הרב ישראל ליוש
מסופר, שכאשר הגיע הגאון ר' איצ'לה בנו הגדול של מרנא הגאון רבי חיים מוו'לאזין זצ"ל לבקר באחת מהעיירות, המונים צבאו על ביתו לזכות לראות את אור פניו ולקבל את ברכתו, ההמונים נדחקו סביב ביתו והדוחק היה נורא עד שהיה חשש לסכנת נפשות. הגאון ר' איצ'לה שהרגיש בסכנה הגדולה להמון העם הנדחקים, אמר ברוב חכמתו: "אני מבקש מכל מי שבא לכאן לקבל את פני, להפריש תרומה להחזקת ישיבת וו'לאז'ין" - וראה איזה פלא, מיד חדל הדוחק, אחד אחד החלו להתחמק בעדינות מדלת ביתו של הרב, ופנו לעיסוקיהם השונים, באמרם בלבם: הא, יש כאן מגבית לישיבת וו'לאז'ין?! לא לשם כך באנו! הרי באנו לקבל את ברכתו של הרב, ואם הברכה עולה כסף – לא זו היתה כוונתנו...
שאלו תלמידיו של ר' איצ'לה את רבם: ילמדנו רבנו! מדוע עשית כן, הרי כלל לא באת לשם מגבית עבור הישיבה? אמר להם: "יש לי ראיה מפרשת מחצית השקל, הקב"ה אומר למשה רבינו 'ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם.... אזי לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. כנראה - המשיך הרב – ידע הקב"ה שאם משה רבינו יבקש מעם ישראל להתאסף אצלו כדי שהוא ימנה אותם, כולם ידחקו לראות באור פני משה רבינו, וכי מי לא ירצה שמשה רבינו ימנה אותו ויצביע עליו במנין, והדוחק יהיה שם עצום ונורא, סכנת נפשות.... אמר הקב"ה: יתן כל אחד מחצית השקל.... ואז לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם....