דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?
דף הבית מאמרים פרשת שבוע צו המשגיח, הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטין זצ"ל, היה מספר כי בקלם היו אומרים בתפלת שחרית את ברכת 'עזרת אבותינו' במשך עשר דקות! "כאשר ה'שליח צבור' דפק כדי להורות על המשך התפלה, חשתי כאלו נטלו ממני עונג עצום… בהמחשה גשמית – כאלו הוציאו לי חתיכת בשר מהפה…"

המשגיח, הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטין זצ"ל, היה מספר כי בקלם היו אומרים בתפלת שחרית את ברכת 'עזרת אבותינו' במשך עשר דקות! "כאשר ה'שליח צבור' דפק כדי להורות על המשך התפלה, חשתי כאלו נטלו ממני עונג עצום… בהמחשה גשמית – כאלו הוציאו לי חתיכת בשר מהפה…"

מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר  טורק שליט"א
ה' ניסן תשע"ח
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה'" (ויקרא ח', ל"ו)

אמרה נפלאה במיוחד שמעתי מפי הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א, רב קהלות 'פרושים' בארץ הקודש, בשם חותנו, הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר זצ"ל, בעל 'עבד המלך', מגדולי ירושלים של מעלה.

רבי שמואל פגש פעם במרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בעל ה'חזון יחזקאל', ושאלו שאלה עצומה: בתורה נאמר: (פרשת וארא): "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה'". לכאורה הלשון 'וידעתם' בלשון נוכח טעון ביאור; הרי הקדוש ברוך הוא דבר אתם אודות כלל ישראל שיספרו לבניהם ולבני בניהם, "למען תספר באזני בנך ובן בנך", והיה לו לומר: 'וידעו כי אני השם', כלומר, שבנך ובן בנך ידעו, ולא "וידעתם", המורה כאלו המדובר כאן הוא על משה ואהרן עצמם?

רבי יחזקאל אברמסקי השיב לו תשובה נוקבת: "הן אמנם המפרשים מבארים באריכות את פשט הדברים, אולם אני אומר לך שהכוונה ב'וידעתם', היא דוקא כן על משה ואהרן!

כשראה רבי יחזקאל את השתוממותו של רבי שמואל, נימק את דבריו: "כן! כן! גם משה ואהרן שהאמונה היתה ברורה להם כשמש בצהרים, שעל ידם נעשו כל המופתים והנפלאות במצרים, שזכו לדבר עם השכינה במראה ולא בחידות, כלפיהם אמר הקדוש ברוך הוא: 'וידעתם כי אני השם', על ידי שהם יספרו זאת לבניהם ולבני בניהם, הם ישרישו בעצמם עוד ועוד את האמונה".

מפליא ביותר! אין גבול עד היכן נתן להשתלם באמונה! אין סוף להשגות שנתן להעפיל אליהן בהכרת האמונה!

הרמב"ם בפרוש המשניות (מסכת סנהדרין פרק י), מפרט באריכות גדולה את עניינם של שלושה עשר העקרים, ומבארם אחד לאחד. בסיום העיקר השנים-עשר, הוא כותב מלים מרטיטות ומאלפות:

"…וכבר הארכתי בדברים מאד, ויצאתי מענין חבורי, אלא שעשיתי כן לפי שראיתי שזו תועלת באמונה… וחזר על דברי אלה פעמים רבות, והתבונן בהם היטב, ואם תשלה אותך מחשבתך – שכבר הבנת ענייניו מפעם אחת או עשר, השם יודע שבשקר השלתה אותך!

"ואל תמהר בו, לפי שאני לא כתבתיו איך שנזדמן, אלא אחר התבוננות וישוב הדעת ועיון בדעות נכונות ובלתי נכונות, וסכום מה שצריך להאמין מהם, וברורו בטענות וראיות על כל ענין וענין, ומאת השם אשאל לנחותני בדרך האמת!".

הרמב"ם למעשה מעורר נקודה חשובה ויסודית. הנטיה הטבעית של האדם היא לחשוב, כי היות ואת יסודות האמונה החדירו בו מקטנות, כבר מהיותו יונק משדי אמו – הם ברורים ומאומתים אצלו, הרי שלא יועיל לו העיסוק, השינון והחזרה עליהם. 'מה כבר הדבר יוסיף לי? הרי הדברים כה פשוטים ומוכרים לי?' – עלול כל אחד לחשוב בסתר לבו. בא הרמב"ם ודוחה טענות אלו בחריפות רבה, ומגדיר אותן כאשליה וכשקר. בצורה נוקבת ביותר הוא כותב כי יסודות האמונה אצל כל אדם ואדם, צריכים חזוק יום-יומי, לשנון תמידי ועבודה עקבית ורצופה.

הכרתי יהודי חשוב בירושלים, שנפטר לפני שנים אחדות בשם טוב, קראו לו הגאון רבי אברהם לואיס זצ"ל. הוא היה דמות מופת של גאונות וצדקות, שקנה בעמל נפש מדות ומעלות רבות. נמנה על ותיקי הלומדים בישיבת 'קמניץ' בירושלים.

רבי אברהם למד חברותא רבות בשנים, עם, להבדיל בין חיים לחיים, אחד מחשובי מורי ההוראה, הגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א, ראש כולל 'שומרי החומות' ובעל ה'משנת יוסף'. רבי יוסף תאר כיצד הם למדו יחד את כל הש"ס ואת כל ה'תקוני זהר'. הוא העלה על נס את גודל שקידתו בתורה, עד שבמשך עשרות שנים לא שוחחו דברים בטלים בשעות המיועדות ללמוד אפלו פעם אחת! וביותר ציין את התשוקה הגדולה ואת מדת הביקוש שהיתה בו, ללמד ולהתעלות עוד ועוד.

כשגרתי בירושלים, הייתי נכנס אליו לפרקים בשבתות, ומשוחח עמו בדברי תורה. מדה מיוחדת היתה בו, שהפליאה אותי כל פעם מחדש: כאשר החלו לשוחח עמו על ענייני אמונה והשגחה פרטית, חיות מיוחדת נזרקה בו. הוא דבר בכזו התלהבות וחיות, עד שחשתי שהוא ממש חי את מציאות הדברים. די היה לשמע את 'שיחת החולין' שלו, המתובלת כולה בענייני אמונה והשגחה בפשטות ובתמימות, כדי להתרומם. הפלא ופלא!

אצלו ראיתי המחשה ברורה ודוגמא של 'מאמין'. מה הפירוש לחיות אמונה!

"ומן החזק שבשלוחיו לספק עליך אמתתך"

ה'סבא מסלבודקה', מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, היה רגיל לומר כי בדורות עברו היה יותר קל להאמין בחוש, שהקדוש ברוך הוא נמצא עם האדם, משום שהרגישו תלויים בו ושייכים אליו כל העת. "פעם אשה פשוטה בקובנא היתה מתפללת מנחה של יום חול, חזק יותר מכפי שאנו מתפללים היום תפלת נעילה של יום הכפורים…" – אמר.

לא כך הם פני הדברים בדורות האחרונים. חידושי העולם הטכנולוגי, שיפור מערכות הרפואה והיכולת לעשות ולפעול דברים רבים, שלא היו פעם בהישג יד אדם, מטעה את האדם וגורמת לו להשלות את עצמו, כאילו הוא יכול להסתדר לבד, ומסיחה את דעתו מעיקרי האמונה.

העבודה התמידית המתבקשת מהאדם, היא להחדיר אמונה בלבבו, כי הכל נעשה בידי שמים ובהשגחה פרטית מדוקדקת, ומבלעדי רצונו יתברך הוא לא יוכל לנקוף אצבע ולעשות בבריאה דבר קטן כגדול.

מובא בשם מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, בעל ה'ברכת שמואל', שהיה רגיל להסביר את דברי הגמרא במסכת מכות (כד, א): "בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק באמונתו יחיה", כך:

הרי עיקר הניצחון כנגד היצר הרע, הוא כשמנצחים אותו ממקום ושורש מלחמתו. כשם שאם יכבשו עיר שלמה ולא יכבשו את המבצר של השונא המוצב במרכזו, אין העיר נחשבת ככבושה, היות ועדיין יכול השונא לצאת ממבצרו בכל רגע נתון, לארוב לכובש ולהכניעו שוב. כך הדבר גם בכיבוש היצר, האדם צריך לחפש את שורש הדבר, עליו נלחם היצר ולהשיב מלחמה שערה, לבדוק על מה שם היצר הרע את עיקר יהבו, ובנקודה ההיא לכובשו ולנצחו.

"בדורותינו", קבע רבי ברוך בער בנחרצות, "עיקר המלחמה כנגד היצר הרע היא באמונה!".

עומק הקביעה הזאת יוסבר היטב לאור דברי הרבנו בחיי בספרו 'חובת הלבבות' (שער יחוד המעשה פרק ה), שכתב כך:

"כי ראוי לך לדעת כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך, הנמסך בכחות נפשך, והמערב במזג רוחך, והמשתתף עמך בהנהגת חושיך הגופניים והרוחניים, המושל במדות נפשך… ומן החזק שבשלוחיו אשר יורה אותך וילחם אתך בהם במצפון עניינך, שישתדל לספק עליך אמתתך…".

בעל 'פת לחם' מפרש שם: "לספק עליך אמתתך – להכניס ספק בלבבך באמונות המאומתות אצלך עד הנה, מה שכבר היה אצלך אמת וברור, ומן הספק מביאך לחשוב שכל מה שהיה עד הנה אצלך דבר ברור – הוא טעות ושבוש".

בדברי בעל 'חובת הלבבות' מבאר, כי כחו של היצר הרע הוא כה הרסני וחזק, עד כי גם את האמת המוחלטת שהתבררה והתאמתה אצל האדם בברור גמור, הוא מסוגל להטיל בה ספקות. "מן החזק שבשלוחי היצר הוא לספק אמתתך". זהו כוחו ההרסני והנורא של היצר!

אם נתבונן בדבר, נוכח כמה זה נכון ואמת. הרי בכל כך הרבה מקרים נוכחנו באפן אישי בהשגחה פרטית, ראינו עין בעין את ישועת השם באיזה קושי או צרה שהתרגשה עלינו, ולאחר זמן התפעלנו לראות כיצד הכל היה לטובה, וקבלנו תוקף והכרה בהירה יותר באמונה. ואילו כעבור תקופה כששוב חזר מקרה דומה שנצרכנו לישועה, הלב שלנו נתקף בדאגה. ההכרה הבהירה שהשגנו בפעם הקודמת נעלמה כלא היתה, ושוב הדכדוך והעצבות מלאו את ישותנו.

והדבר מפליא: רבונו של עולם! להיכן נעלם כח האמונה שחשנו בפעם הקודמת? להיכן נעלמה מדת הבטחון שלנו?!

אכן, זהו כחו של היצר הרע – "לספק אמתתך!".

בכל פעם שמתפעם האדם מהשגחה פרטית, כשהוא בא לידי הכרה חזקה יותר של אמונה, מגיע השטן בעורמה ויורה את חצי ספקותיו בלבו, ומניח את כל כובד משקלו להכהות ולהחליש את החושים הפשוטים של האמונה שלו, אף בדברים הברורים והפשוטים המוסכמים אצלו, ומטיל ספק בלבו שמא ההתפעמות הזאת בשבוש מקורה.

על כך עומד דוד המלך וצווח: "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'", (תהלים ק"ז, מ"ג). מי חכם שישכיל לחרוט את חסדי השם על לבבו, ישמור מכל משמר את אותם הרגעים הנעלים, שראה בהם חסד השם, ולא יתן ליצר להשכיחם ממנו!

עלינו להפנים ולדעת, כי כנגד היצר המנסה בכל כחו לספק אותנו באמת הצרופה, ולשבש את המוסכמות הברורות של האמונה הקיימות בנו, יש להתקומם במלחמת חורמה עצמית נגדו, ולהתגונן מולו על ידי עבודה תמידית של שנון והחדרת יסודות האמונה, וכך, כשתתרגש עת נסיון או חלילה קושי או מצוקה, היסודות הללו יחשלו ויחזקו אותנו נגדו.

המטרה שלנו היא, אפוא, להגיע לא רק ל'הכרה' באמונה, אלא ל"והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים"! שפעימות הלב שלנו יפעמו בקצב של אמונה! שההרגשים הטבעיים שלנו יהיו רק על פי האמונה! שנחיה במציאות היום-יומית שלנו עם תחושת שייכות להשם יתברך!

'וידעתם כי אני השם'!

ברכת "עזרת אבותינו" בקלם

 המשגיח, הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטין זצ"ל, היה רגיל לספר בהתפעלות, כי בקלם היו אומרים בתפילת שחרית את ברכת "עזרת אבותינו" במשך עשר דקות תמימות!

"זמן מוקצב זה", הבהיר המשגיח, "לא היה מיועד עבור אותם המאחרים לבוא, כדי שיוכלו להצטרף לתפילת שמונה-עשרה עם הצבור. אלא המטרה היתה שהחניכים יוכלו לומר את המלים מתוך נחת, מתוך התבוננות וישוב הדעת.

"כדי שישיבו אל לבם את היסודות המופלאים שנזכרו שם, וטומנים בחובם את כללות יסודות האמונה: 'עזרת אבותינו אתה הוא מעולם. מגן ומושיע לבניהם אחריהם בכל דור ודור… אמת, ממצרים גאלתנו, מבית עבדים פדיתנו, כל בכוריהם הרגת, ובכורך גאלת…'"

המשגיח התבטא פעם: "כאשר ה'שליח צבור' דפק על העמוד כדי להורות על המשך התפילה, חשתי כאלו נטלו ממני עונג עצום… בהמחשה גשמית הייתי מצייר זאת – כאלו הוציאו לי חתיכת בשר מהפה…".

עד כדי כך היתה תחושת ההנאה שלו בעת אמירת "עזרת אבותינו". היא נסכה בו אושר עצום שהזניק ורומם אותו לפסגות!

 

(מתוך 'אוצרותיהם אמלא' פרשת וארא)

 

אולי גם יעניין אותך

הוא הבחין שניחנתי בחוש הומור מושחז ושנון, ויש לו שאלה קטנה לשאלני...
הגרא"א דסלר נותר על עמדו בתא הטלפון כשהוא אובד עצות ולפתע פרץ בבכי....
גלריית סיכום מימי השבע ברכות בשמחת בית ויזניץ- וויען- ראדמישלא- דעעש
הנדיב הציב שאלה: כדי להקים כולל בצ'ילה וכדי...
"נעליים שקניתי לשבת - 'סדרו' לי עבודה!"
כאשר שמעו התלמידים את התנאי המוזר שהציב השר למילוי בקשתם, עמדו כנבהלים, אולם לאחר רגעים אחדים התעשת אחד מהם, ניגש אל השר ושאל: "אפשר דאך? אפשר דאך?"
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בחצרות החסידים

שבת היסטורית - שבת 'געזעגנען' בויז'ניץ • לקראת הריסת בית המדרש ובניית המרכז העולמי

י"ד שנים של תורה ותפילה וחסידות • כולם נקבצו ובאו לך

גלריות בחצרות החסידים

חבר הפרלמנט הצרפתי עלה למעונו של מרן גאון ישראל הגר''ד לנדא שליט''א

חבר הפרלמנט ציין בפני מרן את עמדותיו למען שיגשוגה ופריחתה של הקהילה היהודית בצרפת

סיפורים קצרים

"ומה אתם חושבים, קרה לי נס כלשהו? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי, ושום אוטובוס תועה לא לקח אותי בחצי מהזמן. חיכיתי עוד כחצי שעה בתחנה ואז נסעתי הביתה..."

'אין שומע לי ומפסיד' - ולא מעניין איך בדיוק רואים את זה

על דא ועל הא

"באותה תקופה שלא התקבלתי לתיכון הייתי מאוד ממורמר. הייתי אז ילד והאשמתי את הסבא והמשפחה, אמרתי להם שהמשימה במבחן היתה לתאר איך נראה הקִרְקָס של מקנס, וכיון שהם לא שולחים אותי לקרקס לא ידעתי מה לכתוב"

"כשאני מסתכל היום אילו תחנות עברתי בחיים שלי, אני מתפעל מכך, כי כעת אני מבין שכל מה שנעשה עמי היה

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר