דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וישלח הסבא כדרכו בקודש לא זז ולא נע, מלא בטחון בקב"ה, שהפורעים לא יגעו בו לרעה, המשיך לעמוד כשכוס ההבדלה בידו, והמתין לעת שיוכל להבדיל. כעבור כמה רגעים, הוא הבדיל על הכוס בשלווה. תלמידיו העידו שקולו היה רצוף וגופו היה רגוע ואף טיפת יין אחת לא נטפה מן הכוס.

הסבא כדרכו בקודש לא זז ולא נע, מלא בטחון בקב"ה, שהפורעים לא יגעו בו לרעה, המשיך לעמוד כשכוס ההבדלה בידו, והמתין לעת שיוכל להבדיל. כעבור כמה רגעים, הוא הבדיל על הכוס בשלווה. תלמידיו העידו שקולו היה רצוף וגופו היה רגוע ואף טיפת יין אחת לא נטפה מן הכוס.

משנתם לעילוי נשמתם • דברי תורתם וסיפורים על גדולי עולם שיום פטירתם חל השבועהרב ישראל ליוש
ט"ו כסלו תשפ"א
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

ביום י"ז בכסליו חל יום היא"צ של הגאון הצדיק רבי יוסף יוזל הורוביץ זצ"ל, המפורסם בכינויו 'הסבא מנובהרדוק'.

רבי יוסף יוזל נולד בשנת תר"י בעיר 'קורטוביאן' לאביו הגאון רבי שלמה זיו זצ"ל רב העיירה. בבית גדול ששימש לאכסניה לרבנים וגאונים רבים גדל רבי יוסף יוזל, עם שלושת אחיו וארבע אחיותיו.

בנערותו גילה כשרונות מיוחדים, ומסר בעיירתו שיעורים, וכתב חיבור על ספר 'קצות החושן'.

כשהיה בן שמונה עשרה נשא את אשת נעוריו מהעיירה 'שווקשנה', ובין האירוסין לנישואין נפטר חותנו, ופרנסת אלמנתו ושמונת ילדיה נפלה על כתפיו, והוא נאלץ לצאת למסחר, וכישוריו המיוחדים עזרו לו גם בזאת.

במסחרו הגיע פעמים רבות לעיר 'ממל', שם הכיר את מורו ורבו הגאון רבי ישראל סלנט'ער זצ"ל, ואחר שדבק בו, עזב את עסקיו והתמסר כולו ללימוד תורה ומוסר, בכולל ב'קובנה', יחד עם הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, הגאון רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל ועוד.

לאחר תקופה, עבר עם אשתו ובנו ל'סלובודקה', שם הסתגר לתקופה ארוכה שלא בא במגע עם איש, רק עסק בתורה ועבודת ה'.

הגאון רבי שמחה זיסל זיו, 'הסבא מקלם' זצ"ל התנגד מאוד להסתגרותו ושכנע אותו לצאת ולהשפיע מתורתו ויראתו לציבור, ואכן החל לערוך מסעות חיזוק ברחבי רוסיה ופרבריה.

בשנת תרנ"ו פתח את ישיבתו המרכזית בעיר 'נובהרדוק', ובנוסף פעל לייסד ישיבות ובתי מדרש דומים בערים עם אוכלוסייה יהודית גדולה, שפעלו ברוח שיטתו המוסרית.

בשנת תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, למרות הקושי בקיום עולם הישיבות, המשיכה ישיבת נובהרדוק לפעול ביתר שאת, ומפני החשש מהצבא הגרמני ורוחות ההשכלה, החליט להעביר את ישיבתו לעיירות הפנימיות של רוסיה, עד שהגיע בשנת תרע"ה לעיר 'הומל' הרחוקה משדות הקרב.

בשנת תרע"ט עבר עם חלק מתלמידיו ל'קייב', שם התקבצו פליטים רבים והיה מחזקם ומעודד את רוחם. בסמוך לחג הסוכות פרצה מגפה בעיר 'קייב', ממנה נספו יהודים רבים, ביניהם כמה מתלמידי הישיבה. הסבא עזר בכל כוחו לחולים, עד שנדבק אף הוא במחלה שממנה לא קם.

בשנת תשכ"ג פונה בית הקברות היהודי ב'קייב', והעלו את עצמותיו לארץ ישראל בלוויית רבבות, ביום י"א בסיון, ונטמן בהר המנוחות בירושלים ת"ו.

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: (לב ח)

האמונה והביטחון – כותב הרמב"ן (בפ"א ב'ספר האמונה והבטחון' המיוחס לו) – הם שני עניינים נפרדים, לא כל המאמין בוטח, אבל כל הבוטח מאמין…

האמונה היא כמו האילן, והביטחון הוא כמו הפרי. הפרי אכן מעיד על האילן שגדל ממנו, וכמו"כ הבוטח בה' מעיד כי הוא אכן מאמין בו, כי אם לא כן במה יבטח. אך כשם שאין האילן מעיד על פירותיו, כי יש אילנות שאינם מוציאים פירות, כך המאמין אינו בוודאי בוטח בה', כי לפעמים יחשוש שמא יגרום החטא, או שמא קיבל כבר על מעשיו הטובים, בניסים שעשה עמו הבורא.

ועל כן אף המאמין משתדל, כי הוא ירא שמא החטא גורם. ולולא היראה מן החטא, היתה ההשתדלות, חיסרון באמונה. אבל הבוטח באמת, אינו מפחד מן החטא, וע"כ אינו משתדל שהרי בוטח הוא, כמו שאמר דוד בתהילים (קיב) 'משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה".

בזאת מבאר הרמב"ן את פחדו של יעקב מעשיו, והשתדלותו בחציית העם אשר איתו והצאן והבקר לשני מחנות. כי באמת הרי הבטיח הקב"ה ליעקב: 'הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך…' וממה חשש יעקב? וכי, חלילה, לא היה בוטח בהבטחת הקב"ה?

אלא, בפסוקים מבואר שיעקב אבינו אכן חצה רק את העם אשר איתו ואת הצאן והבקר, אבל את נשיו ואת בניו לא חצה, כי עליהם היה בוטח בהבטחת הקב"ה, אבל על העם אשר איתו ועל מקנהו, לא הבטיחו הקב"ה, ועליהם חשש שמא יגרום החטא, והשתדל בחצייתם לשני מחנות.

מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע (מדרגת האדם, דרכי הביטחון פ"ח) מביא את דברי הרמב"ן, ומוסיף שניתן לומר שאף חששו של יעקב מן החטא, לא היה אלא מפני שהיה לו עסק עם עשיו, שנתברך מיצחק: 'והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך', היינו שכוחו של עשיו כל כך גדול, עד שאפילו ירידה מועטה של יעקב, מרוממת אותו, לכן חשש יעקב שמא החטא יגרום חיסרון בממשלתו של יעקב על פני עשיו, אבל באמת אין החטא סיבה לחיסרון בביטחון, כי אפילו רשע הבוטח בה' חסד יסובבנו.

***

מידת הביטחון של מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע הלא היא מן המפורסמות. מעולם לא דאג את דאגת המחר בשום ענין, כפי שעוד יסופר, וגם לא התרגש מאף מאורע גדול ומסוכן ככל שיהיה, ולא זז בעבור שום מקרה כמלוא נימה משגרת חייו הרוחניים…

עוז בטחונו בקב"ה ניכר מאוד בשנות האימה, עת פרצה מלחמת העולם הראשונה, כאשר התמוטטו מוסדי תבל, והישיבות התקשו לכלכל את בניהם, רבים מבני הישיבות חזרו לבתיהם לבקשת ההורים, ורק ישיבת נובהרדוק עמדה כצור איתן, ולא זו בלבד שלא סגרה את שעריה, עוד הסבא הכריז ופרסם בעיתונים שהישיבה נכונה לקלוט את כל התלמידים שיבואו.

השמועות דברו על כך שהסבא מבטיח שמי שיבוא לישיבה ינצל מגיוס לצבא, ואכן המוני בחורים הצטרפו לספסלי ישיבת נובהרדוק.

ובכל אותה העת, למרות המצב הבלתי ברור בעולם כולו, עת מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, לא חדל הסבא מלייסד ישיבות נוספות, כשהוא עומד על גבן, תומך, מעודד וממריץ.

בשנה האחרונה לחיי הסבא, המלחמה התנהלה בשיא תוקפה, אך בביתו של הסבא, כאמור, התנהלו החיים כסדרן. פעם אחת, במוצאי שבת, רצה הסבא להבדיל כשהכוס כבר היתה מונחת בידו, ולפתע פרצה לעיירה קבוצת פורעים, וברחוב נשמעו מטחי יריות כבדים, שלא פסחו אף על חצרו של הסבא, ואט אט התקרבו הפורעים לביתו, ובני הבית מיהרו להסתתר.

אך הסבא כדרכו בקודש לא זז ולא נע, מלא בטחון בקב"ה, שהפורעים לא יגעו בו לרעה, המשיך לעמוד כשכוס ההבדלה בידו, והמתין לעת שיוכל להבדיל.

כעבור כמה רגעים, הוא הבדיל על הכוס בשלווה. תלמידיו העידו שקולו היה רצוף וגופו היה רגוע ואף טיפת יין אחת לא נטפה מן הכוס.

***

לא רק מעצמו תבע לבטוח בקב"ה בשלמות, גם מתלמידיו ומהיהודים שהתדפקו על דלתו, תבע כן.

יהודי פנה אליו בבקשה שיברך את בנו השוכב על ערש דווי ונוטה למות. "עליך להשתדל להביא רופא מפורסם, מומחה גדול שיציל את בנך מן הסכנה" – אמר לו הסבא – "אך התשלום על כך רב מאוד… מאה רובל…" בלית ברירה הסכים האב לשלם את מיטב כספו, העיקר שבנו יתרפא…

"כוונתי היתה" – הסביר לו הסבא – "שעליך לשכור עשרה אנשים שיתפללו על בנך החולה, ויאמרו 'אמן יהא שמיה רבא' בכוונה, כהבטחת חז"ל שהעונה 'אמן יהא שמיה רבא' בכל כוחו קורעין לו גזר דינו…"

"מאה רובל…!?" – החל האיש לקבול על השכר המרובה של המתפללים – "כל כך הרבה כסף צריך לשלם להם…? ומי אמר כלל שזה יועיל….?"

"הכיצד תעזור תפילתך" – הוכיח אותו הסבא – "אם אתה בעצמך מסתפק ביעילותה וביכולתה לרפא לפחות כמו הרופא המומחה….? הרי רק הוא ית' רופא כל בשר הנאמן, ברצותו מחיה וברצותו ממותת…"

♦♦♦

 וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: (לב כו)

מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע מביא דברי הזוהר הקדוש שכיון שראה המלאך שאינו יכול לפגוע בתורתו של יעקב, פגע ב'תמכין דאורייתא' שלו.

מבואר, אומר הסבא, שאכן אין בכח היצר הרע ליגע בלימוד תורה עצמו, ולכן פוגע באמצעים הנדרשים לאדם כדי ללמוד.

ומכאן יש לימוד לדורות הבאים, כי מעשה אבות סימן לבנים, שבאמת בכל מה שנוגע לגוף לימוד התורה, יקשה מאוד על היצר הרע להחלישו, וכל עיקר עבודתו ופעולתו הוא ב'תמכין דאורייתא', שאלות החיים ודאגתם, והתנאים הנלווים הנצרכים לאדם כדי לישב ללמוד בשלווה

וזהו מה שאמרו חז"ל (חולין צא א) חד אמר שהיצר הרע נדמה לו כעכו"ם וחד אמר שהוא נדמה כתלמיד חכם, ונראה שלא נחלקו, אלא אלו שני דרכים בתחבולות היצר להחליש ה'תמכין דאורייתא' של הלומד תורה. פעמים שיבוא אליו כעכו"ם היינו שיבלבל אותו בדעות כוזבות של כוחי ועוצם ידי, ושאר טענות משונות המונעות אותו מלהשקיע בלימוד התורה, ופעמים שיבוא אליו כתלמיד חכם, שיבוא אליו עם סברות שאף לפי התורה, אין לו ללמוד כל כך בהתמדה, ויגייס ל'טובתו' מאמרי חז"ל: 'יפה תלמוד עם דרך ארץ' ו'כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה', ועוד כהנה סילוף מאמרים, כדי לעקמו מדרך טוב, והסבא מאריך שם (דרכי הבטחון פרק י"ב) עוד בתחבולות היצר והעצות להישמר מהן.

ומסיים מאמרו: "והחובה רבה על המבקש ה' באמת, שישמור עצמו בתחילה שלא יהיה נאחז בסבך של 'תמכין דאורייתא', היינו החשבונות של שאלת החיים, ומצב הכבוד שלו בחיי החברה, ועליו להימסר עצמו אל התורה, ולפרוק מעל צווארו עול חשבונות הרבים, שעל ידי זה יתקדש קודש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם".

***

תקצר היריעה ויכלה הדיו אם נספר אף מעט מהתגברותו של הסבא זי"ע על יצרו, ומשליטתו המלאה עליו בכל שטחי החיים, הן ביראתו שקדמה לחכמתו, והן במידותיו הנאצלות, להרנין לב נדכאים ושפלים…

די אם נספר כיצד עזב את עולם המסחר שעסק בו, ונזרק באחת כל כולו לעולם התורה והיראה…

כאשר פגש הסבא לראשונה את הגאון רבי איצל'ה בלאזר מפטרבורג זצ"ל, שאל אותו ר' יצחק: "לאן פניך מועדות?", "ללייפציג, לסחור ביריד!" – השיב הסבא.

"ותורה מה תהא עליה?" – שאל ר' איצל'ה, "צריך אני לפרנס את משפחתי" – ענה הסבא – "אם לא אתעסק במסחר, במה נחיה…?"

"ובמה נמות…" – הוסיף ר' איצלה לייסר את הסבא – "מה נענה ביום הדין…?!"

דברי רבי איצלה שיצאו מן הלב, נכנסו היטב לליבו של הסבא, והציתו בו שלהבת קודש ומיני אז דבק בתורת המוסר והיראה.

***

בעקבות הפגישה עם הגאון רבי ישראל סלנט'ער זצ"ל שתתואר כאן, דבק בו הסבא זי"ע והלך אחריו כשבוי ביד שוביו…

היה זה באחד ממסעותיו של הסבא לעיר 'ממל', שם פגש את רבי ישראל ושוחח עמו בעניינים העומדים ברומו של עולם. תוך כדי שיחתם נודע לרבי ישראל שהסבא כבר שכר עגלה כדי לחזור הביתה בתום הפגישה, ואז האיץ בו רבי ישראל שיחזור לאכסנייתו, כי אולי יחפש אותו העגלון, ומשלא ימצא אותו, תגרם לו עגמת נפש, "על אף שיחתנו החשובה" – הסביר רבי ישראל – "אסור לעשות זאת על חשבון הזולת…"

רגישותו של רבי ישראל, הקסימה מאוד את הסבא, ומיני אז נקשר בו ובתורתו, עזב את מסחר העולם הזה ודבק בחיי העולם הבא.

***

הרבנית ע"ה ספרה שתמיד כאשר חזר מבית המרחץ בערב שבת, היה חסר אחד מבגדיו, וכשנשאל על כך, התברר שמסר את הבגד לאחד הנזקקים.

תלמידו הג"ר ירוחם ורהפטיג זצ"ל סיפר שפעם בא לפנות בוקר לחדרו וראה שהדלת הפנימית מפורקת, לאחר העיון ראה שהסבא ישן עליה כשהוא מכוסה בגלימתו, ועל מיטתו ישן אחד הבחורים.

פעם בא אליו בחור מהישיבה ובפיו בקשה: "עלי לשוב לביתי ואין בידי פרוטה להוצאות הדרך…!", מיד לקח הסבא מבתו הכלה את טבעת האירוסין שקיבלה מחתנה, הוא משכן אותה ולווה תמורתה כסף ונתן לבחור הנזקק.

***

היה ירא חטא מאוד. פעם הלך ברגל מ'ברדיטשוב' ל'זיטומיר', ולא הסכים לעלות לעגלה בשום אופן, כי חשש לשעטנז בכיסאות.

תלמידו המובהק הג"ר יואל ברנצ'יק זצ"ל הצטרף אל הסבא בדרכו לייסד ישיבה ב'ביאלסטוק', הם הלכו ברגל כל הלילה, ורק לפנות בוקר נזדמנה להם עגלה, ומחמת עייפותם הרבה נרדמו מיד כשהתיישבו בה.

לפתע התעורר הסבא בבהלה, ושאל בחרדה: "האם איחרנו זמן קריאת שמע?", "לדעת הגר"א עדיין לא איחרנו זמן קריאת שמע!" – ענה ר' יואל.

לאחר שבע שנים נפגשו שוב הסבא ור' יואל, ושוב שאל אותו הסבא: "האם אתה בטוח שלא איחרנו בשעתו זמן קריאת שמע, או שאמרת כן להפיס את דעתי….?"

וכעבור שש שנים, שוב נפגשו הרב והתלמיד, ושוב אמר הסבא לר' יואל: "עדיין חוששני לאותו איחור זמן קריאת שמע…"

***

פעם בערב שבת השאיל משכנו לאכסניה, תושב מוסקבה, מברשת לנקות את בגדיו לכבוד שבת, כשרצה להשיב לו אותה, גילה כי הלה כבר הלך לבית הכנסת לתפילת 'קבלת שבת', וכשרצה לעשות זאת במוצאי שבת, התברר כי הלה ארז את מטלטליו ועזב כבר את האכסניה.

המברשת נותרה בידי הסבא, והצטער מאוד על שאינו יכול להשיבה לבעליה, ומאז תמיד היה מחזר אחר אותו אדם, ובכל מקום שהגיע חיפש אחריו או אחר מכריו.

שבע שנים אחרי אותה שבת, פגש באחת ממסעותיו אדם שהציג עצמו כמוסקבאי, וכמובן מיד שאל אותו הסבא אם הוא מכיר את בעל המברשת, וכששמע הסבא כי הלה שכנו של המשאיל, שמח שמחה גדולה עד מאוד, ומסר לידו את המברשת על מנת שישיבה לבעליה…

♦♦♦

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב… (לד א)

'וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר', רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר כְּתִיב 'אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר', אַתָּה אָמַרְתָּ: 'וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר', לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצֵאת וּמִתְעַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה'.

[בראשית רבה עג ט]

מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע מאריך לבאר בספר 'מדרגת האדם' (בדרכי הביטחון פרק ג') שכל ענין המקלות שפיצל יעקב אבינו ליחם הצאן, לא היה חיסרון באמונה ובביטחון, כי דאג על משכורתו, אלא עשה כך כפועל שעושה מלאכתו באמונה, כי עי"ז יתרבו הצאן יותר, כי בלי הצבעים לא יתכן העיבור, עיין שם.

ומכל מקום, אף שהיה יעקב אבינו שלם במדרגת הביטחון, אף על פי כן העידו חז"ל כי לפי מדרגתו העליונה במדת הביטחון נחשב לו למכשול מה שחשב אודות מחר, ואף שנתבאר שלא היה זה חיסרון בביטחון ודאגה על המחר, מכל מקום דקדקו עמו כי אל לו לחשוב על מחר כלל, ולפי דרגתו העליונה נחשב לו לפגם.

ולו הלך תיכף מלבן ולא היה מתעסק כלל על ענין המחר, לא ארע מעשה דינה, שהיה כעונש על דבריו, כדברי המדרש הנ"ל.

ומסיים הסבא ומקיש הדברים למעשה: "וכל שכן מי שמהרס כל מעמדו במדרגת הביטחון בשביל דאגת מחר, שכל דאגתו הוא בעיקר לענין שאלות החיים של מחר, ודאי שאין לך מכשול גדול מזה".

***

הסבא מנובהרדוק זי"ע גדול הבוטחים בה', וכגודל בטחונו כך מיעוט השתדלותו, היה סמוך ובטוח שחסרונותיו יתמלאו, אם חפץ בכך ה', ולא טרח עבורם מאומה.

מפורסם הסיפור שפעם ישב הסבא בבית ההתבודדות בלב היער, ולמד לאור הנר, עד שהוא כבה לאיטו. הצטער הסבא על ביטול התורה שנגרם מכך, אך שם בטחונו בקב"ה שאם אכן מגיע לו אור, הוא יגיע.

והנה לפתע הגיע אדם בלתי מוכר הגיש לסבא נר ונעלם. הסבא שלא הכיר את מוסר הנר, הבין כי יד ההשגחה זימנה לו את הנר, ועל כן הצניע את שארית הנר, כעשרים וחמש שנה, לזכר הנס שאירע עמו בעבור בטחונו בקב"ה.

לימים פרצה שריפה בנובהרדוק ובין שאר החפצים שנשנרפו, נשרף גם הנר. שמח הסבא ואמר: "מן השמיים מורים לי שאין יותר צורך באות ומופת על דרך הביטחון שלי, הלא היא מציאות קיימת…."

תלמידו, הסטייפלער זי"ע, הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל חיבר שיר על מעשה זו:

ביער גדול וגבוה

בין שדרות שקמה

בית קטן קבוע

משנות קדם הוקמה

ואחד קדוש ונורא

מתבודד לו שמה

ועוסק בקדושה ובטהרה

בתורת ה' תמימה

ויעמול בתיקון המידות

וירדפם עד חרמה

והשיג כל חמודות

והתמימות והערמה

ועל בטחונו בקונו

הנפלאה והרוממה

נתן ליבו ועינו

מימים ימימה

ובפרוס חשכת הליל

בנפול היקום בתרדמה

יגבור הצדיק חיל

בלימוד המוסר בנעימה

ובאחת הלילות

וזה שעות כמה

לומד הצדיק בהתפעלות

בהשתפכות הנשמה

ושעה אחר שעה

חולפת ונעלמה

והנר דולק בדומיה

עדי שמנו נשלמה

והצדיק אביר תקותו

ובטחונו בקונו עצומה

להיות אור בביתו

היפלא מה' מאומה

הנר אך כבה

ואיש נכנס פנימה

ונר הניח בענווה

ויעלם האיש פתאומה

***

ספור דומה מספר הסבא זי"ע באחת משיחותיו על אדם אחד, וידוע שזה ארע לו עצמו.

הוא ישב פעם בתחנת רכבת בדרכו למחוז חפצו ולא היה בידו פרוטה עבור כרטיס הנסיעה. התיישב לידו אדם שהכירו ושאל אותו אם יש לו עבור הוצאות הדרך? ומשנענה בשלילה, שאל אותו: "אם כן, הכיצד תסע?" "אל דאגה" – ענה לו הסבא – "יש עוד זמן, עד שהרכבת תגיע, בוטח אני בה' שיהיה לי כרטיס…"

הדקות עוברות, הרכבת עומדת לצאת מהרציף וכרטיס הנסיעה בושש מלבוא, אך הוא בשלוותו, והחבר רוטן על הסבא וזועק: "מאין לך הבטחון הזה…?! וכי עם בטחון אפשר לשלם ברכבת…?!" אך הסבא בשלו, לא מתרגש מזעקות חברו, ממשיך לבטוח בקב"ה שאם הוא צריך ליסוע ברכבת זו, הכרטיס המיוחל בוא יבוא…

והנה הרכבת כבר צופרת את צפירת תזוזתה, ולפתע רץ לעברו אדם מבוהל ואומר: "אולי אתה צריך כרטיס נסיעה לרכבת… קניתי כרטיס והתחרטתי… קח אותו בלא לשלם, חבל שהוא יילך לאיבוד…", הודה לו הסבא מאוד, ועלה על הרכבת.

"ההוא שקינטר" – אמר הסבא בשיחה – "הרי עליו להודות ולומר: 'עתה ידעתי כי גדול ה'…', אך לאחר תקופה כשפגש אותו, במקום להודות בטעותו, המשיך לרטון: "איזה הפקרות זו לבטוח בה' ולחכות עד הרגע האחרון. מה היה קורה אילו לא היה בא הכרטיס…?!"

***

וכהנה וכהנה, סיפורים רבים על בטחונו בקב"ה בתכלית. כך היה בערב פסח כשלא היה בביתו פרוטה לצרכי החג, וכשכל בני ביתו דואגים אמר: "כמו שהשמש סובב, כך תשועת ה' כהרף עין" ולפתע ממש בערב פסח, התקבל בדואר סכום כסף שהספיק לכל צרכי החג לביתו ולכל הסמוכים על שולחנו.

וכך גם היה כאשר הגיע עם תלמידו הג"ר יואל ברנצ'יק זצ"ל לבית הבדידות, ולא היה במקום מיטות ללון. הסבא הרגיעו ואמר: "בעזהי"ת נמצא מצעות ללון…" הלכו ביער, והנה מולם בא איכר ועל עגלתו חבילות קש.

לאחר דין ודברים עמו הסכים למכרם להם, אך בתחילה רצה סכום כסף גדול והסבא סירב לשלם לו סכום זה מכספי הישיבה. אחר שנפרדו ממנו בלא הסכמה, רץ לעברם האיכר והסכים למכור להם במחיר המוזל…

***

גם כאשר עסק בענייני הישיבה, שם מבטחו בה'. פעם הלך עם תלמידו הג"ר הלל ויטקינד זצ"ל לאחר מן העשירים שהתגורר בקצה העיירה, הם הלכו ברגל בקור גדול והתבוססו בבוץ.

"האם לא כדאי שנזמין עגלה שתקל עלינו…?" – הציע ר' הלל לסבא, אך הסבא סירב…

למרות בקשותיו של הסבא והסבריו על מצבה הכספי הקשה של הישיבה, סירב הגביר לתרום כסף, בטענה שזה עתה הוזיל מכספו עבור עניינים אחרים שיותר קרובים לליבו.

כאשר יצאו, פנה הסבא לר' הלל וביקשו שיזמין כרכרה כדי לשוב לישיבה. "מאי שנא" – תמה ר' הלל – "מדוע בהלוך, כשחשבנו שנקבל כסף, הסבא סירב, ועתה שאין בידינו כסף, הסבא רוצה להזמין כרכרה…?

"אכן" – הסביר לו הסבא – "בהלוך סמכנו על הגביר, ולכן לא רציתי לקחת כסף מהישיבה עבור נוחיותנו, עתה, שלא קיבלנו מאומה, הרי אנחנו סומכים רק על הקב"ה שהוא ימציא לנו את צרכי הישיבה… וכי קשה לקב"ה להוסיף לנו גם עבור נסיעה זו…?!"

מספרים, שכאשר שמע הגביר את גודל בטחונו בקב"ה, התאמץ ותרם כסף לישיבה.

הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א פרשת השבוע פרשת וישלח

אולי גם יעניין אותך

צפו: הרה"ק מנדבורנה בריקוד 'מצוה טאנץ' עם הרה"ק מקרעטשניף
הגר"ז הלוי הורביץ שליט"א במכתב ברכה מיוחד למאות מגידי השיעורים ב'דף היומי בהלכה': "כשם שלימדתם איך עושים מרה"ר רשות היחיד, כך תזכו שבמעונכם ישרה רשות היחידי – יחידו של עולם, השכינה"
מצמרר: ''ר' חיים דפק על השולחן ואמר: היום בלילה הבחור החולה יסגור שידוך''
אחד מבני משפחתי חשש שאולי זה יהיה מדי 'עול', נכנסתי לקודש פנימה ושאלתי. "זו לא שאלה", הגיב האדמו"ר
"מסתבר שהבקשה היתה כלל לא פשוטה!"
ללבי כבר התגנב חשש לא מבוטל מהאפשרות שהמנוע עומד להישרף. בלב מלא חשש פתחתי את מכסה המנוע, ופשוט התחלתי לצחוק...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
ט"ו בשבט

ראש השנה "לאילנות"? שהאילנות יחגגו לבד! מה הקשר אלינו? 

האם האדם יכול ללמוד מהעץ דרך בעבודת ה'? התשובה היא 18 פעמים "כן"!

ט"ו בשבט

מה העניין להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג מהודר?

ואיך זה קשור לחינוך הילדים בדורנו?

ט"ו בשבט

מיוחד לילדים: חידות ושאלות בענייני הפירות והאילן

שדרגו את שולחן ט"ו בשבט שלכם בחידון לילדים

בשלח

מה חשבו דתן ואבירם כשהחליטו לחלוק על משה רבינו?

צפו: הרב שלמה לוינשטיין מביא ווראט מיוחד מאת הרב סנה

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/99
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר