האם מותר לטלטל את העור של הבהמה ביו"ט לאחר ההפשטה? • באיזה אופן אין למרוט את נוצות העוף? • ומה הטעם שהתירו להפשיט את עור הבהמה ביו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ח סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שיש לו ביו"ט בהמה מסוכנת שהולכת למות, והוא רוצה למהר ולשחוט אותה לפני שהיא תמות ותיעשה נבילה, אלא שהבעיה היא, שאותו אדם אכל כבר והוא לא צריך אותה, ואמנם מותר לשחוט ביו"ט בהמה לצורך אוכל נפש, אבל אסור לשחוט בכדי להציל את הבהמה שלא תהיה נבילה, ולכן הדין הוא, שאסור לו לשחוט את הבהמה, ובכ"ז אומר השו"ע קולא, שבאופן כזה שאם הוא ישחוט את אותה בהמה מסוכנת, יהיה לו אפשרות לאכול ממנה אפילו שיעור מועט של כזית, ואפילו אם אין לו מספיק זמן ביו"ט כדי לבשל את אותו כזית, אלא לצלות אותו, וצלייה היא יותר מהירה מבישול, ובכ"ז הדין הוא, שמותר לו כבר לשחוט את הבהמה לפני שהיא תספיק למות, ומבאר המ"ב, שמדאורייתא, מכיוון שיש שהות לאכול מן הבהמה כזית, אין איסור מדאורייתא לשחוט אותה, אלא האיסור הוא רק מדרבנן, מכיוון שבפועל הוא לא נהנה ממנה, וכיוון שכך, במקום הפסד של הבהמה, התירו לו לשחוט אותה ביו"ט, ואפילו אם אין מספיק זמן ביו"ט כדי לבדוק את הבהמה אם היא לא טריפה, בכ"ז מותר לשחוט אותה, ומבאר המ"ב, שמעיקר הדין הבהמה מותרת גם בלי בדיקת הריאה, אלא שלכתחילה החמירו לבדוק את הריאה של הבהמה, אבל במקום הפסד של הבהמה, התירו גם בלי זה, ולכן, אפילו אם אין ביו"ט מספיק זמן לבדוק את הבהמה, הדין הוא, שאם יש זמן כדי לאכול ממנה כזית צלי, מותר לשחוט את בהמה מסוכנת.
אע"פ שכל בהמה בריאה ששוחט ביו"ט מותר לו לטלטל את העור של הבהמה אחרי ההפשטה, כיוון שאם לא נתיר לו לטלטל את העור של הבהמה, הוא ימנע מלשחוט את הבהמה וימנע משמחת יו"ט, לכן חז"ל התירו לו לטלטל את העור של הבהמה, אבל בבהמה מסוכנת, חז"ל לא חששו שאם לא נתיר לו לטלטל את העור של הבהמה, אולי הוא ימנע משמחת יו"ט, שהרי בכל מקרה הוא ימהר לשחוט את הבהמה לפני שהיא תהיה נבילה, ורק אם השאיר מהבהמה אבר אחד עם העור והביא אותו איתו, מותר לו לטלטל את העור של הבהמה, שאז העור בטל לאותו אבר, וי"א, שהפשטה היא בכלל מלאכה דאורייתא, וכיוון שכאן זה לא לצורך אכילה, אלא לצורך הצלת העור, חז"ל לא התירו בכה"ג.
בבה"ל בד"ה 'ויש אומרים' מביא, שאפילו להפשיט כדי לבדוק את הריאה, גם אסור, אבל באופן שיש זמן ביום לבדוק את הריאה, נכון יותר שיבדוק את הריאה כדי להכשיר את הבשר כראוי באם יבואו לו אורחים והוא יזדקק לאותו בשר, ואין להחמיר רק להפשיט את כל העור של הבהמה, כיוון שאת זה חז"ל לא התירו לו, שהרי עכשיו עכ"פ אין לו אורחים שיצטרכו לבשר, ובמג"א חולק על זה וסובר שמותר להפשיט וכדברי השו"ע, ורק לכתחילה יש להיזהר בזה, וכתב הפמ"ג, שכל זה כשיש זמן הרבה, אבל אם שכח סמוך לערב, וא"א לאכול אלא רק כזית, אסור להפשיט את העור מן התורה, כיוון שאין בזה את הסברא שמא יזדמנו לו אורחים שהרי אין זמן לאכול יותר.
השוחט עוף מסוכן ואין דעתו לאוכלו ביו"ט, אסור למרוט את נוצתו.
בבה"ל ד"ה 'כדי', מעיר, איך מותר להפשיט את כל העור של סתם הבהמה ביו"ט, והרי הפשטה היא מלאכה דאורייתא? ומבאר, כיוון שביו"ט אין בזה איסור דאורייתא, שמא יבואו לו אורחים שצריכים לאכול, והיה בוודאי מותר להפשיט את כל העור כדי להאכיל את כולם, אז עכשיו יש בזה רק איסור דרבנן, ואם זה איסור דרבנן, בשביל שמא ימנע ולא ישחט, חז"ל התירו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א