התמדתו העצומה של הרבי הקדוש מתולדות אהרן זצוק"ל ושקיעותו בתורה בצורה יוצאת מהכלל, היו לשם דבר. בהזדמנות אחת סיפר הרבי זצוק"ל על עצמו, שבהיותו בחור בישיבה היה חוזר בכל שבוע מתחילת המסכת עד הדף שלמדו באותו שבוע, עד שבשיעור האחרון חזר על ארבעים דפי הגמ' הראשונים ממסכת חולין במשך יום ולילה ויום…
פעם אחת בהיותו בטבריה באחרית שנותיו היה חלוש מאוד, במצב שלא היה מסוגל ללמוד בספר מחולשת ראייתו וכוחו, ונתנו לו לשמוע שיעור של אדם חשוב בקלטת. הרבי ישב ביחד עם נכדו והקשיב לשיעור בהנאה, אולם אחר כך נענה ואמר לנכדו: "ראה נא, אני במצב הזה, העיניים שלי כבדו מלראות אות בספר ואיני מסוגל כעת להתיישב ללמוד, אבל כל ימי הייתי זהיר מאוד מבטלה, כל רגע פנוי ניצלתי ללימוד בהתמדה. אילו הייתי בכוחותיך, לא הייתי מסתפק בלימוד באופן כזה, אלא הייתי מתיישב ללמוד בתורה מתוך הספר בעמל ויגיעה".
גם בטיסות היו לו שיעורים קבועים מיוחדים והגה בכל העת בתורה הקדושה, ולפעמים הספיק אז לעבור על ספרים שלמים. סיפר אחד המשמשים: פעם אחת בדרך לברוקלין, בטיסה של שתים עשרה שעות, ישב הרבי ולמד בספר 'חפץ חיים' בלי הפסק, עד שעבר על כל הספר בשלימותו. המשמש תמה מאוד בלבו, למה ויתר רבינו על יתר שיעוריו הקבועים? והנה לאחר כמה שבועות בשיחה לרבים, סיפר הרבי שהיתה לו שאלה מסויימת בעניני לשון הרע, ועקב כך עבר על כל ספר 'חפץ חיים' עד שידע את אשר לפניו. או אז הבין המשמש למפרע מדוע עסק רבינו כל כך בספר זה.
סיפר אחד המקורבים שפעם התעוררה שאלה בין הלומדים בבית המדרש של תולדות אהרן בענין כתיבת פרשיות תפילין. היה זה כשטיפת דיו זעירה נפלה לתוך אות ד' עד שהאות דמתה מעט לאות ה', וויכוח גדול התעורר בין הרבנים אודות כשרות הפרשיות. הרבי הקדוש שהה אז בבני ברק עם אותו מקורב לצורך מנוחה, ושמע השאלה הגיעה לאזניו. מיד הוציא מהארון גמרא מנחות (דף כט.) ועבר ביחד עם אותו מקורב על כל הסוגיא עם הראשונים – הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם, טור ובית יוסף סי' ל"ב וכו', וכך נמשך הבירור לערך שש שעות רצופות, ובסיומן ערך את כל הענין בכתב כדי להפנות את השאלה לגדולי הדור לדעת את חוות דעתם…
מספר חתנא דבי נשיאה הגאון הצדיק רבי נפתלי צבי ראטנבערג שליט"א שבדידיה הוה עובדא: פעם אחת ביום חול אחר התפילה כשעלה הרבי לחדרו נכנסתי אחריו להתייעץ באיזה ענין. נענה הרבי ואמר שהיום באמצע 'אהבה רבה' עלתה ברעיונו מחשבה, מה אעשה אם משיח צדקנו מגיע עכשיו, האם מותר לפי השו"ע להפסיק כדי לקבל פניו?
עמדו שם בחדר עוד כמה אנשים ורבינו שאל כל אחד לחוות דעתו. כששאל אותי אמרתי, כי לפענ"ד כיון שכלל ישראל מחכה בכליון עינים כבר קרוב לאלפיים שנה לביאתו, ולא הגיע בזמן אחר רק באמצע התפילה, זהו סימן שעכשיו הזמן לקבל פניו.
מיד נענה הרבי זי"ע ואמר: "דאס איז נישט קיין ווערטער, אויב מען טאר נישט על פי שולחן ערוך טאר מען נישט, אפילו עס איז משיח אליין" – זה לא נכון, אם אסור על פי שולחן ערוך, אסור אפילו אם מדובר במשיח בכבודו ובעצמו…
(גיליון 'מתיקות הדף היומי', באדיבות הרב פנחס בירנהאק שליט"א יו"ר מערכת 'דברי אמונה' דק"ק 'תולדות אהרן')
1/109