רבנו היה חזן ב'סליחות' בבית המדרש שלו לדרמן, וכאשר שב לביתו התעניין האם שמעו את קולו (החלש בשנים הללו) והשבתי בחיוב וגם על נוסח והניגון. אמר רבנו:
זה שיריים של חזנות שלי… הייתי חזן כל שנה בסליחות וגם בערב ראש השנה אצל החזו"א, כמו כל הילדים שרוצים להיות חזן.
אמר לי רבנו: אין זו צורה לומר סליחות שלא באשמורת הבוקר ער שְלָאפְצַאך אוֹיס ובא לומר סליחות…
בישיבה בפתח תקוה הלכתי לסליחות בנץ בבית הכנסת הגדול ואמרו סליחות, ואחר־כך התפללתי בנץ. ועל־ידי זה ראיתי שם ספרים מעניינים. מצאתי שם כמה ספרים שחתום שמו של רבי זונדל מסלאנט שכמה מתלמידיו היו בין המייסדים של התלמוד תורה, והיו שם הגהות בכתב־יד קודשו והעתקתים. וב'שיח השדה' חלק ג' בסוף יש ליקוטים והערה אחת שהיא ארוכה שהעתקתי והדפסתי שם.
רבינו אמר לי: "לאבא היה חוש נגינה ובחו"ל התפלל ש"ץ בימים נוראים לפעמים, ולא היה לו כסף לנסוע לארץ ישראל והשכיר את עצמו שם לחזן בימים נוראים ושילמו טוב ומזה היה הכסף לנסיעה. כאן ארץ ישראל בתחילה התפלל ש"ץ, אבל אחר־כך הפסיק ואמר כי זה מפריע לו בתפילתו".
הזמינו אותי לדרוש בפני בעלי תשובה היום, שבוע לפני ראש השנה, מה לומר להם בשם הרב משהו מעשי ליום הדין?
ללמוד תורה (בחברותא ושמיעת שיעורי תורה) זה הדבר המרכזי והחשוב לקראת יום הדין – "ותלמוד תורה כנגד כולם".
הרב… ר"מ בישיבה גדולה, וראש הישיבה שם מבקשו שידבר התעוררות לפני תקיעות ביום ב'. א) הוא מפחד שלא להראות עצמו ביום קדוש הזה. ב) על מה לדבר בישיבה?
זיכוי הרבים הוא דבר גדול. ב) לדבר על תורה, כי תלמוד תורה כנגד כולם.
סיפר לי רבי זלמן רוטברג כי הפצירו ב'חזון איש' לדבר לפני תקיעות עד שהסכים וה'חזון איש' נהיה אדום, ואמר אז רק את המשנה באבות פרק ט' משנה ו' שלא אמר רבי יוסי בן קיסמא וכו' אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד וכו', ויותר לא אמר.
אני זוכר את זה, הייתי שם.
בדרך־כלל מדברים התעוררות על המשפט והדין, מה יש במשנה הזו שה'חזון איש' אמרה?
חיזוק בתורה זה הדבר הכי חשוב לשעה זו.
ביקשו לשאול, א) מה חשוב יותר, עלייה בראש השנה או יום הכיפורים?
תרוויהו כחד דמי.
ב) האם הכסף שיקנה עלייה האם עדיף שייתן לצדקה?
איך שירצה.
אמרתי קמיה: רבינו אמר לי פעם כי "כמה שנים שאנשים עוברים בליל ראש השנה ואני אומר להם שנה טובה, ויש כאלה שעוברים אוּן אֶעס זָאגְצַאך נִיט ארוֹיס בַאמִיר דער לשנה טובה" – (בתרגום חופשי "ולא כל־כך יוצא לי לשנה טובה)
מה היה השנה?
שתק רבינו והרהר ולא השיב. אחר־כך אמר: "האר"י הק' ידע על כל אחד מה נגזר עליו".
אבל עדיין לגבי לומר ברכה לאדם, אם מן השמים לא מגיעה לו הברכה היא לא יוצאת, וזו לא דרגת האר"י הק'?
היו כל־כך הרבה אנשים ואינני יכול לזכור מה היה. (ראיתי שרבינו מתחמק)
מהיכן השורש מה שרבינו אומר כל יום בעשרת ימי תשובה כל ספר התהילים, הרי ב'משנה ברורה' כתוב י' פרקים?
זה התחיל בהיותי ילד, ולכן זה כבר נמשך עד היום.
כיצד ראו אצל אבא זצ"ל?
אבא אמר תהילים, אבל איני יודע אם כל יום את הכל.
(מתוך כל משאלותיך)