יהודי אחד כתב למרן ה'חזון איש' זצ"ל וביקש את עצתו על כך שמאד קשה לו לעסוק בתורה אפילו לזמן קצר ביום. ענהו ה'חזון איש' שכך הוא טבעו של אדם, ש'רגע ההחלטה' קשה עליו, אמנם, ברגע שיחליט החלטה נחושה – כפי מדרגתו ומציאות הדברים בסדר יומו וכיוצא בו, לא יעמוד בפניו כל קושי לקיים החלטתו.
ויש שרמזו כעין זה בדברי חז"ל (שבת פו, ב): "כולי עלמא מודו בשבת נתנה תורה", דהיינו, כמו שיום השבת קבוע ועומד, ולא יוכל בר אנוש להקדימו ולאחרו לעולמים, ואף אם מאד נחוץ לו להזיז את השבת ליום אחר מחמת עסק ממון שנזדמן לו וכדו', ואפילו אם ירצה להשלימו בכפליים, כגון לערוך במקומו ב' ימי שבתות בזמן אחר – גם כן לא יועיל לו במאומה.
כך גם: "בשבת ניתנה תורה" – אין להזיז 'שיעור תורה' קבוע, ולא יאמר 'למחרת היום אשלים את הלימוד היומי', אלא בכל יום ויום עליו להשלים את חוק לימודו.
(מתוך מאמרו של הרה"ג רבי שמואל צבי גנץ שליט"א)