הנה חז״ל ביארו לנו שבעל לשון הרע הוא אחד מארבע כתות שאין מקבלין פני שכינה
ראה את גודל עונשם שכמעט עבור גודל חטאם אין יכולת בגיהנום לנקותם מן העון כמו שמפורש בתנא דבי אליהו פרק י״ח וזה לשונו: כשם שהרשעים מספרים לשון הרע ועולה עד כסא הכבוד כמו כן יורדין מלאכים מפי הגבורה ונוטלין אותן הרשעים ומשליכין אותן לתוך עמקה של גיהנום. באותה שעה משיבה גיהנום ואומרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אין לי יכולת לפרוע להם די כפי עונש שלהם ואין כל העולם כולו יכול ליתן להם די פורענותם והלא בעל לשון הרע הזה חטא מן הארץ ועד לרקיע, אלא שגר בו חציך מלמעלה תחילה ואחר כך יקבל ממנו גחלי רתמים מלמטה..
ודע עוד דכתבו המקובלים, הובא בספר חרדים פרק ז', שבעל לשון הרע אחר מיתתו מתגלגל בדומם באבני השדה, ועין שם רמז לזה הפסוק, וזה לשונו: ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב.
וכן הרגיל לאכל בשר טריפה, או המאכילה לישראל וזהו רמוז בתורה, דכתיב ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו, וכתיב בתרה לא תשא שמע שוא, נמצא קרא ד"לכלב תשליכון אותו" כתיב בין שני העוונות הללו, בין אוכל טרפה ובין מספר לשון הרע, לומר לך שעל שני עונות אלו יתגלגל האדם בכלב. וזהו שרמז דוד המלך עליו השלום הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, וסמיך לה אספרה שמך לאחי וגו', לומר שאיני משתמש בלשוני לספר לשון הרע להענש בגלגול הרע הזה, אלא אני משתמש בה להללך ולהזהיר את ישראל שיגורו ממך ושיהללוך. ודע שאמרו המקובלים, שאף על פי כשמתגלגל בצורת אדם אינו יודע בגלגולו הראשון, מכל מקום כשמתגלגל בצורת חיה או עוף, הוא יודע בגלגולו הראשון, ומצר ומצטער איך ירד משמים מצורת אדם לצורת בהמה, לכן כל איש יחרד ויהיה ירא ורך הלבב בעודו בחיים חיותו, בעוד הרשות בידו, וידע את אלוקיו, אז יכפר עונותיו וישוב חרון אפו ממנו, ובצאת נשמתי ינוח וישקט ויסתופף בצלו בגן עדן כי חנון ורחום הוא ומרבה להיטיב ומקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, עד כאן לשון ספר חרדים בקיצור.
(שמירת הלשון שער הזכירה פרק ט)