"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, החכם הרשע התם וזה שבעצם איננו יודע לשאול. גם על הרשע אנחנו לא מוותרים, גם לו אנחנו מכינים מקום ליד השולחן, ונעשה כל שבידינו שגם הוא יהיה שם, שגם הוא יהיה חלק של הלילה הנשגב הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו יוצאים ידי חובה עם ארבעת הבנים?
"ברוך השם זכינו בדור הזה להקים לגיונות לגיונות של למדנים מופלגים, של אברכים גדולים בתורה, ספרים שיוצאים לאור בקצב שלא היה אף פעם בעבר, ואתה נכנס ועובר מכולל לכולל מבית מדרש לבית מדרש, ומוצא למדנים שספק אם כשאני הייתי אברך צעיר היו רבים כמותם, לעומת זאת ישנם הרבה שלא נמצאים שם, האם גם איתם אנחנו יוצאים ידי חובה? כנגד כל למדן מופלג שצומח במערכת שלנו בכוללים, בישיבות, יש מישהו אחר שלא נמצא שם, ורבים הם, רבים מדי, וגם כלפיהם אנחנו נושאים באחריות!
"מצד אחד משתבחים אנחנו ובצדק, וגאים אנחנו ובצדק, עם דור שקם וגדל. מצד שני על מצפוננו רובצת גם חלק גדול של בני הקהילה שלא נמצאים שם, וגם עליהם אנחנו צריכים לתת את הדעת! ישנם הרבה מוסדות של נושרים, לדאבון לב בדרך כלל אנחנו שמים לב לילדים האלה כאשר זה קצת מאוחר, כאשר הם נושאים בסכינים, כאשר נוהגים באלימות כאשר הם מטרידים את הקהילה, וזה מגיע לרמה שכבר אי אפשר להתעלם מהם, ככה אנחנו לא יוצאים ידי חובתנו! צריך לשים לב לילדים האלה לפני שזה יותר מידיי מאוחר!צריך לשים לב לילדים האלה כאשר הם מתקשים בישיבות, כאשר ברור שאנחנו לא נותנים להם את מה שהם צריכים!
"צריך לשים לב שלא כל הילדים שלנו נועדים ונועדו להיות למדנים! לא כל הילדים שלנו יכולים להיות למדנים! לא כל ילד בישראל קיבל מהקדוש ברוך – מיוצר האדם, את הכישרונות להשתעשע בדקות הלמדנית שאנחנו מנחילים להם בישיבות! צריך לדאוג גם להם!
"יש חלק מהילדים שצריך לכוון אותו ללמוד תורה, לקבוע עיתים לתורה, לאהוב את התורה, אבל צריך להבין שלא כולם נועדו להיות למדנים ומרביצי תורה! היום יותר מתמיד צריך קשר אישי, קשר עמוק קשר של אהבה, וצריך להציב בפני הילדים אנשים שהם יאהבו, שיוכלו ללכת בעקבותיהם, בפרט כאשר ילד מתקשה במערכת הישיבתית, במערכת החינוכית, צריך לקשור אותו בעבותות אהבה! צריך לקשור אותו לקהילה! וצריך לתת לו אלטרנטיבה חינוכית טובה וכשרה.
"ישנם ילדים שצריך לתת להם את הכלים להתמודד עם החיים, גם אם הוא לא יצמח למדן או מרביץ תורה! לעודד אתכם, לחזק אתכם: השליחות שלכם חשובה לא פחות מאשר להרביץ תורה בישיבה, אולי אפילו יותר, משום ששם באותו צומת שבו אתם נמצאים, אותו צומת דרכים שבו אתם פוגשים את הילדים האלה – צריך למשוך את הילדים לקשור אותם בעבותות אהבה, לקרב אותם משום שזה הכלי החזק ביותר ואולי היחיד שיש לנו עם הילדים האלה!
"לתת להם דרך ללמד אותם להראות להם שגם הם חלק של הקהילה וגם להם מקום חשוב ואנחנו לעולם לא נוותר עליהם משום שבבית המדרש שלנו בקהילה שלנו בבית שלנו צריך שיהיה מקום לא רק ללמדנים, צריך שיהיה מקום לכולם.
"אבל זה האתגר החינוכי הגדול שרובץ לפתחנו, ברוך השם יש מרביצי תורה דגולים ויש ישיבות מצוינות, אבל צריך לחשוב על אלו שלא מוצאים את מקומם שם, ולתת להם אלטרנטיבה לפני שהם נפלטים לרחוב, ולפני שצריך להחזיר אותם בתשובה.
"זה בדרך כלל יותר קשה להחזיר אותם בתשובה מאשר ציבור חילוני…
"צריך לדאוג לילדים האלה, כאשר הם לא מוצאים את מקומם בין כותלי בית המדרש, ולפני שהם מגיעים למחוזות רחוקים. זאת עבודת קודש".
('הידברות')
2/660