זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה (ויקרא ו ב)
סדרי לימוד קבועים בכמה מסכתות בש"ס ובמקצועות מגוונים בשולחן ערוך, היו לו לכ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע עם בניו נכדיו. סדרים אלו היו מתחילים בשעות צפרירי בוקר מוקדמות ונמשכים על פני כל היום.
חשיבות רבה הקדיש מרן עבור הסדרים ועבור הקביעות ללימוד כיתד שלא תימוט. אף בשנות הנהגתו כאשר תכפו עליו טרדות צרכי הרבים, הקפיד מאוד על כל סדריו שחלילה לא יחסר בהם המזג.
בוקר אחד הפתיע מרן את בנו כ"ק הגה"ק רבי מרדכי מבילגורייא זצ"ל ונכדו רבי ישעיהו זושא זצ"ל, בבשרו להם שמעתה רצונו ללמוד עמם שיעור במסכתות של סדר קדשים.
לפליאתם על השינוי שהפציע בפתע פתאום, גילה הרבי את אוזנם לפשר הדבר.
"חלום מעניין חלמתי בעלותי על יצועי בלילה הקודם" – סיפר הרבי – "בחלומי, והנה עומד אני בבית המקדש. הגאולה כבר הגיעה ובית המקדש של אש ירד כבר מן השמים. השעה כשרה להתחיל ולהקריב קרבנות לפני המקום שאמר ונעשה רצונו. העבודה החלה ולפתע שומע אני שמכבדים אותי ב'הפשט וניתוח'…
"לשמחתי הבנתי מיד במה דברים אמורים. זכרתי שאכן עבודה זו של הפשט וניתוח כשירה בזר, ויכול אני בעצמי לקיים אותה. תארו לעצמכם אפוא, הפטיר הרבי, כיצד הייתי נראה ואיזו פנים היו לי אילולא הייתי זוכר הלכה פשוטה זו שהפשט וניתוח כשרים בזר, משכך, חשקה נפשי להשקיע כוחות בלימוד חשוב זה" – הפטיר מרן בערגה ובכיסופין בבחינת 'מתי יבוא לידי ואקיימנה'.
ואכן, צפייה כבירה כזו לבניין בית המקדש במהרה בימינו, שבאה לידי ביטוי בלימוד ובהתעסקות בסוגיות אלו והלכות הנוגעות לעבודת בית המקדש, הייתה גם נחלת רבים מגדולי ישראל וצדיקי הדורות בכל עידן ועידן.
בדורות האחרונים בלטה, לדוגמה, דרישתו של מרן ה'חפץ חיים' זי"ע – הכהן הגדול מאחיו, שדרש ותבע בכל עת מצוא שיקבעו סדרי לימוד בקדשים. בפרט מאחיו הכהנים היה חוזר ומבקש שלא יזניחו את הלימוד הזה הנוגע להם עצמם להלכה למעשה, בהנחה כי במהרה יבנה המקדש ויבואו הדברים לידי מעשה.
גם בידינו מתקיימים ב"ה כוללים ללימוד קדשים. חלקם מיועדים בעיקר עבור כהנים, כשמטרת הלימוד במסגרתם היא לעסוק במסכתות אלו ו'להסיק שמעתתא אליבא דהלכתא' למשיחא. שבעזרת ה' כאשר נשמע את קול השופר של מלך המשיח המבשר ואומר, נמצא את רגלינו מובילות אותנו לבית מדרשם לשאול ולדרוש דבר הלכה מפיהם, מה יעשה ישראל בימים הראשונים מיד כשיתאפשר בחסדי שמים להקריב תמידין ומוספין לפני המקום.
(הרב זאב אייזנשטיין מוסף תורני המבשר, א' באדר ב')