כבר הבאנו כמה פעמים עובדות נפלאות שאירעו עם אברכים, להראות איך גם בדורנו ניתן לשבת בסוכת האמונה כל השנה כולה, ולהגות בתורת ה' יומם ולילה בלי שום עסק אחר. נביא שני מעשים נפלאים שארעו לאחרונה, שמראים איך שהקב"ה דואג לעמלי התורה שיהיה להם את כל צרכם.
סיפר לי ראש כולל אחד נמרץ, שמידי שנה רגיל לחלק לאברכים 'תוספת חג' נאה שתסייע בהוצאות העצומות של החג. ראש כולל זה מאד מכבד את האברכים, ומקפיד מאד לתת להם את הסכום במזומן, ולא 'מגולם' באריזות מזון ומענקי חג למיניהם – אולם השנה [תשע"ט] הוא סמך על נדיב אחד, שבסופו של דבר אילץ אותו לרכוש קרטון עופות וחמשה קילו בשר לכבוד החג בעד כל אברך, ובנוסף לכך הדבר גרר אותו להוצאה של 3000 ש"ח שהיה עליו להביא מעצמו, כהשתתפות עצמית. וכך במשך כמה ימים הוא התהלך בהרגשה לא טובה, מדוע לא זכה הפעם לחלק סכומי כסף כרצונו.
והנה ממש בעיוה"כ, מתקשר אחד מהנדיבים שאליהם פנה בבקשת עזרה, ומספר שנותרו לו 3000 (!) שקלים מגיוס כספים שעשה למען אחד מהכוללים הענקים בארץ, וזאת בתנאי שהסכום יוקדש בדווקא למוצרי בשר או עופות, כדרישת תורמיו…
באותו רגע תפס מיודענו ראש הכולל בבת אחת, למה הוצרך להשיג בדיוק את הסכום הזה על עופות ובשר לאברכים, כי מאין היה מתחיל עכשיו להתארגן ביום האחרון של הזמן במציאת קרטונים של עופות ובשר? וכך הכין הקב"ה מלכתחילה את הצלחתו בהשלמת המגבית.
סיפור נוסף פלא והפלא ששמעתי בשבוע שעבר מכלי שני: בסוף חודש אלול התקשר גביר אחד למשרדי 'יד אליעזר' וביקש לתרום סכום גדול לכמה אברכים עמלי תורה. במשרדים שם הציעו לו לפנות אל הגאון הגדול רבי אשר אריאלי שליט"א, שהוא מראשי ישיבת מיר ומכיר היטב אברכים בעלי משפחות מרובות ילדים שמטבע הדברים מצבם דחוק וזקוקים לעזרה כספית כזו.
הוא התקשר במהרה לגאון הנ"ל, שאמר לו על אתר חמשה שמות של אברכים שידועים לו כבעלי משפחות גדולות שמצבם דחוק מאד. המבין יבין, שהוא לא שלף שמות סתמיים מתלמידיו. למותר לציין שבתור מי שמשמש בתפקי מרכזי בישיבה, שופכים את ליבם לפניו אנשים רבים, ובוודאי ידועים לו עשרות מקרים קשים בישיבה, ומביניהם הוא בחר את חמשת המקרים הקשים מביניהם, אותם שלדעתו יותר 'נצרכים' מכל הרשימה המוכרת לו.
תדהמת הגביר הנ"ל לא ידעה גבולות. כל חמשת האברכים (!!) שהוא התקשר אליהם בעצמו מתוך רצון כנה לעזור, כולם (אבל כולם!) סירבו, בתואנה שהם מסתדרים והם לא צריכים עזרה, והכל טוב, ושלום…
יצויין שהוא פנה אליהם בצורה מאד סימפטית, הוא לא ביקש שישלחו לו דפי חשבון וצילום משכורת, גם לא דרש ספחי תעודות זהות ותצלום בני משפחה… ובכל זאת הם סירבו בטענה שאולי יש שנצרכים יותר מהם…
תשובתם גרמה לקידוש ה' עצום!! בוודאי מוכרח להיות שהצדיקים הללו כ"כ רגילים בסייעתא דשמיא שמושפעת עליהם כסדר, עד שאינם מגדירים את עצמם כנזקקים ואינם להוטים להשיג עוד כמה מצלצלים. והקב"ה דואג להם תדיר שישמר כבוד התורה שלהם, להמציא להם כל צרכם וסיפוקם בדרך כבוד הראויה לעמלי תורה יקרים אלו שעלייהו קאי עלמא.
אשרי מי שיאמין לאמת הברורה והפשוטה הזאת, שגם בימינו עוזר ה' שלא כדרך הטבע לעמלי תורה, שעי"כ יזכה לתורה.
(מאמרי 'עינינו גל' בתוך אוסף גיליונות לך לך תשע"ט)