הלכתי לאבא וסיפרתי לו בסיפוק שהצלחתי בסוף למכור את כל ההדסים. הוא אמר לי: "אני שמח בשבילך", ואז ביקש: "תוכל להביא לי את המשקפיים מהמרפסת?" הלכתי למרפסת – ועיני חשכו…

שח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א:

היה יהודי יקר, הרה"ג ר' נחמיה ציטרון ע"ה, שהיה בן תורה, בעל מוסר ומידות. בתקופה מסוימת הוא היה מיליונר (אבא שלו היה גביר ידוע בברזיל ונספה בתאונת מטוס רח"ל, והוא היה בן יחיד וקיבל את כל הירושה), והיה בעל צדקה וחסד בקנה מידה לא רגיל.

כשבאו לנחם אותו בשבעה, הוא סיפר שפעם שאל את אביו – האם באמת אפשר להיות סוחר ישר עם כל דיני השו"ע בלי גזל ואונאה ושום עבירה? ואמר לו אביו – זה הניסיונות הקטנים של העשירים, הניסיון הגדול זה 'כוחי ועוצם ידי'. אדם שעובד יש לו הרגשה 'אני עובד', 'אני פועל', 'אני מצליח'. הכוחי ועוצם ידי זו הסכנה הגדולה ביותר. והאמת היא – "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", ואומר התרגום: "הוא יהב לך עצה למקני נכסין". כל מה שיש לך – זה רק ממנו, רק שיש את ההסתר פנים.

יש סיפור שמובא בספר 'שישים גיבורים' בהוצאת 'נתיבות עולם', ובסופו מובא סיפורו של אחד התורמים להוצאת הספר – ר' אליעזר גרוס בעל חברת 'בסדנו' המפורסמת. וכך סיפר:

"כבר בילדותי היה לי חוש מסחרי, והיה לי כסף שאספתי בקופה. יום אחד לפני סוכות אני אומר לאבא שלי: אני צריך להרוויח, אני רוצה לקנות הדסים, למכור בשוק ולהכפיל את הוני. אמר לי אבא: 'צריך לדעת לבחור הדסים משולשים, אתה עדיין לא מבין בזה'. אבל יצר המסחר בער בי ואמרתי לו: סמוך עלי, אני מבין!

"קניתי חבילה של הדסים בהרבה כסף שהיה לי, ובאתי לשוק בטוח בעצמי, אך התברר שאבא צדק… הגיעו כמה יהודים והסחורה לא מצאה חן בעיניהם. אלו לא הדסים משולשים. וגם אלו שקנו אמרו שזה יקר מדי ושילמו רק חצי מחיר. הייתי שבור ורצוץ, באתי לאמא שלי ואמרתי לה: לא נהגתי בחכמה שלא שמעתי לאבא.

"כעבור יום יומיים בא אלי אדם ואמר לי: 'אני רואה שיש לך הרבה סחורה, אני מחפש הרבה, יש לי מוסד עם ילדים, אני מוכן לקנות ממך את הכל – אך במחיר סביר'. נקבתי בסכום, והוא אמר שזה מדי יקר. אז הורדתי את המחיר עד שבכל זאת נשאר לי רווח יפה, אמנם לא כמו שציפיתי, אבל הרווחתי. הוא ביקש ממני גם את הדלי של ההדסים, והסכמתי, הרי בלי ההדסים אין לי שום צורך בדלי.

"באתי הביתה מאושר ואמרתי לאמא: כנראה שבכל זאת יש לי חוש מסחרי מפותח, לא טעיתי הרבה. והיא אמרה לי: 'לך תספר לאבא'. הלכתי לאבא וסיפרתי לו, והוא אומר לי: 'אני שמח בשבילך'… ואז פנה אלי וביקש: 'האם תוכל להביא לי את המשקפיים מהמרפסת?'

"אני הולך להביא לו את המשקפים, ועיני חשכו. עמד שם הדלי עם כל ההדסים… אבא קנה את הכל, רק הוא עשה את זה בצורה כזו שאני לא אצטער, וגם שאבין שהחוש המסחרי שלי זה עדיין לא מספיק. אתה רק ילד, ואני הוא זה שעומד מאחוריך…

הסיפור הזה כ"כ שייך לענייננו. אדם חושב 'כוחי ועוצם ידי'. אבל האמת היא שהקב"ה נותן לו. "הוא יהב לך עצה למיקני נכסין", הוא נותן לך את העצה לקנות נכסים.

(גיליון 'ארחות חיים')