הוצאה מרשות לרשות וטלטול ארבע אמות ברשות הרבים
* מן התורה מותר להעביר חפצים מרשות היחיד לרשות היחיד הצמודות זו לזו. ושלמה המלך ע"ה ובית דינו, תיקנו שלא לעשות כן אלא כששתיהן שייכות לאדם אחד, או כשעשו 'עירוב חצרות'.
* שתי רשויות היחיד שמותר להעביר חפצים מזו לזו בשבת, ורשות הרבים עוברת ביניהן – אם גובהן שווה, מותר לזרוק חפצים מזו לזו דרך האוויר שמעל לרשות הרבים, בגובה שמעל לעשרה טפחים.
* חכמינו ז"ל גזרו שלא יעמוד אדם ברשות היחיד ויושיט ידו לרשות הרבים, ויטלטל חפצים שעשוי להזדקק להם במקום עומדו; מחשש שיטעה ויעבירֵם לרשות שעומד בה, ויעבור על איסור 'הוצאה'.
* טלטולים חוזרים של חפץ ברשות הרבים לטווח של פחות מארבע אמות, דהיינו שמטלטל לטווח של פחות מארבע אמות ועוצר, ושוב מטלטל ועוצר, וכן הלאה – אסורים מדרבנן. אך במקרים מסוימים התירו זאת חכמים; ובהם: א. המוצא תפילין ברשות הרבים כשהן מונחות בבזיון, ובמקום שאינו משתמר. ב. המוצא קוץ ברשות הרבים, באופן שהרבים עלולים להינזק הימנו.
* יריקה ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות, ויריקה מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהיפך – אסורות מדאורייתא.
* רוק שהצטבר בפה, וכבר 'נעקר' ממקומו ומוכן ועומד לפליטה – אסור לצאת עמו בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהיפך, או ללכת עמו למרחק של ארבע אמות ברשות הרבים.
* יש מהפוסקים שכתב כי לכתחילה אין לצאת בשבת לרשות הרבים עם שיירי מאכל בין השיניים. ויש שמתיר, למעֵט אם מדובר בשיירי מאכל שהדרך להקפיד ולהוציאם מהפה.
חפץ שנפל לרשות הרבים וקצהו נותר ברשות היחיד ביד אדם העומד שם
* אדם העומד ברשות היחיד ונפל מידו חפץ לרשות הרבים, כאשר קצה אחד של החפץ נותר ברשות היחיד בידו – גזרו חכמינו ז"ל שלא למושכו בחזרה לרשות היחיד, מחשש שיבואו להקל ולמשוך בחזרה אף חפץ שקצהו לא נותר ביד העומד ברשות היחיד, ויצא כולו לרשות הרבים. ברם, אם מדובר בספר קודש הכתוב ב'גליון', דהיינו על גבי קלף או נייר גלולים, כדוגמת ספר תורה, שחלקו נפל והתגלגל לרשות הרבים, וקצהו האחר נותר ברשות היחיד בידו, והוא עומד במקום שרבים עוברים בו, כך שבזיון גדול הוא לספר קודש שיהיה מונח שם – התירו למושכו בחזרה לרשות היחיד.
* חפץ שנפל לרשות הרבים, וקצהו האחד נותר ברשות היחיד ביד אדם העומד שם – אם לא הגיע לעשרת הטפחים התחתונים של רשות הרבים, מותר להחזירו לרשות היחיד. ואם הגיע לתוך עשרת הטפחים התחתונים של רשות הרבים, אך אינו נוגע בקרקע – אם מדובר בספר קודש, שלא הגיע לשלושת הטפחים הסמוכים לקרקע, מותר להחזירו; ואם הגיע לתוך שלושת הטפחים הסמוכים לקרקע, או שמדובר בחפצים אחרים – נחלקו הפוסקים אם מותר להחזירו.
זיז הבולט לרשות הרבים
* זיז הבולט מרשות היחיד אל האוויר שמעל לרשות הרבים, בגובה של למעלה מעשרה טפחים – אם יש חלון הפתוח אליו מרשות היחיד, הריהו כחלק מרשות היחיד. ואם לאו, הריהו 'מקום פְּטור'.
* בכל האופנים שבהם מותר להעביר חפצים אל זיז הבולט מעל לאוויר רשות הרבים, וּמִמֶּנּוּ – אין ההיתר אלא בחפצים שבירים, כגון כלי זכוכית וחרסינה.