דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות אם היו אומרים לי לפני שבע שנים שהשיעור יחזיק מעמד במשך שבע שנים וכי נזכה עוד מעט לסיים את כל הששה כרכים, לא הייתי מאמין…

אם היו אומרים לי לפני שבע שנים שהשיעור יחזיק מעמד במשך שבע שנים וכי נזכה עוד מעט לסיים את כל הששה כרכים, לא הייתי מאמין…

עיקר הסייעתא דשמיא של השיעור כאשר מקפידים על הקביעות • חשובי רבני העיר מודיעין עילית מבהירים בראיון ל'המודיע' את סוד הצלחתו של השיעור בהלכה • ומה תפקידו של ה'גבאי'?
כ"ג תמוז תשע"ז
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

י. הרשקוביץ

שעת בין מנחה למעריב בבית הכנסת. סביב השולחן הארוך מתיישבים המתפללים, הכורים אוזן לשיעור הקבוע ב'דף היומי בהלכה'. חלק מהנוכחים הינם כאלו הנחשבים ל'בעלי בתים', יהודים העסוקים לפרנסתם והם מבקשים לרכוש ידיעה בהלכה פשוט בכדי שיוכלו לדעת כיצד נוהגים יהודים. אך בין הנוכחים ניתן להבחין גם בכמה בעלי צורה, תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, שלצד יתר סדרי לימודם הם מבקשים לרכוש ידע נוסף בתחומי ההלכה.

איכשר דרא, ושיעורים אלו נפוצים כיום על פני כל הארץ, וכך גם בקהילות יהודיות רבות בעולם. מאז יצאה לדרכה יוזמת 'הדף היומי בהלכה' שמופעלת בידי הארגון התורני הגדול בעולם 'דרשו', איתרבו ספסלי בבתי המדרשות, כאשר ברבים מהם נוסדו שיעורים בהם קובעים יהודים מזמנם ללימוד ההלכה, בקביעות של דף אחד ליום, לפי סדר המשנ"ב.

בימים אלו, כאשר הלומדים מציינים את סיום הכרך השני במשנ"ב ועם תחילת הכרך השלישי העוסק בהלכות שבת, מצאנו לנכון לשמוע את דבריהם של שני מגידי שיעורים נודעים ששמם של השיעורים אותם הם מוסרים הולך לפניהם, בזכות רוחב הידיעות אליהן זכו השומעים להגיע. בקשנו לשמוע מהם מהו סוד הצלחתו של השיעור, וכיצד גורמים לכך שהשומעים יצליחו 'להתחבר' לנושאים הנידונים ולרכוש בהם ידיעה, וזאת למרות הזמן הקצר שבו נמשך השיעור.

אך תחילה לראש, ועוד לפני שניגש לשיעור עצמו, מבקשים הרבנים להזכיר את זמן כניסת השבת… "בימים אלו" אומר הרה"ג רבי ברוך שטרנבוך שליט"א רב קהל ויז'ניץ במודיעין עילית, "עומדים להתחיל במסגרת 'הדף היומי בהלכה' בהלכות שבת. ולשיעורים אלו כדאי מאוד לכל יהודי שיצטרף. הרי כל יום של שבת מורכב מ24 שעות שמליאות וגדושות בהלכות. מי שאינו בקי בהלכות יכול להיכשל על כל צעד ושעל, וכפי שמביא המשנה ברורה בהקדמה ממה שכתב בעל האורים ותומים בספרו 'יערות דבש' שללא בקיאות בהלכות אלו אי אפשר להנצל מאיסורי שבת מבלי להיכשל.  המשנה ברורה מדגיש לנו שחיבר את האורים ותומים כדי להורות שגם אם יש לך ידע בעניני חושן משפט אשר עליהם כתב את ספרו אורים ותומים, בכל זאת התריע על הצורך הגדול ללמוד הלכות אלו, הלכות לכל שבת ושבת. לכן, מי שטרם רכש ידע בהלכות אלו חובה שינצל את ההזדמנות והוא יצטרף עכשיו למעגל הלומדים".

המארח, הרה"ג ר' יצחק לוקסנברג שליט"א, רב שכונת נאות שמחה – נופי עילית, שבביתו מתקיים הראיון  – אשר נקטע לעתים תכופות, בשל הרבים המגיעים לשאול ולדרוש בהלכה –  מוסיף אף הוא כי "אמנם הלכות שבת הלכות חמורות הן, ויש צורך להשקיע שעות וימים רבים בהבנת ההלכות על בוריין. אך את הבסיס, לדעת ממה צריך להיזהר ובעיקר איפה יש לשאול, מוטלת החובה על כל יהודי לרכוש, ואפשר להגיע לזה בשיעור יומי קבוע שבו רוכשים מיום ליום ידיעה בסיסית אך עמוקה בתחום ההלכה".

כמו"כ מוסיף הרה"ג ר' יצחק לוקסנבורג שליט"א: "יש לנו הכרת טובה וחיזוק מפועלו הגדול של ארגון דרשו והעומד בראשו הרב דוד הופשטטר שליט"א שמלבד ייזום וקיום מסגרת הלימוד, נזקף לזכותם היכולת של עוד רבבות יהודים לכוון אורח חייהם עפ"י ההלכה ע"י לימוד קובע בשו"ע או"ח עם המשנה ברורה, ומכאן תצא הקריאה לציבור שבהשתתפות בשיעור יש הכרזה של נעשה ונשמע והבא להיטהר מסייעין בידו".

 

להשקיע בבהירות הסוגיה

מזה 7 שנים שהרב לוקסנברג מוסר שיעור ב'דף היומי בהלכה'. השיעור הפך לאחד המפורסמים בעיר, כאשר רבים מאד, ביניהם בעלי תריסין בהלכה, נוהרים לשם ואינם מוותרים על ההשתתפות ולו ליום אחד. אנו שואלים אם כן את הרב: על מה נדרש מג"ש בהלכה לשים דגש כאשר המדובר הוא שיעור בהלכה?

הרב לוקסנברג: "הדבר הראשון שצריך היא בהירות.  מצד המג"ש נדרשת השתדלות  להשקיע  את שביכולתו כדי להגיע לבהירות בהלכות הנלמדות, שכן רק כך יכול להביא לכך שגם הלומדים יבינו את ההלכות אף המורכבות ביותר. שכן, בניגוד ללימוד גמרא שבו אפשר ללמוד על דרך ה'לחידודי', כאן המטרה היא לימוד ההלכה, ובהלכה חובה שהדברים יהיו ברורים עד היכן שהיד מגעת. בהקשר לכך אזכיר את ששמעתי מראש הישיבה הגאון הגדול רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל בדבר האפשרות ללמד סוגיות או הלכות חמורות ומורכבות, ואמר הראש ישיבה  שכאשר כי כאשר הדברים  ברורים ובהירים למג"ש – אפשר להסביר הכל גם לילדים, כולל גם הלכות עירובין'".

'בהירות', מאי משמע?

"כשאומרים 'בהירות', בפרט בשיעור יומי, אין הכוונה רק להוראה למעשה. אלא הכוונה היא שכל צורתא דשמעתתא תהיה ברורה: מה אומרת הגמרא, מה אומר המחבר, מה החידוש שהוסיף המשנ"ב ומהן הן השיטות בהלכה זו. דבר דבור על אופניו. ואכן, המשנ"ב של 'דרשו' עם הליקוטים מסייע מאד לפחות בתחום זה של הצגת הנושאים לצדדיהם השונים. עם זאת, כשנגיע להכרעה, ודאי שלא מצופה מהמג"ש להכריע בהלכה למעשה העולה מהנלמד, העיקר שהנידון יהיה ברור ואז יוכל להיתלות באילן גדול מפסקי מרנן גדולי ההוראה של זמננו שבדרך כלל מוזכרים במוספים וביאורים של המשנ"ב שבהוצאת 'דרשו'".

הרב שטרנבוך: "לבהירות מגיעים לאחר שהלומד מקבל את ה'מפה' והוא רואה איך מגיעה ההלכה, מהשורש: החל מהגמ', הפוסקים, המשנ"ב והפמ"ג. כך שגם אם ישנה מחלוקת וריבוי שיטות אבל בצורה זו רואים בבירור על מה נשען כל אחד מהצדדים החולקים. כאשר הלומד מבין שישנן שתי שיטות, אך רואה לנגד עיניו מהו השורש של כל אחת מהשיטות, זוהי הבהירות אליה יש לשאוף".

שני רבנים מתנבאים בסגנון אחד? בהחלט. הרב לוקסנבורג מעיר כי שניהם הרב שטרנבוך והוא למדו במסלול דומה, החל מלימודים בישיבת פוניבז', ואחרי כן בלימוד ושימוש בבית מדרשו של פוסק הדור מרן בעל ה'שבט הלוי'  זצ"ל, כשיבדל לחיים הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א דלה והשקה והוסיף נופך והכל בדרכו של הרב וואזנר זצ"ל , מהם למדו  שהאפשרות לגשת ללימוד ההלכה כפי שצריך ובפרט כדי ללמד ולהורות הוא  לירד לעומק הסוגיה בשורש.

והנה דוגמא למעשה: "הנה, אתמול למדנו בשיעור סימן רל"ב 'לא ישב אדם לפני הספר בער"ש'. זו סוגיה מורכבת שכן ישנן שיטות רבות, מנחה גדולה וקטנה, סעודה גדולה וקטנה, האם 'שומר' מועיל או לא. לכן, למדנו ביום אחד את כל הסימן מתחילתו ועד סופו בבחינת 'מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות', לאחר מכן למדנו את ההקדמה של המשנ"ב בו הקפנו את השיטות מהשורש בסוגיא עד הנוגע למעשה, כשיש לציין שדרך זו על אף שנראית ארוכה היא הקצרה וכשמנסים לקצר קשה להגיע להבנה ובהירות. ואכן,  ישנם נושאים שלהרחבת היריעה מתקיים שעור מיוחד בשבת, שאז אין את הדוחק להספיק את העמוד היומי, והוא בבחינת נשמה יתירה"..

הרב שטרנבוך: "המשנ"ב בעצמו מזכיר ואומר בפתח ההקדמה לסוגיה והוא מתבטא בלשון "מוכרח אנוכי", שכן כאשר ישנו ריבוי שיטות יש צורך להציג בפני הלומד את סדר הדברים, מה הן השיטות השונות ועל מה הן נשענות. ואם המשנ"ב נהג כך, ודאי שזוהי הדרך הנכונה ללמוד".

 

כח המשיכה

לא תמיד הנושא הנלמד הוא נושא ש'מושך' את הלומדים. איך אפשר לגרום לכך שהשומעים יחושו 'מחוברים' לנושא גם אם הוא מורכב?

הרב לוקסנברג: "הוא אשר אמרנו קודם. כשמראים בפני האדם ריבוי פרטים בלי 'מהלך', הוא מתקשה להבין ובמיוחד להכיל אותם. אך כשאתה מראה בפניו שישנו שורש וסדר: זו המשנה שבה כתוב שלא ישב אדם, אם כי המשנה לא מפרטת האם אסור לשבת לפני מנחה גדולה או קטנה,  או האם דווקא ספר ולא בורסקי, ואנו מראים לו שלאחר מכן דנים בכך בגמרא, ובראשונים, ברמב"ם ובמחבר, הכל נהיה ברור מאיר ומשמח, וזה הכלי לקיום הדברים אצל כל אחד, כי קיום וחיבור הולכים יחדיו".

הרב שטרנבוך: "החכמה היא לחבר את הדברים להלכה למעשה. אמנם המשנה מדברת על סַפָּר, אבל מה לגבי קניות ויציאה ליריד, האם מותר סמוך למנחה? פתאום הלומד מבין שמה שאתמול עסק במלאכה המטרדת או שיצא מעירו  בשעה מאוחרת, אינו ברור שמותר לפי הלכה וכי היה עליו לעיין קודם לכן".

הרב לוקסנברג: "אם לסכם, הרי שברגע שהסוגיה נראית כאוסף פרטים בלי סדר, היא 'מורכבת', אך כאשר ישנו מהלך וסדר ומתבררות השיטות השונות, אז הכל ברור ונהיר יותר. ואכן, כאשר מציגים דוגמאות מעשיות שמתחברות לעולם המעשה, הדבר מסייע להבנה. הנה, אם נחזור לדוגמא של ישיבה לפני הספר בער"ש, התעורר אצלינו דיון האם היום אסור להיכנס לספר, וזה ברגע שהתספורת כולה נמשכת על פני שלוש דקות, ומה יקרה אם תתרחש הפסקת חשמל? ובכלל, אם 'ישבר הזוג', הרי המסתפר יכול להתפלל ביחידות. האם המשנה מבקשת למנוע מצב שבו יתפללו ביחידות? כל הנושאים הנידונים הללו מרחיבים את הידע ותורמים להבנה.

"זאת ועוד: חשוב מאוד שהלומד יצא ברור מהו איסור דאורייתא, מה דרבנן ומה מנהג. כשלמדתי אצל הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א סיפר לנו שאביו, כאשר התמנה לרב, נסע פעם ל'חפץ חיים' בכדי לשטוח בפניו שאלה שדרשה תשובת 'גדול'. הנסיעה התמשכה על פני 7 שעות ברכבת, וכשהגיע לח"ח לאחר שענה לו על שאלתו המעשית אמר לו: יינגערמאן, עכשיו נהיית לרב, ראוי שתדע כלל חשוב: כאשר עולה לפניך שאלה, קודם כל תעשה לעצמך סדר  במה מדובר, האם בחיוב מיתה, חייבי לאוין, כריתות, מצות עשה דין דרבנן או מנהג . כך תדע, גם כשלא תוכל לנסוע 7 שעות, האם מדובר בספק רבנן או דאורייתא… ולעניינינו, גם בשיעור הלכה חשוב למקד את הדברים באופן זה."

הרב שטרנבוך: "לגופה של שאלה, איך 'מחברים' את הלומדים, ברור שבשיעור לא כולם עשויים מקשה אחת, ישנם כאלו שאוהבים יותר להעמיק וישנם כאלו שיתקשו להתעמק, ועל המג"ש לתפוס את שביל הזהב ולמצוא את דרך האמצע כך שתתאים לכל אחד. וזו אכן העבודה הקשה שמצד אחד יהיה הלימוד ערב לאוזן השומעים, ומאידך גיסא לא לגלוש ל'לומדות' אלא להתמקד בשיעור עצמו, וברור כי ככל שהשיעור גדול יותר כך קשה יותר למצוא את שביל הזהב. ואגב, גם השומע צריך להתאים עצמו לסוג שיעור לפי דרגת הבנתו".

הרב לוקסנברג: "באיגרת הרמב"ן כתב 'וכאשר תקום מן הספר תראה דבר שתוכל לקיימו'. הפשט הפשוט הוא שיש לקיים את שנלמד, אך אפשר להוסיף ש'לקיימו' הוא מלשון 'ברוך אשר יקיים את דברי התורה הזאת', שיהיה לזה קיום. שהלומד ידע שיוצא מן השיעור עם משהו ביד, עם חידוש יפה אם מדובר בלמדן, או הלכה ברורה אם מדובר בלומד מן השורה. כל אחד שיצא עם משהו חדש בחינת דבר של קיימא היינו שהוא ברור לו, וכבר אמר שלמה המלך 'קובץ על יד ירבה', הסיפוק שבדבר הוא שימשוך אותו להגיע לכאן מחר ומחרתיים שוב ושוב".

הרב שטרנבוך: "אכן, ישנם מג"שים שמשאירים קושיא או שאלה, משהו כחומר למחשבה, רעיון מאתגר שמעשיר את הידע, ולמחרת חוזרים לכך שוב. אולי כדאי להציע זאת ל'דרשו' שיציעו בפני מגידי השיעורים איזה נקודה למחשבה על כל עמוד ועמוד…"

 

מעלת השיעור

ולעצם מסירת השיעורים: האם מומלץ לאברך שלומד בחברותא ועושה חיל בלימודו, לחשוב גם על מסירת שיעור או שמוטב לו להמשיך ולהתעלות בפינתו?

 הרב לוקסנברג: "זו היא שאלה שגדולי ישראל אמורים להכריע בה, אך אם לדידי ולדכוותי, אני יכול לומר מה ששמעתי ממורי ורבי מרן בעל ה'שבט הלוי' זי"ע שאמר על הגמ' בסוכה (מ"ט) 'מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה  של חסד?' ומתרצת הגמרא בתירוץ השני תורת חסד היא כשמלמדה לאחרים, ותורה  שאינה של חסד היא כשאינו מלמדה לאחרים. וביאר מרן זי"ע שע"י ה'מלמדה לאחרים' נהיה עוד חלק בתורה ואזי היא תורת חסד,וההסבר הוא שכי כאשר צריך להסביר את הסוגיה לאחרים, זוכים לעוד בהירות בתורה שבאה מהסייעתא דשמיא של המלמדה לאחרים והיא התורת חסד והעיד אף על עצמו שיש סוגיות שהשקיע בהם עמל ויגיעה רבה, ודווקא לאחר הכנתם לשיעור והצורך לבארו לאחרים התחוורו והתלבנו בצורה יותר מושלמת. ושמעתי מהגאון רבי משה שאול קליין שליט"א שהוסיף על כך שיש לדייק זאת בדברי הכתוב – פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה, ו'דברי פי חכם חן'…

"עד כאן דברי הרב, אך יאפשר להוסיף כיהודה ועוד לקרא שרואים זאת במוחש. כאשר לומדים על מנת שהדברים יהיו ברורים בפני השומעים, מגיעים להבנה גבוהה בהרבה. אך לצורך כך צריך 'לקחת את העסק ברצינות'. לא ללמוד 'מלמעלה' שכן אז זה חוטא גם לו וגם לאחרים. וכשלומדים כך, זוכים לראות סיעתא דשמיא".

הרב שטרנבוך: "אכן ישנו את העניין הסגולי אבל לא מדובר רק בסגולה. כאשר מג"ש מגיע לשיעור מוכן כדבעי, ונשאלות שאלות על מנת להבין – בסופו של דבר יוצאים עם בהירות וזיכרון הרבה יותר מאשר עם הלימוד היה נעשה רק בחברותא. ולכן לדעתי כל אברך שיש לו יכולת וכישרון למסור שיעור – ושיעור של שלושה אנשים זה כבר 'שיעור', אין צורך שהשיעור יהיה של שלושים איש – כדאי לו לעשות זאת. זה רק יעזור לו להתרומם ולגדול. ואיני מדבר על כך שכאשר יש שיעור זה מחייב, צריך להתכונן היטב משום שישאלו שאלות ולכן יש להיערך לכך, כשאז התוצאות הן לאין ערוך".

 

כוחו של גבאי

ואחר ששמענו על יתרון השיעור, איך דואגים לכך שהשיעור אכן יהיה קבוע ולא יסבול מדילוגים?

הרב לוקסנברג: "אם היו אומרים לי לפני שבע שנים שהשיעור יחזיק מעמד במשך שבע שנים וכי נזכה עוד מעט לסיים את כל הששה כרכים, לא הייתי מאמין… אך כפי שנוהג לומר מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א ש'בדורנו גם אנשים קטנים יכולים לעשות דברים גדולים', ברור שגם השיעור הוא עניין של סיעתא דשמיא. במבט לאחור אני מתבונן ומשתאה מהסייעתא דשמיא שזכינו לה שכמעט לא היה יום אחד שהחסרנו. השיעור התקיים גם ביום חתונת  בתי וגם ביום הבר מצווה של בני. אולי היה יום אחד שלרגל אונס שהיה בגדר מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, ואז לא הצלחתי להגיע לשיעור, ובס"ד בני מילא את מקומי.

"דבר זה מלמדנו לא לחשוש מלקחת על עצמו עול של מסירת שיעור והכנתו, אלא אדרבה הסייעתא דשמיא תבוא דוקא למי שיקבל על עצמו עול מסירת שיעור, וכמו שאמר מרן הרב שך זצ"ל שכשאדם אומר על קבלה מסוימת שהיא קשה עבורו, הוא אכן צודק כי הרי כתוב שלולא הקב"ה עוזרו אין יוכל לו. אך טעותו שהרי הקב"ה אכן עוזר למי שמקבל על עצמו אך הוא חי ב'לולא הקב"ה עוזרו', אך זה ודאי שהסייעתא דשמיא תגיע למי שנכנס לזה עם כל הכובד ראשה הראוי..

"אצל מורי ורבי ראש הישיבה הגאון הגדול רבי  דוד פוברסקי זצ"ל למדנו מהי 'קביעות'. אצלו זה היה עניין ברור: העקביות, ה'תמיד', שטענדיג. אומרים משמו של אחד מחשובי תלמידי מרן החתם סופר זי"ע, רבי הלל מקולאמיי שגם בתחילת השו"ע נאמר 'תמיד' – שויתי ה' לנגדי תמיד', וגם בסוף נאמר תמיד – 'וטוב לב משתה תמיד', שני תמידין אלו כהלכתן משלימים את העבודת ה' של האדם, ויש להוסיף שהצלחת קביעות השיעור מורכבת משני התמידין,  היינו 'שוויתי' ו'טוב לב משתה', ששניהם כרוכים זה בזה. צריך שבשיעור תהיה גם קביעות, אך בד בבד שתהיה אווירה טובה שמחה ומושכת, כשבהקשר לכך אזכיר את הרב יצחק יעקובוביץ שיחי' שהוא ה'רוח החיה' שמאחורי השיעור שלנו. הוא ה'גבאי' שדואג להזכיר ולקבוע זמן ולערוך סיומים, לוודא מי נמצא ומי לא, ואם משהו חוסר הוא אף לזכור לדרוש בשלומו, ולדעתי סוד ההצלחה של שיעור טוב הוא כשיש גבאי מוצלח…"

הרב שטרנבוך: "אכן, כאשר ישנו 'גבאי' השיעור זורם ומצליח, אבל גם אם לא, יש צורך שיהיה 'ממלא מקום' קבוע שעליו אפשר לסמוך. ופרט לכך, צריך מיד שיהיה מי שאכפת לו מהשיעור. השיעור אינו דאגה רק של המג"ש. וצריך גם לתת פידבק למג"ש ולעזור לו, בפרט אם מדובר בשיעור קטן. שכן המג"ש מתאמץ מאד, ולא פעם השיעור קטן והשיעור עלול אפי' להתבטל לגמרי אם לא יקפידו השומעים להופיע בזמן ולהיות חלק אמיתי מהשיעור. ולכן משימה זו מוטלת על השומעים לא פחות מאשר על המג"ש ואולי גם יותר".

לסיכום מוסיף הרב לוקסנברג כי "ההשתתפות בשיעור הלכה, לאחר שזכינו ושיעורים אלו מצויים, היא חובה שמוטלת על כל יהודי, בפרט אם אין לו ידע נרחב בהלכה. והאמת, שאצלנו אנו רואים גם אברכים העוסקים שעות ביום בלימוד הלכה, אך דווקא בשל כך הם מגיעים לשיעור כשכך הם יוצאים ברור בהלכה למעשה, שלא לדבר על 'בעלי בתים' שבזכות השיעור הגיעו לרמות גבוהות מאד בידיעת ההלכה. כך שאין ספק כי מי שהיכולת בידו – והדברים אינם אמורים כלפי אלו שאינם יכולים להתרכז בשיעור – ויש לו שיעור באזורו, שחובה עליו להשתתף בשיעור הלכה, בפרט לעת הזו, כשמתחילים בהלכות שבת שהן הן ההלכות הנחוצות"

הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א הדף היומי בהלכה הלכות שבת הרה"ג רבי ברוך שטרנבוך שליט"א חלק ג' משנה ברורה משנה ברורה שיעור

אולי גם יעניין אותך

אוגדן עלוני השבת | פרשת ויחי תשע"ז |...
מרטיט: צפו בפגישה האחרונה
לפתע המזגן התחיל להוציא שטרות של 200 שקלים
אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת תרומה - תש"פ | גליון 181
"הגענו לשיא של 500 נרשמים חדשים ביום אחד בלבד!"
בעקבות נגיף הקורונה והוראות משרד הבריאות: מבחני 'דרשו' יידחו למועד מאוחר

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
וידאו שחייבים לראות

נדיר: הקלטת סידנא בבא סאלי - בברכת המזון ותמונות נדירות ביותר

הקלטת בלעדית ואכותית של סידנא בבא סאלי - רבי ישראל אבוחצירה זצוק"ל שאומר את ברכת המזון ,

וידאו שחייבים לראות

הרה"צ המשפיע רבי אלימלך בידרמן וחבורת 'באר האמונה' מהעיר מודיעין עילית חוגגים את ההדלקה במירון

מאות יהודים שבתו בשבת האחרונה של ימי השובב"ים באתרא קדישא מירון בסמוך לציון הרשב"י.

וידאו שחייבים לראות

האדמו"ר מגור מקיים שיחה אינטימית עם האדמו"ר מבעלזא

במהלך שבע ברכות המרכזי

וידאו שחייבים לראות

הרבי מבאבוב בחתונת בנו

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/187
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר