לאחרונה קיבלנו סיפור מופלא שגיבוריו הם כמה בני ישיבות שהגיעו לכותל המערבי וזכו במצוה-רבתי אותה עשו בעמל וביגיעה. ומעשה שהיה כך היה:
10 תלמידי ישיבות, שכל אחד למד בישיבה-קטנה אחרת, עלו ללמוד באלול הנוכחי בישיבה גדולה. הם למדו בצעירותם בתלמוד תורה 'דרכי חיים' באופקים, והפעם הם החליטו להיפגש באחד מימיו האחרונים של חודש תמוז בכותל המערבי כדי להתפלל יחדיו להצלחתם בלימוד.
כאשר ירדה קבוצת הבחורים במדרגות לכיוון עמדות-השמירה של הכותל המערבי, הבחין אחד הבחורים באשה חרדית מבוגרת הממררת בבכי. הוא ניגש אליה ושאל מה קרה, והיא השיבה: הייתי לפני כשעתיים בשכונת גאולה, ואיבדתי שם את הארנק שלי, בו היה כסף רב, תעודת זהות, כרטיסי אשראי, ומסמכים חשובים.
תלמיד הישיבה אמר לה שתפסיק לבכות ולא תדאג. הוא הביא לה כוס מים קרים, ואמר: "אנחנו כאן עשרה בחורים, נצא עכשיו לשכונת גאולה ונחפש לך את הארנק". כך סיפר הבחור להרב יונתן שטנצל מ'קו המשניות והחסד'.
ואכן, כל הבחורים שזה-עתה הגיעו לכותל, החליטו לשנות כיוון, ולאחר שלקחו מהאשה סימנים על הארנק, עלו על קו 1 ונסעו לגאולה, על מנת לחפש את ארנקה של האשה. הם מתחלקים לקבוצות, ונכנסים מחנות לחנות, מחפשים בלוחות המודעות אולי מאן-דהו תלה מודעה על השבת-אבידה. והנה חולף זמן רב, והאבדה עדיין לא נמצאה. רק כשהיו כבר לקראת-יאוש, נמצא לפתע הארנק על פי הסימנים באחת החנויות.
הבחורים מיהרו בחזרה לכותל המערבי, מצאו את האשה ממתינה להם בקוצר-רוח, וכשראתה את ארנקה בידי הבחורים, לא פסקה להודות ולברך אותם.
מיד לאחר קיום המצוה הגדולה, הם היו כבר בדרך אל האבנים, אבני הכותל, לתפילה להצלחתם בלימוד. ואכן, רק בגלל סיפור כזה ראויים בחורים אלה להצליח בכל מעשיהם, ורק בגלל סיפור נורא-הוד שכזה, המשיח אכן יזרז את פעמיו. כי באמת, אם נהרהר לרגע, וניכנס לעולמם של בחורים צעירים, נראה ונבין שהמעשה שעשו אינו פשוט בכלל. הם מגיעים להתפלל, ורואים בכך ערך עליון מצד עצמו, והנה פתאום לחזור לשכונת גאולה, ולחפש ארנק של אשה מבוגרת… אם הבחורים לא היו חדורים בערכיה האמיתיים של התורה, הם היו עלולים לזלזל בבכייה של האשה, והיו אומרים לעצמם ש'הרי אנחנו באנו לכאן כדי להתפלל, ומה יותר חשוב מתפילה?!'
והאמת היא, שרק בדרך כזו של התחשבות בזולת, ועוד באשה חסרת-אונים שכזו המייללת על איבוד ארנקה, תפילתו של אדם תתקבל בצורה הרבה יותר טובה. לא להאמין שבתקופה כמו זו שאנחנו חיים בה, גדל דור נפלא של צעירים המוכנים להקריב את עצמם ואת רצונותיהם עבור ארנק של אשה אלמונית שהם בכלל לא מכירים! אשריהם ואשרי חלקם, ואשרינו ואשרי חלקנו שאנחנו גדלים בדור שכזה!
('קול ברמה' – ביטאונה של 'רמת אלחנן')