"היה זמן שחילקו ח"י רוטל במירון ועשו מזה צחוק, ובאמת אח"כ זה היה צחוק, אבל לכתחילה זה לא היה צחוק, כי באו לשם אנשים כשהם צמאים, אין להם מה לשתות ונותנים להם לשתות, זה דבר גדול מאוד! אח"כ כבר נהיה צחוק מזה כי כל אחד הביא, והיו צריכים לשפוך את זה…"

"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד" (שמות א', כ"ב)

 קבלה וחיזוק לזש"ק

• אחד בא לפני רבינו להתברך להפקד ב'זרע של קיימא', אמר רבינו ג' דברים: א. לבדוק מזוזות. ב. לבדוק אם לא פגע במישהו. ג. לומר הוא ואשתו כ"א כל יום את כל התהילים (והתבטא "וכי ניתוחים יותר קל לעבור?"). והוסיף שאין צריך לומר דווקא ברציפות.
• שאלתי לרבינו בדבר הסגולה, שאמר לזוג שלא נפקד לומר כל יום את כל התהילים, אם גם לאברך כולל זה מתאים?

רבינו לא חילק, והסביר לי שענין "לשמה" זה ענין גדול מאוד, ומאוד קשה לקבל ע"ע להתחזק באיזה דבר רק לשמה, אבל באמירת תהילים שלא נהנים מכך וזה רק בכוונה בשביל להתפלל, בזה יש מעלה גדולה (וכבר הבאנו מדברי הנתיבות בצוואתו בענין זה).

• לברך מתוך ברכון: אברכים שואלים שרוצים לעשות דבר חיזוק לזכות חברם שיפקד בזש"ק? אמר רבינו, שמרן רבינו הרב שך זצ"ל, היה אומר לברך ברכת המזון מתוך ברכון.
• לשלם שכר לימוד: סגולה לזש"ק: לשלם שכר לימוד לבן של אחר (מסתמא לעני), כדאיתא במדרש ויקרא רבה כ"ז ב', במדבר רבה י"ד ב': "ר' תנחומא פתח (איוב מא) 'מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא', זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים, אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר". ומסתמא זה מועיל גם לשידוך (וכמה פעמים הציע רבינו שיתנו לחדר שלומדים בו תינוקות של בית רבן, ויבררו איזה אב מתקשה בתשלומים וישלמו במקומו).
• הכנסת אורחים: היה אחד ששנים רבות לא זכה להפקד בזש"ק, וגר באחת המדינות בחו"ל. הציעו לו שיעלה לגור בא"י, שתהיה לו זכות להפקד. אמר רבינו שבמדינה שהוא גר עוזרים לאלו שבאים מא"י, ועושים להם הכנסת אורחים וזו גם זכות.
• כמנין 'בן': אחד שאל לרבינו כמה צדקה לתת עבור שיפקד בזש"ק? חשב רבינו ואמר: חמשת אלפים ומאתיים שקלים (כמנין 'בן'). ושאל למי? אמר רבינו מיד: לת"ח גדול שמכירו שאין לו ביטוח רפואי (קופת חולים), ועכשיו חולה.
• ליזהר מעין הרע: אמר רבינו שבדרך כלל זה כך, אם קונים בית טוב וכדו' יש עין הרע, ועי"ז קשה קצת להיפקד בזרע של קיימא, ואם לא עושים כך יש יותר הצלחה. אותו דבר כתוב בפסוק: "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה, ורחל עקרה", בגלל שלאה הייתה שנואה ויפתח ה' את רחמה, אבל רחל שלא הייתה שנואה, אלא אהובה, נוצרה בעיה. נמצא א"כ שאם אחד עושה חתונה גדולה וקונה דירה יפה, הוא חושב שזה טוב, אבל אח"כ זו בעיה, זו בעיה! ה' יעזור שיפקדו כולם.
• סגולת המצוה להתברך בבנים: אדם ביקש ברכה מרבינו לבנים, ואמר לו רבינו שיתחזק בכיבוד אב ואם ובזכות זה יפקד, וכמ"ש במדרש תנחומא פרשת קדושים סי' ט"ו: "אמר הקב"ה 'מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא', מי הוא זה שהקדים כבוד לאבותיו ולא נתתי לו בנים", ע"כ.
• יתירה מזו, מבואר במדרש משנת רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי וז"ל: "רבי יהודה אומר בשכר כבוד שכבדת אבותיך תראה בניך. יכול הדיוטות? ת"ל 'תשיתמו לשרים בכל הארץ', וכן הרשעים חבו לבניהן וכו'", עכ"ל. הרי לן דבזכות כיבוד או"א זוכה לבנים גדולים (יושר הורי עמ' י"ג).
• לחתן יתומות: היו כמה פעמים שאמר רבינו, שמי שיתן סכום לחתן יתומות, יזכה להפקד בזש"ק. ואברך א' נתן בשביל זה סכום גדול, ואמר לו רבינו שבשביל אברך זו מסירות נפש, והוא יזכה ליפקד וכך הווי. וכן יש עוד עמנו מקרים פלאיים ביותר, כגון אלו שקרו גם לאחרונה ואכ"מ.
• בניית מקוואות: שח הרב מרדכי ק. שידוע לו הרבה עובדות בחשוכי בנים, שנדבו לתרום מקווה או חלק גדול ממנו, וקצת זמן אחרי זה נפקדו בזרע של קיימא. והיה א' חשוך בנים שקיבל הבטחה מרבינו, שאם ינדבו עבור בניית מקווה ואפילו עבור שיפוצים – יזכו לזרע של קיימא, וב"ה נפקד.
• באסיפה של קבוצת אברכים שע"י ארגון 'בוני עולם' אדר"ח אדר תשס"ז, ישבו אצל רבינו ונשאו ונתנו זמן רב בשאלות שונות, ונביא כמה מהן כאן, ויצויין שהבאנו רק חלק מהדברים שנאמרו שם:

ש. האם לאמץ ילד זו סגולה?

ת. כל הסגולות הן לא מאה אחוז, אף פעם זה לא מאה אחוז. אחד עשה קונטרס קטן עם כ"כ הרבה סגולות כדי להוליד.

ש. האם יש ענין לעשות את הסגולות?

ת. אם זו מצוה, כן. אבל אם זה סתם לבלבל את המוח, זה כלום. כי אם זו מצוה – יכול להיות שזכות המצוה אולי יועיל.

ש. במה זה תלוי אם זה מצוה או לא?

ת. אם אחד למשל לוקח סנדק, זו מצוה, בין אם זה יועיל או לא, אבל זו מצוה, וכן אם אחד משלם שכר למלמד זו מצוה, וכל הדברים האלו הן מצוות, אבל יש דברים שהם סתם מבלבלים את הראש.

ש. האם אימוץ זה מצוה?

ת. 'אימוץ' פירושו לקחת ילד מסכן, ילד יתום וכו', ולפרנס אותו, וזה הרי מצוה.

ש. ולאמץ ילד לא יהודי ולגייר אותו?

ת. זה לא מצוה. אולי אחרי שהוא כבר אימץ יש בזה מצוה קצת, "ורחמיו על כל מעשיו", אבל זה לא ענין. האם צריך לקחת גוי ולעשות אותו יהודי? לא מעוניינים לקחת גויים ולעשות אותם יהודים!

ש. האם יכול להיות שאדם עושה מצוה והיא פוגעת באחרים זה מזיק לו?

ת. בודאי, האם פנינה היתה מוכרחה לצער את חנה?!

ש. היאך אפשר לדעת מתי כן ומתי לא?

ת. כל אחד מבין, כתוב שהיתה שואלת אותה 'מתי תעשי בשביל הילד שלך כבר את זה וזה', הכל כדי לעורר עוד צער ועוד צער, כך אומרים חז"ל.

ש. האם יש גבול לריבוי תפילה על ילדים?

ת. אין גבול! כתוב: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (כתוב 'ויעתר לו', שהוא היה צדיק בן צדיק, והיא צדקת בת רשע, אבל לולי זאת משמע היה אותו דבר, אם האבא שלה היה ג"כ צדיק, היא היתה כמו יצחק).

ש. תפילה באופן שהרופאים אומרים, שלפי מה שהם יודעים ברפואה, לא שייך שיהיו ילדים, האם זה לא נקרא להתפלל על נס?

ת. הם לא יודעים כלום! זו האמת, לא יודעים כלום!

אצל מרן הסטייפלער הייתה פעם משפחה אחת, שהרופאים אמרו שלא יכול להיות שיילדו ילדים, בסוף היו להם לא רק ילד אחד, אלא עשרה ילדים! הסטייפלער בכלל לא התחשב במה שהם אמרו, אמנם לא כל אחד הוא סטייפלער… ואני זוכר שהיה איזה רב באמריקה שהתפלא, כי היה בטוח שהאיש הזה לא יהיה לו ילדים, ופתאום ראה שנולדו לו כ"כ הרבה ילדים.

ש. האם אפשר ללכת לקברי צדיקים על חשבון לימוד?

ת. אתה יכול ללכת כל יום לקברי צדיקים? אם הולכים פעם אחת… אבל אם תעשה ככה לעולם ועד, אתה יכול לסגור את הגמ' ולשבת בבית החיים…

ש. מה הגבול בזה?

ת. יש ירושלמי (פסחים פ"ג ה"ב) שאחד שלח את הבן שלו ללמוד, והוא הלך לבית הקברות, אמר לו האם שלחתי אותך לבית הקברות? הרי שלחתי אותך ללמוד תורה!

ש. האם יש ענין לנסוע לכפר שונם?

ת. יכול להיות, היות והיא עשתה שם דבר מצוה גדול, שהייתה מכבדת את הנביא, שעשתה לו עליית קיר, ושמה לו שם מטה, שולחן, כסא ומנורה, ממילא זה מקום שנעשה בו דבר גדול, וזוהי מצוה גדולה (א"ה וראה דרך שיחה פרשת לך לך מה שהביא ממרן הגרח"ק שליט"א וכן מבעל הקהילות יעקב זצ"ל).

ש. האם גם כשהנסיעה היא על חשבון לימוד?

ת. אם הלימוד יהיה בכל תכלית הטהרה, כמו שהיה המעשה שהיא כיבדה את הנביא, בוודאי שיכול להיות שלימוד התורה חשוב יותר. אבל איזה בן אדם הלימוד שלו הוא בתכלית הטהרה כמו המעשה שהיא עשתה לנביא? היא עשתה לנביא הכל לשם שמים, לא היה לה שום דבר, לא כבוד ולא שום דבר, רק פשוט היא רצתה לכבד את הנביא. ואה"נ אם יהיה אדם שיעשה כ"כ בטהרה, נראה ומסתבר שתורה זה יותר טוב.

ממילא היות והדורות שלנו הם אנשים חלשים מאוד, ולא יכולים לעשות פעולה בכל כך טהרת הנפש, בכזו טהרת הנשמה, כמו הצדיקים הקודמים, יש גם מעלה בנסיעה למקום כזה.

ש. האם הכנסת אורחים זו סגולה לילדים?

ת. כן, זה דבר טוב. הגמ' (כתובות סא, א), מביאה מעשה שמר עוקבא היה נותן צדקה באופן שהעני לא יראה ולא יתבייש, וכתוב שפעם אחת נכנסו לתנור הוא ואשתו, והיות שאשתו היתה נותנת לעני אוכל ישיר, והוא נתן כסף ולא אוכל מוכן, הזכות שלה הייתה גדולה יותר והרגליים שלה לא נשרפו, והיה צריך לשים את הרגליים שלו על הרגליים שלה, וככה הן לא נשרפו, כי ברגליים שלה לא שלט חום האש, ואחרת הן היו נשרפות.

יוצא שהכנסת אורחים, שהוא נותן לאכול, זה הרבה יותר מאשר יתן אפילו הרבה כסף, כי כסף צריך עוד ללכת ולקנות, וככה יש תיכף את האוכל. החילוק הזה בין אם יש לו תיכף את האוכל, לבין אם צריך ללכת ולקנות, זה עד כדי כך שהיא הייתה יכולה לשים את הרגליים והאש לא שלטה עליה, והוא לא, הגם שהוא תלמיד חכם והיא אשה… בכל זאת הזכות הזו, שהייתה תיכף נותנת את האוכל, יותר גדולה.

ש. מה נחשב הכנסת אורחים בזמנינו?

ת. היה זמן שחילקו ח"י רוטל במירון, ועשו מזה צחוק, ובאמת אח"כ זה היה צחוק, אבל לכתחילה זה לא היה צחוק, כי באו לשם אנשים כשהם צמאים, אין להם מה לשתות ונותנים להם ישר לשתות, זה דבר גדול מאוד! אנשים באים ממרחק והם צמאים אין להם מה לשתות. אח"כ כבר נהיה צחוק מזה, כי כל אחד הביא, והיו צריכים לשפוך את זה, אבל ככה זה לא צחוק, זה דבר גדול מאוד, זוהי זכות גדולה מאוד!

כמו כן יש ליד פרנקפורט את הציון של הבעל שם ממיכלשטט, שהיה צדיק גדול, ועשו שם בזמן האחרון מקום ויש שם גם מסעדה, כל היהודים באירופה נוסעים לשם. יכול להיות שיש ענין לנסוע לשם, כי הוא היה צדיק גדול. וכמו כן כל חסד שעושים עם בן אדם כשהוא צריך את זה, ונותנים לו ב"עין" זה חשוב, וזה דבר  גדול מאוד.

ש. האם שייך היום הכנסת אורחים?

ת. למשל שם, עד לאחרונה אדם היה בא לשם, ולא היה לו מה לאכול, לא היה שום דבר, היום יש כבר מקום, אנשים באים ואוכלים.

ש. להביא הביתה בחורים מהישיבה לאכול סעודת שבת – האם זה נחשב הכנסת אורחים?

ת. בודאי זה משהו, אבל תלוי כמה הצורך, יש אנשים אפילו עשירים שצריכים, אבל זה לא תלוי בעשירות. ולמשל המקום ההוא זה מקום של גויים, אין מה לאכול, וכן במירון וצפת, לפני זה כשהיו נוסעים לא היה מה לאכול.

יש הרבה חסד, ביקור חולים וכדומה, כל מיני חסד יש, אך מהו החסד הכי גדול? כתוב ברמב"ם (פי"ד אבל ה"ג), כי מצות לוויה, ללוות אדם 'חי' שיוצא לדרך מחוץ לעיר, זה החסד הכי גדול.

ובזמננו, לא נזהרים בזה כ"כ, ויש אומרים שהטעם מפני שבדרך כלל נוסעים במכונית, ונוסעים הרבה יחד, אבל בכל זאת אם אחד נוסע במקום לא רחוק מהערבים, אם לא מלווים והוא לא יודע את הדרך, זו סכנת נפשות ממש. ומעשה שהיה עם יהודי אחד שטעה ונכנס לכפר ערבי, והוא לא יצא משם… הרגו אותו.

ש. האם יש מצות לוויה גם בתוך העיר?

ת. בתוך העיר אין מצוה. בסביבה של ערבים יש מצות לוויה אם נופלים שם רח"ל סכנת נפשות… הקב"ה יעזור שכל אחד מכם יפקד בזרע של קיימא, זרע בריא בלי שום מום…

ש. נבקש ברכה שיהיו תלמידי חכמים ויראי שמים…

ת. נו, הלוואי שיהיו תלמידי חכמים. תלמיד חכם איני יודע, אבל יראת שמים תלוי בבחירה, וזה יותר קשה. כתוב על לבן, שכשיעקב בא הייתה ברכה, קודם לכן לא היו לו בנים רק בנות, והן הלכו לרעות את הצאן, ואח"כ נולדו לו בנים. נו, וכי הבנים האלו היו צדיקים? לא צדיקים גדולים, אלא ג"כ רועים. הענין הוא שאדם רוצה בנים. לבן לא היה צדיק גדול, אבל הוא רצה בנים, והקב"ה ברך אותו שיהיו לו בנים, אבל לא כמו שיעקב אבינו היה, רק שילכו לרעות את הצאן…

(מתוך כאיל תערוג פרשת ויחי תשע"ז)