כתב הטור בשם רב עמרם, לשויה איניש לקריאת שמע בכל זמן דקרי לה, כפרוטגמא חדשה [תרגום:יחשוב אדם בדעתו בכל עת כשקורא קר''ש כאילו היה זה כתב ציווי חדש מאת המלך על בני מדינתו] ויחשוב בליבו אילו מלך בשר ודם שולח פרוטגמא חדשה, בודאי היו כל בני המדינה קוראין אותה באימה ויראה ברתת וזיע, קל וחומר לקריאת שמע, שהוא פרוטגמא של מלך מלכי המלכים הקב"ה, שחייב כל אחד לקרותה באימה וביראה ברתת ובזיע. [משנ"ב סי' סא ס"ק ד]
גם הפרישה מצטרף לדברים ומוסיף: לכך המשילו קריאת שמע לפרוטגמא חדשה לומר לך, שלא תקרא את קריאת שמע בחטיפה ובמרוצה ובערבוב הדברים, אלא במתון מילה במילה ובהפסק בין דבר לדבר, כאדם הקורא ציווי המלך, שקורא במיתון גדול כל ציווי בפני עצמו להבינו על תכונתו, כך יקרא קריאת שמע, כל ציווי ועונש בפני עצמו וישים אל ליבו להבינו, כי הוא ציווי המלך הגדול ברוך הוא.
עד כאן דברי המשנ"ב שהאריך שלא כדרכו בדברי מוסר לחיזוק ההלכה, והביא כל דברי הטור והפרישה בחובה הנצרכת להיזהר בקריאת שמע בדקדוק ובמתון כקורא אגרת המלך.
ואף בהמשך (ס"ק ו) מאריך המשנ"ב בהבאת מדרש הנעלם לפרש דברי השו"ע וז"ל: פתח רבי יהודה ואמר, "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך" התורה היא רפואה לגוף ולעצמות בעולם הזה ובעולם הבא, דאמר רבי נהוראי אמר רבי נחמיה בקריאת שמע רמ"ח תיבות כמניין איבריו של אדם, והקורא קריאת שמע כתיקונו, כל איבר ואיבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו.
פלאי פלאים! בכל יום ויום שלשה פעמים זוכים אנו לקרוא בעצמנו את אגרת המלך, ולא עוד אלא שכשקוראים אותה, הרי היא מביאה מזור ומרפא לכל תחלואינו בכל אברינו!, האם אנו חושבים על כך? האם אנו יודעים על תרופת הפלא הנמצאת בידינו בכל יום, וחומקת בטרדות הבלי הזמן? הרי כל מי שזוכה ולומד הלכה בכל יום, ומגיע להלכות אלו, לא יכול מלהמשיך בשגרת המלומדה של מצות קריאת שמע שבכל יום!!!!
ועד כמה גדולה ומופלאה תרופה זו, למדים אנו מכמה הלכות שיצאו עקב מעלת קריאת שמע כתרופת הפלאים של הגוף:
הלכה ראשונה מה שכתב השו"ע (שם סעי' ג) שכיון שבקריאת שמע יש רק רמ"ה תיבות ובגופו של האדם יש רמ"ח תיבות, א"כ כדי שתהיה רפואה בקריאתה לכל איבריו, תקנו שיהיה הש"ץ חוזר ואומר בקול 'ה' אלוקיכם אמת' ובזה מוציא את הקהל, להשלים לרמ"ח תיבות. ועד כדי כך שכתב ה) שמי שלא קורא בציבור שחסר לו שלוש תיבות יכוון באותיות של אמת ויציב כדי להשלים התיבות, ועוד כתב המשנ''בשהמדרש מסיים, שעם כל זה, מי שאינו קורא עם הציבור הוא בגדר מעות לא יוכל לתקון, כי חסרים לו שלוש תיבות להשלמת רמ"ח תיבות כנגד איבריו. הנה לנו כי זו תרופה אמיתית, ומי שמחסרה הרי לא תוכל לפעול בו, עד כדי כך!.
הלכה נוספת ומחודשת היוצאת ממעלה זו של קריאת שמע המועילה כתרופה לאברי הגוף, כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו תשובה ו) שאם לא כיון באיזה מילה או פסוק בקריאת שמע, שאין ראוי לחזור עליה, מלבד פסוק ראשון שבו הכוונה מעכבת, ומשום שעל ידי שחוזר ואומרה שנית, נמצא שאומר יותר מרמ"ח תיבות.
התרופה הפלאית הזו עובדת במרשם מדויק של רמ"ח תיבות לא פחות ולא יותר! כמה עלינו לדקדק באותיותיה ולכוון בקריאתה, כדי שנבין טוב את אגרת הפרוטגמא של המלך, ונזכה גם לסגולה העצומה הטמונה בה, והיא רפואה שלמה לכל אבר ואבר מרמ"ח אבריו של האדם.