וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ (במדבר טו ד)
סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א: אברך אחד שבכולל שלו החלו ללמוד מסכת זבחים, נתקל בקשיים גדולים בהבנת המסכת. הוא התרגל עד היום ללמוד את המסכתות של נשים, נזיקין, ודברי המסכת החדשה היו קשים עליו. הוא ניסה וניסה, ולא הצליח. עד שפרץ בבכי נסער, והתחנן לפני השי"ת שיעזור לו להבין את דברי הגמרא. הבכי התארך, ובין לבין עבר שם ת"ח אחד, וכשראה את האברך בוכה בכי תמרורים, התעניין אצלו לסיבת הבכי.
כששמע במה מדובר, הציע לו להגיע לאחד מגדולי האדמו"רים בדור שיברך אותו. ואכן, האדמו"ר ההוא, מששמע את הענין, והבכי שבכה האברך, פנה אל האברך ואמר לו:
הנני מבטיחך שהבכי שבכית ימנע ממך לבכות על ענייני פרנסה, גם לא על ענייני שידוכין, וגם לא על ענייני בריאות. האברך שמע את הדברים והתעודד עד למאוד, אבל שאל בכל זאת את הרבי שליט"א על דבר העצה היעוצה שתסייע בעדו להבין את דברי הגמרא במסכת זבחים.
הרבי ציין בפניו את דברי הגמרא במסכת שבת (דף ל"א עמוד א'): 'אמר ריש לקיש, מאי דכתיב "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" וגו', אמונת זה סדר זרעים, עתיך זה סדר מועד, חסן זה סדר נשים, ישועות זה סדר נזיקין, חכמת זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות'.
ואם כן, אמר לו הרבי, אני מציע לך שכאשר אתה מתפלל שמונה עשרה, ומגיע לברכת 'אתה חונן', והנך אומר 'חננו מאתך חכמה בינה ודעת', תכוון היטב, שהרי כפי שאמרנו 'חכמת' זה סדר קדשים, ותתחנן לפני הקב"ה שיעזור לך להבין את דברי הגמרא במסכת זבחים.
האברך בא אליי וסיפר לי את הדברים, וציין שהבטחתו של הרבי התקיימה במלואה, ואכן אין לו ב"ה שום בעיות בשידוכי הילדים, גם לא בפרנסה 'וברוך השם אני גם בריא לחלוטין'.
והעולה על כולנה, שאחרי שהתחלתי לכוון ב'אתה חונן', כפי שהאדמו"ר יעץ לי, אני מבין את דברי הגמרא, וראה זה פלא שדברי הגמרא במסכת זבחים הפכו אצלי להיות מתוקים מדבש ונופת צופים.
וכששאלתי אותו 'ומה הנך רוצה ממני', השיב, שיש לו בעיה עם דברי המשנה ברורה הכותב שאסור לשנות את נוסח התפילה, ואדם שהתפלל בנוסח אשכנז, אסור לו לשנות לספרד, וכן להיפך. והנה, אומר האברך, אני התפללתי עד היום בנוסח אשכנז, כפי שמתפללים בישיבות הליטאיות, והרבי אמר לי לכוון ב'אתה חונן' במילים 'חכמה בינה ודעת', שזה נוסח ספרד, ואם כן מה עליי לעשות?
השבתי לו, שב'רוקח' מובא שבברכת 'אתה חונן' יש 17 מלים, כנגד 17 הפעמים שמוזכר בתורה שורש המילה 'חכם', ואם כן הנך יכול לכוון כך גם בנוסח אשכנז, ולמרות שבנוסח זה אומרים 'דעה בינה והשכל', ולא מזכירים 'חכמה', אבל כיון שבמילות הברכה מרומזות 17 המילים 'חכם' בתורה, הינך יכול לכוון לשורש זה גם בנוסח אשכנז.
הדברים לא מצאו חן כל כך באוזני האברך שרצה לכוון בדיוק כפי שאמר לו הרבי. והנה, כשהייתי אצל גיסי מרן הגר"ח קניבסקי והצעתי בפניו את הדברים, אמר לי דבר מחודש.
תגיד לאברך שהוא יכול לומר בשמונה עשרה את שתי הנוסחאות, גם 'חכמה בינה ודעת', וגם 'דעה בינה והשכל'. הגר"ח הסביר ואמר, שבמשנה ברורה כתוב שאסור לשנות, אבל כשמוסיפים ואומרים את שתי הנוסחאות, זה לא נקרא שינוי.
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א)