בתוככי 'שחרות' זאת, ויתכן שברבות הימים יתגלה כי זה היום היה היום הלבן ביותר בחייך"…
וסיפר שבדידיה הווה עובדא: בימי בחרותו בעיירת מגוריו בהונגריה, ביום מן הימים קיבלו חמישים בחורים וצעירים מבני העיירה 'צו גיוס' לצבא הגויים, ותרב בבת יהודה תאניה ואניה. מיד טיכסו עצה לשלוח בקשה לרופא מפורסם פלוני שיכתוב על כל אחד מהבחורים איזה סיבה ותירוץ שבגינו אין הבחור ראוי ומוכן להתגייס לצבא. אבל זאת לא יעלה על הדעת מבלי שליחת צרור הכסף לבית הרופא, על כן נתבקשו כל הורי הבחורים להכניס מעות לעסקן פלוני, שהוא ישלח את כל הסכום כאחד אל הרופא.
ואכן, כל אחד מהם הכניס מעות כפי יכולתו וכגודל השגותיו, הגדילו לעשות אביו של רבי בנימין זאב עם עוד אחד מבני העיירה, שעשירים גדולים היו, והכניסו הון עתק ל'קופה', וכך נשלחה הבקשה לאותו הרופא כש'מתן שכרו בצדו'…
עבר יום ועוד יום ועדיין לא נתקבלו 'אישורי הרפואה'. היו הכל דרוכים ומתוחים לקראת הבאות, עד שבס"ד ביום האחרון 'ערב הגיוס' הגיעו לבית הדואר האישורים. אך משנפתחה החבילה נתגלה שהרופא מצא 'תירוצים' רק לארבעים ושמונה מהבחורים, ולאלו השניים – בני העשירים לא נתקבל כל אישור, ופירוש הדברים שעל השניים לקיים 'וישא יעקב רגליו' ולברוח מביתם כל עוד נשמתם באפם, ויפה שעה אחת קודם… מיד נטלו השניים את התפילין, מעט בגדים ומעות מועטות וברחו מהעיירה לעלות לארה"ק – מבלי להפרד כראוי מבני משפחתם, ומבלי הכנות הנדרשות לנסיעה כה ארוכה לבחורים כה צעירים.
מכאן היה אומר תמיד רבי בנימין זאב, כי זה היום – יום הבריחה, היה נראה בעיני בשר כיום קשה ושחור, על שהוכרחו שני בחורים צעירים לעבור נסיון של 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ…' מבלי כל הכשר והכנה, ולמעשה – 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו', כי כמה שנים לאחמ"כ פרצה המלחמה, ומכל חמישים הבחורים לא נותר שריד ופליט אלא שניים אלו הבורחים, שיום בריחתם היה יום הצלתם ממיתה ודאית. ולא עוד אלא שזכה רבי בנימין זאב להקים דור ישרים מבורך כשהרבה מצאצאיו משמשים כראשי ישיבות מפורסמים בארה"ק לשם ולתפארת. נמצא, אין לך יום אורה ושמחה כאותו היום.
(הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, באר הפרשה)