לאחר שהרחבנו על חשיבות בניית הערך העצמי החיובי כמפתח להצלחה והצגנו כלים לבדיקת גובהה של ההערכה העצמית, נתמקד כעת בדרכים ובכלים, שבעזרתם נוכל בסייעתא דשמיא לבנות ערך עצמי חיובי.
למעשה, בניית הערך העצמי מתבצעת בשני שלבים מרכזיים: א. בניית הערכה חיובית. ב. תיקון חשיבה שלילית.
לרבים מאתנו אין בכלל מושג מהו הערך האמתי שלהם, היכולות והייחודיות שלהם. ולא עוד אלא, מבטם של רבים על אישיותם הינו אפילו שלילי ומעוות, כאשר כל כישלון מונצח ומוגדל וכל הצלחה מוצנעת ומוקטנת.
אשר על כן, עלינו להתמקד בשני נתונים: תחילה עלינו ללמוד לדעת עד כמה אנו שווים ומיוחדים, ובהמשך – לפורר את כל אותם עיוותי חשיבה שליליים שבנינו על עצמנו.
בפרק זה נתמקד בחלקה הראשון של הבנייה: איך נצליח לשנות את המבט הפנימי על עצמנו?
כדי לבנות ערך עצמי חיובי, עלינו להתחיל לחשוב באופן הנכון. התוצאה תהיה שנרגיש טוב יותר עם עצמנו.
נעשה זאת בשלושה שלבים:
@רגשי נחיתות מול ה'מצליחן'
שלב ראשון: ערכי העצמי אינו תלוי בגורם חיצוני כלשהו. אני שווה מעצם היותי!
אנחנו חיים בעולם שטחי ומעוות, בעולם שבו אדם נמדד רק לפי הצלחותיו בחיים. אולם בתוך תוכנו אנו יודעים את האמת הפשוטה, שהצלחות ויכולות אינן קשורות לאדם, אלא הן מתנות שמים.
בהתבוננות קלה נגלה כי עושר, כבוד, הצלחה וקריירה, אינם נמצאים דווקא אצל אלו שהשקיעו והשתדלו. פעמים רבות אין מדובר באנשים שאישיותם מיוחדת, אלא בבני אדם שההצלחה רודפת אחריהם וכל מה שבא במגע ידם הופך לזהב. למרות הידיעה הזאת, כשאנו נפגשים עם מצליחן, מזדחלת ללבנו תחושה של נחיתות וקול קטן לוחש לנו: 'תראה איך הוא הצליח, ומה אתך?!'
כיהודים, עלינו לשנן לעצמנו שוב ושוב, שהערך שלנו הוא בכך שנשלחנו לעולם לייעוד ולתפקיד ייחודי המיועד רק לנו, ואף אחד בעולם, מהגדול ועד הקטן, אינו יכול לעשותו במקומנו, כמו ששנינו: "אם אין אני לי, מי לי" (אבות א, יד), ואם אני מצליחן או לא, זה תלוי ברצון הבורא בלבד.
אנו מודים בכל בוקר להקב"ה: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". במילים 'רבה אמונתך' אנו מודים על האמון הרב שהקב"ה נותן בנו, בזה שהוא מחזיר לנו שוב נשמה טהורה, ליום נוסף של חיים. אנו מודים לו על ההזדמנות העצומה שהוא מעניק לנו ועל שאינו מתייאש מאתנו למרות כל הכישלונות.
כשאדם פוקח את העיניים בבוקר ורואה שקיבל יום נוסף, הוא צריך להתמלא בהרגשה טובה. בורא העולם מאמין בי. הקב"ה צריך אותי בעולמו ביום הזה. אות הוא שאני מיוחד. מחכה לי תפקיד שעלי לבצעו.
שמעתי רעיון נפלא זה גם בהקשר ליום הולדת. השמחה ביום ההולדת היא, כי ביום זה החליט בורא העולם שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיי, על כן הוא נתן לי שנה נוספת של חיים, כדי שאמלא את תפקידי המיוחד, שרק אני יכול למלא.
אין ספק שרבים יגיבו לאחר קריאת רעיון זה: הכל טוב ויפה, אבל בכל זאת אנחנו חיים בעולם שבו מודדים אדם על פי הצלחותיו. רק מי שמצליח – נחשב!
התשובה לכך היא: אכן, כך התרגלנו לחשוב, ועלינו לזכור שסגנון חשיבה לא משתנה באופן מידי. אבל אם נתַרגל חשיבה אמתית, נתחיל לאט לאט להרגיש טוב עם עצמנו והערכת הסובבים כבר לא תטריד אותנו. נכיר בערכנו ולא נהיה עסוקים כל החיים בהשוואות מול הצלחות הזולת.
לאחר שאדם יודע שהוא שווה בכל מצב, הוא יכול לעבור לשלב הבא. שעליו נרחיב בע"ה במאמר הבא.
(לקבלת גישה לתכני חינוך שידורים חיים והרצאות של הרב פנחס ברייער הי"ו ניתן ללחוץ כאן)