סיפר הגרמ"י שניידר שליט"א: הרבנית הצדקנית מ' תמר שטיינמן ע"ה היתה מחזיקה גמ"ח לאבני רובין, כידוע מש"כ רבינו בחיי בפר' תצוה את סגולות אבני החושן, והיו לה אבנים אלו שהן סגולות למניעה בעיות ח"ו, וכן ללידה קלה.
פעם באתי לבקש ממנה אבן ללידה, והוציאה את הקופסה מהמגירה שבתחתית הארון, והחזיקה זאת בידה, ואמרה לי בהאי לישנא: "הוא לא אוהב את זה"… היינו שרבינו זצוק"ל לא אוהב שעושים את הסגולה הזאת.
התפלאתי – למה? ואמרה לי: "כי הראש ישיבה טוען שבזה שוכחים את העיקר של הכל", ע"כ לשונה.
והסבירה לי, שברגע שעושים סגולה, חושבים שזה מביא את הישועה, וזה לא נכון כלל, כי הכל זה רק הקב"ה, אלא שהקב"ה הנהיג בבריאה שיש דברים שכשעושים אותם, זו סיבה שירצה להתנהג עם ברואיו באופן מסויים, אבל זה לא חייב להיות.
ולכן, אמרה לי, הראש ישיבה מוכן שיתנו את זה בתנאי אחד, שהיא תאמר לי ואמסור לאשתי תחי', שהאבן הזאת זה "לא כלום", רק הקב"ה עושה את הכל. ואז נתנה לי את האבן.
איזה שיעור באמונה לימדה אותנו בזה, בצורה פשוטה כל כך, שכמדומני שעצם זה שאדם יפנים מחשבה זו – זה כבר סיבה לישועת ה'. אך מה שמהדהד באוזני עד היום זה המשפט הענק: "לא לשכוח את העיקר של הכל".
('עטרת תפארת' גיליון מס' 9)