"נח איש צדיק"
הדרשה שנשכחה
יחד עם אלפי ישראל צעדנו ברחובותיה של בני ברק בהלווייתו של מרן גאב"ד בני ברק זצוק"ל. לצדנו פוסע הג"ר אליהו מאיר שוורץ שליט"א, ובשיחה הנקשרת עמו מספר ומזכיר מעשה ממרן הגר"נ זצוק"ל, המעיד על יפעת מידותיו ורוב טובו:
"בשעתו, בימי החורף של 'מלחמת המפרץ' לא ירדו גשמים, והיה ניכר 'חרון אף' רח"ל (רק עם סיומה של המלחמה, בימי הפורים החלו לרדת גשמי שפע). קרא אפוא מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל לעצרת התעוררות בעקבות עצירת הגשמים בבית הכנסת ב'רמת אהרון' בבני ברק, והציבור הנכבד מסולתה ושמנה של העיר בני ברק גדש את בית הכנסת לשמוע דברי התעוררות.
מרן הגר"נ, כדרכו, לא היה מאריך בדיבור. הוא עורר בקצרה עם דברי הרמב"ם על החובה לשפר את המעשים ולדעת כי מאת ה' הייתה זאת, ולא לומר כי הצרות הן 'מקרה', וכך הוא כעת בעת עצירת הגשמים, שחובתנו להשתפר במעשינו.
לאחר כעשר דקות לכל היותר סיים את דרשתו והכינוס עמד להסתיים. רבי נסים גופא ירד מארון הקודש, והקהל נעמד על רגליו כדי לצאת. ואז לפתע הושלך הס בבית הכנסת. מתברר, כי רבי נסים מעוניין להוסיף דבר ששכח למר, וכי הוא עולה על מדרגות הקודש שנית. הציבור התיישב על מקומו, מבין כי דבר חשוב יישמע כעת.
מרן הגאב"ד עולה שוב על המדרגות, מוציא נייר מכיסו, ובעודו בידו פותח ומספר: "היום בבוקר מצאתי אצלי בתיבת הדואר מכתב מיהודי, הכותב לי שהיות והלילה תתקיים עצרת התעוררות בבית הכנסת הוא מבקש להעיר ולעורר דבר אחד או שניים, אשר לדעתו יש לעורר עליהם בפני הציבור. ברשותכם אקריא את הקטע הראשון מהמכתב", סיים מרן הגר"נ, והחל לקרוא את המכתב:
"'היות ולאחרונה עורכים שמחות בבתים כמו שבע ברכות ואירוסין, והשמחה מתחילה בשעה מאוחרת, לא לפני עשר בלילה, ומסתיימת לתוך הלילה ואחרי חצות ליל – השירה והקולות מפריעים לשכנים. הרי בכל שכונה ובכל בניין אפשר למצוא ילדים הזקוקים לשינה, מבוגרים, חולים ועוד, שהשינה חשובה להם מאוד. אני מבקש האם הרב מעוניין לעורר על כך שיפסיקו עם ההפרעות הללו".
"עד כאן המכתב ככתבו", סיים מרן הגר"נ את ההקראה הלא שגרתית.
או אז פניו האדימו, ללא גוזמה. הוא הגביה את קולו בקול זעקת כאב עצורה, ואמר: "בעיקרון הוא צודק בהערה שלו. אבל אם השכן שלך עושה שמחה ולך היא מהווה הפרעה – על כך אנו צריכים לערוך התעוררות! כאשר השני עושה שמחה אנו צריכים לשמוח עמו בשמחתו, להרגיש את השני בשמחתו!", סיים את דבריו הקצרים ברעדה, וירד ממדרגות ארון הקודש ופניו חיוורות מצער. הכינוס הסתיים, ואידך זיל גמור.
סיפורה של תפילת ותיקין
הגרא"מ שוורץ שב ומספר סיפור נוסף, עובדה דבדידיה הווה:
"לפני כחמש־עשרה שנה הגעתי להשתתף בשמחת 'אויפרוף' במשפחת הג"ר שמואל ויינטרויב שליט"א בן ידידו של רבי נסים – הגאון רבי בערל ויינטרויב זצ"ל.
"השמחה הייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת המרכזי ב'רמת אהרו'. זמן התפילה נקבע לשעה 7:30, ולכשעצמי הגעתי כבר בשעה 7:00 ללמוד מעט לפני התפילה ולומר קרבנות ועוד.
"והנה אני רואה את מרן הגאון רבי נסים כבר יושב במקומו ומעיין בספר. כיוון שאנחנו – אבלחט"א – קרובי משפחה, והיה לי עמו קשר הדוק, ואמי הצדקנית ע"ה גדלה בבית הוריו, ניגשתי ובירכתיו ב'גוט שבת'.
"לתומי סברתי כי רבי נסים יושב ולומד כמנהגו אחרי תפילת ותיקין שהסתיימה לפני כחצי שעה.
"אלא שהתברר שלא כך. הוא אמר לי כי עדיין לא התפלל תפילת שבת, וכי קרה לו היום דבר חריג: הוא לא התעורר משנתו לתפילת ותיקין, והוא בא כעת להתפלל במניין השני שבבית מדרשו. שמחתי מאוד ואמרתי לו כי זו ממש 'השגחה פרטית' וכולם ישמחו מאוד, כי הנה עוד מעט יבואו המתפללים ותתקיים כאן שמחת ידידו רבי בערל ויינטרויב, ובוודאי שהרב ישמח וגם המחותנים ישמחו מאוד שכבוד הרב ישתתף בשמחתם.
"באותו רגע", נזכר הגרא"מ שוורץ בהתרגשות ובכאב", התכרכמו פניו". עננה נחה עליהן בכאב רב. ברגע הראשון לא הבנתי מה קרה. הוא הרהר לעצמו ומיד הסביר לי: 'הרי יש כאן שאלה של 'גניבת דעת'. כי בני המשפחה יחשבו שבאתי במיוחד להשתתף אתם בשמחה, ולא כן הדבר, שלא התעוררתי לוותיקין ולכן אני כאן…!".
מאותו רגע היה נראה מרן זצוק"ל במתח של ממש, עד כי כבר לא יכולתי להמשיך לדבר אתו. עזבתי את כותל המזרח, אבל עקבתי בדריכות כיצד ייפול דבר – 'תורה היא וללמוד אני צריך'. המתנתי לראות מה יעשה הגאב"ד בצדקותו והכרעתו, כיצד יתמודד עם ה'בעיה'.. וכעת, הסכיתו ושמעו כיצד התמודד גאון התורה עם שאלת גניבת הדעת הזו.
"במשך השעתיים הקרובות, כאשר ניגשו אליו מתפללים ובני משפחה לפני התפילה ולאחריה, עמד בעל ה'חוט השני' וסיפר לכל אחד ואחד (!) את האירוע הלא מצוי שקרה לו, שלא התעורר הבוקר לתפילת ותיקין ולכן הזדמן לו להתפלל במניין השני! וכשאני אומר 'כל אחד ואחד' כוונתי אפילו לילדים שלחצו לו יד כדי לקבל את ברכתו! עמד רבי נסים ואף להם סיפר את התקלה שקרתה לו הבוקר, והכל כדי שלא יחשבו שהוא הגיע במיוחד לשמחה ונמצא גונב את דעתם!
"הפלא התעצם, והיה מדהים וחריג לראות כיצד האיש השתקן הגדול מספר לכל נער, מבוגר וזקן את מה שקרה לו הבוקר שלא התעורר מהשינה… רבים באמת הביטו כתמהים מה קרה לו לרבי נסים שמספר סיפורים על מה שאירע לו בבית שלא התעורר…
"הם לא ידעו את מה שאני ידעתי וראיתי. ראיתי, השתוממתי ולמדתי אורחות חיים ומידות טהורות".
"אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין".
(מתוך מוסף שבת קודש 'יתד נאמן' תשרי תש"פ)