"תמהין ושיילין ליה בעסק אתוותא…"
הרב עמנואל תהילה שליט"א סיפר על יהודי ת"ח בשם הרב יוסף חיים אלפרוביץ', שעלה לארץ לפני עשרות שנים, אך לא מצא משרה תורנית למחייתו בעולם התורה הקטן של אז, ועבד למחיתו כפועל בנין פשוט בתל-אביב.
הקבלן ששם לב מיד לאיכותו ולרמתו, פנה אליו והציע לו: "אשלח אותך על חשבוני ללמוד את מקצוע הרצפוּת, תוכל להרוויח פי ארבעה ולא תצטרך להתאמץ כל כך".
לתדהמתו, סירב הרב אלפרוביץ' בתוקף, וכך ענה: "אני מוכן למכור את גופי לצורך פרנסתי. כשהגוף סוחב ערימת בלוקים, שק מלט ומרצפות, הרי שהידיים נושאות, הכתפיים מתאמצות, אך הראש המוח והמחשבות נשארות בני חורין ופנויות ללמוד. ועד שהגוף עולה לקומה רביעית אני מספיק ללמוד ולחזור ולשנן מספר דפי גמרא, וכן בירידתי – כך שהמחשבות בנות חורין הן בשליטתי המלאה. אך אם אהיה רצף, אצטרך להשקיע ולשעבד גם את מוחי. מוחי זה אני, וזה לא עומד בשום פנים ואופן למכירה".
(ממשנתה של תורה)
שמו הרב חיים משה אלפרוביץ
אני נין שלו וקראו לו הרב חיים משה אלפרוביץ
טעות בשם
להעיר ששמו הוא חיים משה אלפרוביץ ולא יוסף חיים