"הם יודעים ש'בשבוע של דרשו' צריכים לחלק את המטלות של אבא בין כולם"

הרב יעקב לוסטיג

בית הכנסת הגדול בבני ברק, משמש כאחד מארבעת מוקדי הבחינה של 'דרשו' בעיר. בהיכל רחב הידיים, מתיישבים מאות נבחנים זה לצד זה מדי חודש, ומשיבים על השאלות המופיעות במבחן, מהם נבחנים בדף היומי בבלי, מהם במסלולי 'דרשו' השונים, ומרביתם ב'דף היומי בהלכה'.

הרב אפרים קר האחראי מטעם 'דרשו' על מוקד המבחן, מספר על האווירה המיוחדת: "מדובר בבית כנסת גדול, מרווח ומפואר. כיום הוא משמש את חניכי ישיבת חברון, אבל בזמן הבחינה של 'דרשו' זה הופך להיות קיבוץ גלויות ענק של יהודים מכל הסוגים והחוגים.

"יושבים כאן אברכים חסידיים שבימים כתיקונם נזהרים שלא להוציא מהפה משפט בשפה העברית, אברכים ליטאיים, 'חזונישקים' ו'בריסקערס', לצד חובשי כיפות סרוגות. ישישים הדורי שיבה לצד בחורים צעירים ואפילו ילדים צעירים. ראשי ישיבות ומשגיחים, מלמדי תינוקות שמגיעים לכאן מיד עם הישמע הצלצול של השעה 12 המבשר על סיום שבוע הלימודים, ואברכי כולל שלומדים שש שעות רצופות במסגרת הכולל המיוחד של יום שישי, כשלשם כך הם מגיעים למוקד הבחינה בתשע בבוקר בדיוק, כדי שיוכלו להשלים את המבחן במהירות ולהספיק להתחיל את שש השעות הרצופות שבימות החורף מסתיימות לפעמים ממש בסמוך לכניסת השבת. יש כאן ספרדים ואשכנזים, תימנים, מרוקאים תוניסאים – "כולם נקבצו באו לך".

הקהל המגוון מורכב לא רק מתושבי בני ברק. מדובר במוקד גדול שסוחף אליו אנשים מכל אזור גוש דן ואף מחוצה לו. יש לנו נבחן קבוע שמגיע כל חודש מחולון, רבים אחרים מערי ויישובי הסביבה. חלקם באים לעשות קניות לכבוד שבת בבני ברק, ומתאימים את סדר היום שלהם סביב שעת המבחן ב'דרשו'.

"רבים מהנבחנים האלו עושים את המבחן למרות שבבית מצפה להם עבודה רבה לכבוד שבת. ראשי משפחות ברוכות ילדים שצריכים לסייע רבות בבית לקראת שבת, ויש גם כאלו מבוגרים יותר שמגיעים קצת יותר נינוחים, בגלל שבבית שלהם כולם יודעים שכשמגיע השבוע של 'דרשו', כלומר השבוע שבו יש את המבחן של 'דרשו', אבא עסוק מיום רביעי בחזרה והכנה למבחן, וביום שישי הוא הולך להיבחן, מה שמצריך מאמץ נוסף מצד בני המשפחה שמתחלקים במטלות שהוא עושה כל שבוע".

• כיצד מתייחסים הנבחנים לעובדה שבקרוב עומדים לסיים את חלק ב' של המשנה ברורה ולהתחיל את חלק ג' העוסק בהלכות שבת?

"אין ספק שיש תחושה של התרגשות באוויר. זה משהו שתופס את כולם ולא מותיר אף אחד אדיש אליו. הלכות שבת זה אחד הדברים הכי בסיסיים ביהדות. אין לך שום מקום אחר שבו יהודי ירא שמים יכול להיכשל בהלכות חמורות כל כך פעם אחר פעם מחמת חסרון הידיעה. כל פעולה קטנה עלולה להיות כזאת שמחייבת מיתת בית דין אם נעשתה במזיד חלילה. כל יהודי שיש לו מעט רגש אינו יכול לזלזל בהלכות שבת. לכולם יש רגש מיוחד של כבוד אליהן.

"אני באמת רואה אנשים שמתלהבים לקראת הלימוד הזה. מקבלים על עצמם להשקיע יותר בלימוד, לצרף חברים נוספים למעגל הלומדים. שמעתי מכמה מהם שאם לימוד הלכות תפילין, תפילה וברכות שינה להם כל כך את אורח החיים היומיומי, שינה להם את התפילה, את הצורה בה הם מברכים על האוכל – הם בטוחים שלימוד הלכות שבת ישנה להם את כל מהלך השבת. יהפוך אותה למרוממת ונשגבה הרבה יותר.

"לצערנו אחד מן הנבחנים, יהודי בגיל 90 לא זכה להתחיל עמנו חלק ג' וזאת לא משום שהתקשה בלימוד דף היומי בהלכה, אלא שאיננו עמנו והשיב את נשמתו לבוראו באמצע לימוד חלק ב' יהודי ישיש יקר ביותר היה מבקש תמיד שארשום לו את הקוד האישי והת.ז. שהיתה בת 5 ספרות… אבל אין ספק שעשרות ההלכות שלמד ונבחן מדי חודש במסגרת דרשו עומדים לצדו לפני יושב מרומים.

"סיפר לי אחד הנבחנים יבלחט"א, יהודי בר הוריין לא צעיר ומג"ש ידוע, שמאז שנבחן ב'דרשו' ב'אורח חיים' הוא קיבל משמעות לחיים. כל דבר שעושה הוא חושב קודם איך לעשות ובאיזה צורה ומה הזמן המתאים לכל דבר, ולא כ'מלומדה' כפי שהיה רגיל מבית אבא: "ההערכה שקיבלתי ממשפחתי עד היום", מוסיף אותו נבחן לספר לי, "הלכה והתעצמה שבעתיים כאשר הם רואים שכל מה שנעשה בבית במשך השבוע ובשבת או כשיוצאים לטייל בבין הזמנים הכל נעשה בביטחון ובידיעה ברורה שכך היא ההלכה. ואני רוצה לחדש לך משהו ואני מבקש אם תוכל לפרסם זאת כדי שירבו לומדי ההלכה במסגרת דרשו: מאז שהתחלתי ללמוד את הדף היומי בהלכה המון דברים שעד היום נהגתי בהם איסור נהפכו לי להיתר וזאת משום שפשוט לא ידעתי את ההלכה", והוא ממשיך לתאר לי בהתלהבות: "אנשים חושבים שהם מחמירים בכך שהם נוהגים איסור בדברים שונים בעוד ההלכה מתייחסת לאותו עניין חד משמעי להיתר, וזאת כי כשלא לומדים הלכה לא יודעים הליכות חיים לא יודעים איך וכיצד להתנהג".

"כמובן שרבים מהנבחנים כבר למדו הלכות שבת בעבר, וחלקם אפילו באחרונה. אבל אחרי הכל הלימוד עם המשנה ברורה בהוצאת 'דרשו', עם הביאורים ומוספים, יש בו טעם מיוחד שמקרב את הלימוד למעשה בפועל, ונותן טעם חדש ללימוד. על אחת כמה וכמה שזה לימוד בחבורה הגדולה בתבל, חבורה של רבבות יהודים המקדישים כל יום זמן, המרבה והממעיט, כדי לעסוק בהלכות אלו שכל עם ישראל עסוק בהן במקביל. זה דבר נפלא, והתחושה הזאת בהחלט באה לידי ביטוי בשטח.

"אשריכם 'דרשו' שעושים נחת רוח לבורא ית"ש על ידי קיום ההלכה של רבבות עמך בית ישראל בזכות לימוד ההלכה היומי".