בשבוע הבא זה יקרה. ביום ששי פרשת וארא כ"ז טבת, מוקדי המבחנים ילכו ויתמלאו, אלפי הנבחנים הקבועים יבואו וייכנסו כשאליהם יצטרפו הרבה פנים חדשות…
בהיסוס מה ייקחו את המבחן החודשי על חומר הלימוד בסדר ה'דף היומי'. בשקט ובדממה יתיישבו על מקומם כבוד. אחר דקה-שתיים של ראיית המראה הנהדר, ייראו אף-הם כוותיקי המבחנים. מוחם יסרוק בזיכרון את חומר הלימוד, והתשובות הנכונות ייכתבו בדיו על גבי הדף.
בשבוע הבא ביום ששי יתקיים המבחן הראשון על מסכת חולין. במסגרת זו הוכרז על הזדמנות ייחודית להצטרף ולזכות להיות מלגיונו של מלך 'נבחני דרשו'. הטלפונים הרבות הנכנסות כל-העת במרכזיית הארגון מגלים שהקריאה הקדושה נשמעה בעוז ובחדווה בבתי המדרשות והיכלי התורה. ובסייעתא דשמיא מוקדי המבחנים בשבוע הבא יוכיחו זאת.
—
הטלפון ש'רדף' אחרי בימי החנוכה לא הראה איזה 'גילוי' עומד מאחוריה. אחר שסופסוף זכיתי לדבר עם ההוא מעבר לקו, נתוודעתי לסיפור המפעים. כשאנו נצטט את דבריו המדברים בעד עצמם.
"…בהשגחה פרטית העביר לי מכר קונטרס מיוחד שיצא על ידי ארגון 'דרשו' בימי החנוכה לנבחני תכנית 'קניין שס' עם מאות תמונות מהנבחנים החשובים היושבים במלוא הרצינות כשפניהם העמלים מיגיעה והתמדה בתורה בולט ונראה אף דרך תמונות הנייר…
"אך מה שרציתי לומר. החלק האישי שלי. זה דווקא בעניין המאמרים הנלווים עם הראיונות המאלפים והנוקבים… אגיד לך האמת. אני משמש כראש כולל בדרך העיון, כשלצד זה זוכה אני בשנים האחרונות למסור שיעור דף היומי. מסירת שיעור דורש הרבה הכנה לכל מג"ש, בייחוד אצלי שזכיתי שמשתתפי השיעור נמנים על תופסי ספר ומביני עניין, כך שאני חייב להתכונן כראוי למען לא איבוש ולא איכלם…
"בתחילה בזרעים-מועד, חומר שכבר היה לי בזה היכרות מוקדמת והשיעור היה עבורי בעצם הזדמנות לחזרה, הייתי משתתף קבוע במבחנים החודשיים, ואף די בהצלחה. אך בהמשך עם תחילת סדר 'נשים' הרגשתי שהמשימה מדי קשה עבורי. עד שהגעתי למסקנה שבתוקף תפקידי למסור השיעור, אני חייב להשקיע הרבה בעניין ההבנה, כך שזה לא כל כך מציאותי להתמסר גם לעניין הסיכום והחזרות ברמה שאוכל לעמוד על זה בכור המבחן. דיינו. שאני יודע לענות ולהסביר לכל שואל במקום. הרגעתי את עצמי.
"כעת. אחר שעברתי וקראתי ב'עיון' את כל הראיונות שוב ושוב. ישבתי לעצמי ב'חשבון אישי' אמתי ונוקב. וקלטתי… אולי לא נעים כל כך להודות. אך המציאות הוא, ש'עבדתי על עצמי'… היה לי מין רפיון או עצלות שהביאה אותי למחשבה הנואלת, להסתפק בהבנה בלבד.
"למעשה. ובגלל זה התקשרתי אליכם. רציתי לבשרכם שמעשיכם נושאים פרי. הוספתי זמן במשך היום, לחזרה כסדר על הלימוד בתכנית חבורת ש"ס כפי שסיפר אחד בראיון 'לדעת את הש"ס בשעתיים וחצי' ואקווה שבסייעתא דשמיא נעשה ונצליח…
—
ומכאן לגילוי לב של יהודי יקר בשם ר' אריה ב.
ר' אריה אברך היושב והוגה בתורת השם במשך כל שעות היום. עם תחילת מחזור ה'דף היומי' הצטרף גם ללימוד הדף כסדר בתוך רבבות אלפי ישראל. לאחרונה, חברו הנמנה על וותיקי תכנית 'קניין ש"ס' הביא לו את החוברת הנ"ל, בתוספת עדות אישית 'לי זה שינה את החיים, תצטרף. תהנה.' כשהוא מדרבנו על ההזדמנות הייחודית להצטרף עתה בקלות יתר לאור הודעת הארגון על ההזדמנות הייחודית להצטרפות יותר מהירה לקבלת המלגות לרגל תחילת לימוד מסכת חולין.
כנראה שהדרבון הגיע בדיוק ברגע הנכון! כשר' אריה כאברך רציני הוסיף מיד עוד חזרה על הלימוד להיות מוכן למבחן. אך עדיין ליבו לא היה שלם עם זה. אולי זה לא כדאי. חשב לעצמו כל העת.
בהשגחה עליונה. נפגשנו.
אחר שגולל את סיפורו ואף שבעצם זמן רב כבר עלה בליבו המחשבה הזאת, כיוון שהוא מילא משקיע בלימוד הדף, למה שלא יזכור את הלימוד. כשהוא מוסיף ומציין רווח נוסף להצטרפות ל'עול תורה' שכזה, שאז כנראה ינצל הרבה יותר את היום והזמנים ה'נאבדים' לעוד ועוד חזרות וניצול הזמן לתורה.
נו. לא הבנתי את התלבטותו.
אני מפחד להיכשל. הפטיר בלחש. הסיבה האמתית הועלתה על השולחן. עם כל הכבוד לעצם הלימוד. הוא מסביר את עצמו. אך להתיישב למלאות מבחן על חומר לימוד של חודש שלם. זה משהו אחר לגמרי. לא פשוט בכלל…
אחר שהעלנו את הרעיון. שימשיך בלימוד וחזרה על החומר. וביום המבחן ייכנס למוקד על דעת 'ניסיון', דהיינו שהוא יחליט שחצי שעה מוקדש למילוי המבחן. כך שבעזרת השם עד כמה דקות הוא יירגע וייכנס לעניין ויראה שזה בכלל לא כזה נורא…
ואז נזכרתי בדף הפקס שבכיסי. מכתב שאכן רק נבחן 'קניין ש"ס' יכול לכתוב. מכתב שמלמד אותנו למבט אחר ולהסתכלות שונה אחרת לגמרי על עניין המבחנים;
—
לכבוד הארגון העולמי דרשו
כ"כ היה מרגש לקרא את החוברת המיוחדת שנשלחה אל כל נבחני קנין ש"ס.
ידוע לכל כמה גדול המאמץ המיוחד לקראת המבחן, שאין לאברכים הנבחנים רגע פנוי בתקופה שקודם למבחן, וכל מוחם נתון בחזרה ושינון של החומר.
כ"כ משמח לראות את הצד השני של המתרס, צד הבוחנים והצוות בדרשו, לראות עד כמה מעריכים ומחשיבים את השקעתנו, אפי' לי בעיניים של נבחן, היה מרגש לקרא את הדברים שבטאו את רגשותינו קודם המבחן, ובמבחן עצמו, כאילו קראו את מחשבותינו ורגשותינו, ונתנו תחושה שלא ניתנת בשום מקום אחר, תחושה שכביכול הנהלת 'דרשו' הם אלו שחייבים לאברכים הנבחנים, בעוד שבלעדי דרשו לא היינו יודעים אפי' חצי מכמות הדפים עליה נבחנו.
ביותר היה מרגש, שהילדים פתאום רואים את התמונה של האבא איך שהוא נבחן, תוך כדי שהם מחפשים בין כל התמונות דבר שגרם להם להעריך את הלימוד.
זכור לי שבתחילת המחזור, סיפר לי אברך אחד שהוא שמע על מישהו שאמר שהוא יודע את כל הש"ס, ופתאום שאלו אותו מהי שיטת רבי אלעזר בנושא פלוני, והוא השיב שאינו יודע שיש רבי אליעזר בסוגיא.
הדברים נחרטו בליבי ואמרתי לעצמי, וכי ככה צריכים לדעת שם??
והנה אנו כעת לקראת סיום הש"ס שאנו רואים ברוך השם את ההתקדמות ממבחן למבחן בידיעת הסוגיות, אני מרגיש שכבר ישנה שייכות לידיעת הש"ס, מה שלא נמצא אצל כך אברך. והכל כמובן בזכות 'דרשו.
מה שהכי חשוב בתוכנית קנין ש"ס, ואני אומר זאת לעצמי המון פעמים, שאינו דומה כל מבחן אחר למבחן קנין ש"ס.
הרי שלמדת סוגיא וישנו איזה פרט שאינו ברור לך, אם נבחנת במקום אחר, מקסימום הפעם לא הצלחת. וגם אם ידעת טוב, אינך משועבד לזכור אחרי המבחן.
משא"כ במבחן קנין ש"ס, הרי אם דף אחד חסר לך, אתה יכול ליפול בו 14 פעמים, ממילא משתעבדים הן בלימוד הראשוני והן בחזרות, הרבה יותר מכל מקום אחר.
הערה קטנה הייתי רוצה לתת על החוברת, שהייתה מקסימה מכל כיוון.
הכל נסקר כ"כ במתיקות.
חוץ מפרט אחד שהוא אולי הכי מתוק.
מהי ההרגשה כשאתה יוצא מהמבחן, אין לו אח ורע בשום מקום אחר בעולם.
בנוסף על זה, לאחר שכבר עברת על כל המסכתות שבמסגרת, הנך מרגיש כ"כ חשק לחזור על הכל שוב, כי מרגישים שהחומר הינו קרוב מאד וידוע, ומתמעטת הרבה הרתיעה מסוגיות קשות, כיון שהכל כ"כ קרוב ללב.
וחושבני שפרט זה יוכל להשפיע על רבים וטובים בבחינת קנאת סופרים.
אין לי אלא להודות לכך העומדים בראשי הארגון ומכים על ראשינו ואומרים גדל.
ובפרט לנשיא הארגון הרב דוד הופשטטר שליט"א.
ואסיים בברכה, יהי רצון שחפץ ה' בידיכם יצלח להגדיל תורה ולהאדיר בכל תחום שהוא במקצועות התורה, מתוך ישוב הדעת ובריאות איתנה ורוב נחת דקדושה אמן.
בהערכה גדולה – ד. מ.
לשליחת תגובות לכותב הטור הרב אהרן כהן, כתבו ל:
[email protected]
טעים ומתוק…
תמשיכו להדליק ולהבעיר אש להבה לתורה…..