שבת אנו מסיימים לקרוא את חומש במדבר, ב'חזק וחזק ונתחזק', דוקא השבוע פגשתי בחור מוצלח ביותר שסיפר לי על התחזקותו מהסיומים של דרשו, הסיפור היה כ"כ מרתק ומפתיע, שפשוט 'הכרחתי' אותו להעלות את הכל על הכתב. והנה לפניכם המכתב שקיבלתי ככתבו וכלשונו (חוץ משינויי עריכה של העורך, שאין לי עליהם שליטה…)
לכבוד הרב אברהם פוקס שליט"א
השקעתי כמה שעות טובות לכתוב אך לזיכוי הרבים – מה לא עושים?
רק רציתי לבקש לשמור על הפרטים האישיים ופרטים שיכולים ל"הסגיר" אותי, כי אני לא מחפש פרסום, רק את הסיפור שלי – בשמחה רבה ולכתחילה – כי זאת המטרה שלשמה אנו פה בעולם להרבות כבוד שמים ולעשות רצון ה' ולזכות את הרבים להתקרב אליו!!
בתודה מראש! ותזכו למצוות!
חודש ניסן תשע"ה – לפני כ- 5 שנים
ביום הסיום שהתקיים ביד- אליהו בתל אביב – על סיום ששת חלקי המשנ"ב במסגרת הלימוד היומי של הדף היומי בהלכה שע"י הארגון הנפלא – דרשו ה' ועוזו הייתי אז באמצע שיעור ב' [בישיבה קטנה] … ובאותו היום בשעות הצהרים , ישבתי לי בבית בחדרי והייתי עצוב מעט, (- מישהו פגע בי קודם לכן…) , ואז פתאום אני שומע שאמא שלי שתחי' קוראת לי, אני ניגש אליה, והיא שואלת אותי: אתה רוצה ללכת לסיום ענק שיתקיים היום בערב ביד אליהו בתל אביב – זה סיום על כל המשנ"ב – סיום דף היומי בהלכה מחזור א',
- מעניין מאוד, אבל לא קפצתי על המציאה בהתלהבות, אלא אמרתי לה שאני לא מעוניין/ אין לי כח וכדו'
- ואז היא שכנעה אותי ואמרה לי: "דיברתי עם חברה שלי וסיפרה לי שבעלה (אברך כולל – שקוע באוהלה של תורה) – שמשתתף בשיעורי הדף היומי בהלכה – קיבל כרטיס כניסה לסיום הגדול, אך הוא לא יכול להגיע – (..ואולי בשביל ש…..-יקרה מה שקרה וסובב משמים ע"י "מסובב הסיבות" והוא ביקש ממנה למצוא מי שיוכל להשתתף בסיום במקומו, ויתן לו אח"כ את הספרים שיחלקו שם..)
ואמי ביקשה ממני – שאע"פ שקשה לי -שאתגבר על רצוני האישי – ואעשה כרצונה – ובקיצור: שאסע לסיום הגדול. ובחסדי שמים מרובים – ה' נתן בליבי – להיעתר לבקשה אע"פ שהיה לי קשה מאוד (אח"כ התברר לי מה היצה"ר ביקש למנוע ממני…)
וזכיתי להשתתף בסיום המרגש כ"כ – שעד היום הוא משפיע עלי ב –"רשמיו" האדירים, הדרשות המחזקות של גדולי ישראל והרבנים הגאונים שליט"א שפיארו את המעמד ולהראות את החשיבות שהם רואים בעניין של ההלכה ומעלת וחשיבות וזכות [חיוב] לקביעת זמן יומי ללימוד ה"דף היומי בהלכה"- לדעת איך להתנהג כיהודי יר"ש עבד ה' – ע"פ רצון בוראו יתברך ועוד…
אחרי דרשות כאלו – השירים חקקו בליבי את מילות הדרשות בעדינות אצילה ונעימות התורה – שלראשונה בחיי חוויתי "שירת התורה" ב 'פאר-נעם' (-היקף עצום) אדיר שכזה!.. יצאתי מן האולם כמו רבים ואלפים שנכנסו בתחילת הערב, אך יציאתי לא כ- כניסתי!, – בליבי גמרתי ברצון גמור – להקים שיעור!!! כל השונה הלכות… חייבים לפעול בנושא… ידעתי שהיצה"ר לא טיפש, ולא חסר לו שיקימו לו שיעור כזה … אך בחסדי שמיים ובסייעתא דשמיא אדירה – והבא ליטהר מסייעין בידו.
הפצרתי וביקשתי מאחד מן הרמי"ם שבישיבתנו – (בישיבה הקטנה בה למדתי, באותה העת), והרב שראה עד כמה "בנפשי הדבר" – נעתר והסכים למסור את השיעור, כל יום – הדף היומי בהלכה. ולא הרבה זמן עבר- שהשיעור מטעם "דרשו" הוקם ב'חסדי שמים' בישיבתינו – (בתחילת זמן קיץ שאחרי הסיום), יום יום – "תמידין כסדרן", – בעת קבוע (לפני סדר ב').
נמסר השיעור – הברור מפי המגיד שיעור המיוחד: הרב אהרון ויס שליט"א- ומוקלט מידי יום בקו של: [שיעורי הדף היומי בהלכה שע"י ארגון דרשו במערכת קול הלשון – שלוחה 7 ]. גם בבין הזמנים – היינו מתקבצים בבית כנסת וכדו', וכן הוקם שם נקודת מבחן, (ישיבת חכמת התורה – מודיעין עילית). וגם אחרי שעליתי לישיבה גדולה – לפני יותר מ-3 שנים – השיעור ממשיך בס"ד – עד עצם היום הזה!
מידי מספר שבועות/חודשים כשאני נפגש עם אותו אברך ואני מספר לו שברוך ה'- השיעור עדיין פעיל – הוא מתמלא שמחה ואומר: תראה מה דבר אחד קטן = "מעשה קטן" – לאיזה השלכות ותוצאות הוא יכול לגרום ולהביא – אשרינו!
עד כאן חלק א'
חלק ב'
יום אחד ראיתי שמתחיל פרסומים על מעמדי הסיומים – על סיום הדף היומי -ש"ס בבלי, שדרשו הולכים לקיים ונזכרתי בסיום של הדף היומי בהלכה וכל הזיכוי הרבים העצום שנגרם וממשיך להיגרם מכך כפי שפורט לעיל.. (בחלק א). והתפרסם שניתן לקבל כרטיסי כניסה לסיומים דרך תרומה לארגון "אחינו".
אך דא עקא – סכום התרומה לא נמוך! מה עושים? אני מאוד רוצה ללכת להשתתף ולהתחזק ולקבל חשק ללימוד התורה, אבל המחיר… אבל כידוע לכל איש עם נסיון חיים ש"אין דבר העומד בפני ה"הרצון"! [ואני רציתי באמת ובעוצמה , וממילא כמובן התפללתי על כך, וזה היה כי זכרתי את החיזוק העצום שנגרם לי מהסיום הקודם (של ההלכה) לעבודת ה' באופן כללי (וחוץ מהשיעור שהוקם בזכות זאת) ובמיוחד דברי גדולי ישראל שהשמיעו שם וחיזקו את כל המשתתפים במעמד הסיום לפני כ- 5 שנים.]
ופתאום בס"ד עלה לי רעיון (משמים) – הרי יום הולדת שלי של גיל 20 שנה בלע"ר מתקרב ובא – כמה ימים לפני הסיום הגדול ביד- אליהו – וזה ממש מתאים כמתנה רוחנית מרוממת שתגרום להתעלות רוחנית בהמשך עבודת ה' . ואז ביקשתי מההורים שלי וסיפרתי להם שזה המתנה שאני ישמח לקבל ליום ההולדת של גיל 20 לקנות כרטיס ולהשתתף בסיום ב"יד אליהו", אך היתה רק אפשרות לקנות – 2 כרטיסים! וזה עלה בערך 500 ₪..!!!
מה עושים?, אז מכיוון שהרצון שלי היה בעוצמות שלא ראיתי את עצמי מוותר על כך, פשוט סיכמתי עם ההורים שלי והוספתי יותר מחצי מסכום, (כ- 2 שליש) – מהכסף הפרטי שלי! – זה היה שווה לי – ומה עוד שיותר מ 50% מן הרצון להשתתף בסיום זה היה משיקול רוחני (לכה"פ כפי שראיתי זאת)!!
אבל יש עוד כרטיס… למי?- "כיבוד הורים"- לאבא שלי שיחי' שגידל אותי 20 שנה – מגיע לו .. (מעניין שהייתי צריך לשכנע אותו , והסביר לו שבתור חלק ממתנת היום-הולדת שלי ושזה מאוד ישמח אותי כשהוא ישתתף בסיום!), ומה עוד אמרתי לו: "אחרי שתשתתף בסיום אתה תודה לי שביקשתי ממך להגיע"-זה אמרתי על סמך נסיון של בדידי הוה עובדא שעברתי בעצמי בסיום ה"דף היומי בהלכה"- חלק א') ובסיעתא דשמיא הוא הסכים !!
יום י"א טבת תש"פ (7 יום אחרי היום הולדת שלי – ד' טבת)
היום הגדול הגיע! – צעדתי איתו ביחד, אני בתוך ליבי כבר "תכננתי"- אך לא סיפרתי לאבא שלי. ובסיום אנחנו יושבים, המקומות שקנינו ושילמנו עליהם טבין ותקילין – וממילא אלו היו מקומות טובים – ("בדיוק מול"), וישבנו והתחזקנו מהדרשות והשירים והצלילים השובים כל נפש, ומשפיעים על נימי הנשמה הדקים, וכידוע השירים שבסיומים של דרשו נוטלים חלק גדול מהמעמד – ועוזרים להחדרת המסרים שבדרשות, ומעצימים את ה"אהבת התורה"!!
ובמהלך הדרשות הכ"כ מחזקות והשירה האדירה שפרצה ברגע הסיום ריגשו את כולם כידוע , [אני אישית חשתי בכ- 10 'צמרמורות' של התרגשות בגופי במהלך הסיום], והשירה הכ"כ מרגשת – שאבא שלי לראשונה שמע אותו ומאוד התרגש. עוד היד נטויה אך – לא זאת באנו לחדש…
אלא שאחרי הסיום אני שואל את אבא שלי (שהוא ברוך ה' – "אברך כולל יום שלם") – מה אתה אומר, היה מחזק? והוא ענה לי בוודאי וסיפר לי שמאוד התחזק מכך, (עד שמרוב הכרת הטוב ושמחה – הוא נישק אותי בלחיי) ואז אני מנחית את השאלה שתכננתי: "אבא, למה שלא תצטרף לדף היומי? לכל הפחות במסכת הראשונה? אבא ענה לי: יש הרי כאלו מסכתות קשות – איך אוכל ללמוד תוך יום?
בסופו של דבר סיכמנו להתחיל רק שבוע אחד, ואם יצליח… אז רק את מסכת ברכות, ובקשתי ממנו – "אני הרי כל כך שימחתי אותך- בזה ששכנעתי אותך להגיע לסיום וזה גם מאוד חיזק אותך, אז בבקשה גם תשמח אותי" – אמרתי לו את זה כי ידעתי מנסיון – שאחרי שיתחיל שבוע ויותר כבר הסיפוק יבוא מאיליו!!
אחרי מסכת ברכות- אמרתי לאבא שלי שיחי'- מה עכשיו, להפסיק??? אבא אמר לי: "הרי כבר למדתי מסכת שבת כמה פעמים אז למה לא", (ובפרט שכידוע יש בזה כח של ציבור כשציבור גדול לומדים אותו הדף..- כידוע)
וכעת בסייעתא דשמיא: עומדים בעומק מסכת שבת – ואני מאושר ביותר!! ועדיין אבא שלי לומד יום יום בס"ד את הדף היומי.
הרווח של כל המשפחה מזה הוא: שיש זמן ש: "לא להפריע לאבא – אבא עכשיו לומד את הדף היומי" – זה יצר "מושג" בבית וכן הוסיף אווירה רוחנית של תורה בצורה קבועה!! מה יכול לגרום "מעשה קטן" – שמלווה בשפע של סיעתא דשמיא, שהרי "הבא ליטהר – מסייעין בידו"!!!
והכל התחיל כפי שמפורט בחלק א' –
- כשאברך מוותר על הכרטיס שלו לטובת בחור צעיר בישיבה קטנה (שהיה צריך לשכנע אותו להסכים ללכת…)
- שנחשפתי אל הסיום של הדף היומי בהלכה, והוקם ע"י כך שיעור, שעד היום קבוצה של 5/10 בחורים (ואולי אף יותר) שמשתתפים בשיעור בקביעות,
- ושהשיעור מוקלט בקול הלשון (כנכתב לעיל) – ועוד אנשים שומעים ולומדים תורה ומתחזקים ומקיימים הלכה
- והוקם נקודת מבחן בישיבה (ששם מתקיים השיעור)- שהרי המבחן מחזק ומעודד ונותן חשק להמשך הלימוד בקביעות ע"פ הסדר היומי
- והרשמים שנותרו בי לגדלות ואהבת התורה – גרמו לי לרצות להשתתף בסיום דף היומי בבלי
- ושבדיוק היה לי יום הולדת…
- ושההורים הסכימו להשתתף איתי (כי לא הייתי נכנס לחובות בגלל זה (הסטייפלר זצ"ל – אסר על בחורים ללוות..- כפי שכתוב ב'אגרות')
- ושהיה אופציה ל2 כרטיסים בדווקא- ואז גם אבא שלי יכול להשתתף בסיום
- ושאבא שלי הסכים והשתכנע לבוא בשבילי לסיום (מה עוד שעד היום הוא מודה לי על כך)
- ושאבא שלי התחזק מהמעמד
- ושהסכים להצרף ללימוד של הדף היומי – אע"פ שהוא אברך רציני יום שלם
- ושה' נותן בידו לראות סייעתא דשמיא בלימודו ובקביעות
- ושהסכים גם להמשיך במסכת שבת
ועל עוד רבות אשר אין יכולים להקיף, אבל מה שכן – ללמוד מוסר השכל – אפשר וכדאי!
מה הכח וההשפעה של מעשה קטן!!!