היום נלמד: הצירוף ל'זימון'
יום שלישי ד' בשבט תשע"ז
הדין בטיולים מתי מצטרפים ומתי לא מצטרפים לזימון?
כפי שלמדנו אתמול, חובת 'זימון' חלה רק על האוכלים יחד ב'דרך קביעות', דהיינו סביב שולחן אחד. ולפיכך, האוכלים בחורשה וכדומה כשהם מפוזרים - כמצוי בטיולים - אינם מצטרפים לזימון; אולם, אם יושבים סביב שולחן הנמצא שם, או שפורסים סדין על הקרקע ואוכלים סביבו כשולחן - הרי זו קביעות. וכן הרוכבים על גבי בהמות אינם מצטרפים בעוד הבהמות הולכות, אך אם מעמידים את הבהמות במקום אחד, נחשב הדבר כקביעות ומצטרפים לזימון. [שו"ע ג ומשנ"ב יח]
הצירוף 'לזימון' בכלי התחבורה השונים: עגלה, ספינה, רכבת, רכב ומטוס
יש מהאחרונים שהסתפק בנוגע לאוכלים בעגלה הרתומה לסוסים, אם מצטרפים ל'זימון'; וכשהעגלה אינה נוסעת, בודאי מצטרפים. אבל בספינה מצטרפים לזימון אף במהלך הפלגה. ויש שכתבו שרכבת ורכב דינם כעגלה, ומטוס דינו כספינה; אולם, רכבת ורכב שיש בהם שולחן ומקום מרווח לאכול, דינם כספינה. ויש אומרים שבכל כלי התחבורה תלוי דין הזימון בְּנִינוֹחוּת הנסיעה, כלומר, שאם דעתם מיושבת עליהם לזַמן ולברך יחד, מצטרפים. [משנ"ב כו; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
מהו השינוי בברכת המזון לאוכל במקום ציבורי?
בברכת המזון אומרים: "הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה...". והאוכל במקום ציבורי ללא בעלות, או בבית מלון וכל מקום אחר שבבעלות גוי, יאמר: "הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו עד עולם". ואם אוכל שם מִשֶׁל יהודי אחר - יכול לומר "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה", כיון שהכוונה היא לבעל הסעודה, ולא לבעל המקום. וכשסועד במסעדה שבבעלות יהודי, אף אם שילם על סעודתו, יאמר: "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה". [משנ"ב כז; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]