משמשו של הרה"ק רבי שלמה [בן רבי מרדכי] מזוועהיל זי"ע, רבי אליהו ראטה היה עוסק בחינוך, ופעם אמר לו רבי שלמ'קה שחינוך הבנים הוא כמו תרנגולת שיושבת על הביצים כ"א יום כדי שיצא האפרוח, התרנגולת צריכה לתת מספיק חום לביצה כדי שיצא ממנה אפרוח, אם תחממו מדי הרבה ותדחקנו בכח, הרי תישבר הביצה.
הרי שהתרנגולת צריכה לשמור כל אותם כ"א יום מצד אחד לתת חום ולא יכנס שום קרירות, אך מצד שני לא לדחוק ולא לשבור. דבר פלא נורא שעשה הקב"ה נס נפלא, שיחו בכל נפלאותיו, כשאוכלים חתיכת עוף יכולים להתבונן איזה נס נפלא עשה הקב"ה שהכניס מחשבה בכל תרנגולת שתשב כ"א יום על ביצה, בסבלנות יום אחר יום, והיא יודעת היטב איך לשבת, כמה זמן לתת חום ולעת להיזהר שלא לשבור הביצה. ויודעת המידה המדויקת לכך.
כך יוצאים ונולדים מיליוני תרנגולים מדי יום ביומו, ביניהם יש מעט מן המעט שהאמא לחצה בדוחק ונשברה הביצה, או שהתרוממו מדי ונתקררה הביצה, אך רובא דרובא ידעו היטב איך לשבת על הביצים. [אולי יכולים לכוון על זה בברכת הנותן לשכוי בינה]
כך אנו נתן לנו הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו ילדים בבית, עלינו להיזהר לתת להם חום, חמימות בתורה ועבודת ה' ואמונת צדיקים, להיזהר מאד שלא להתרומם מדי ולא יכנסו רוחות של קרירות בליבם ח"ו, רחמנא ליצלן. ומאידך צריכים כ"כ להיזהר שלא לדחוק מדי, כי יש פעמים שהאדם רוצה להיזהר מהקרירות הוא לוחץ מדי והילד נשבר. ואנחנו לעומת התרנגולת שעושה את זה אוטומטית, אנו צריכים לבכות בכל יום על חינוך הבנים כמובא במ"ב, כי עלינו להיזהר תמיד בשני אלו הזהירויות, לתת חום ולא ללחוץ מדי.
(הגה"ח רבי ישראל רייזמן מתוך עלון ממשקה ישראל-בחוקותי תשע"ח)