הכותב הרב נחום עודד הופמן הי"ו:
אספר אנקדוטה שזכורה לי מימי ה'בראשית': בתחילת דרכי, חששתי מחשיפה. לא ידעתי כיצד יתקבלו דבריי על הקוראים, חששתי שעטי אינו מהיר ואינו בהיר, ולכן לא פרסמתי את המאמרים בשמי המלא, אלא תחת שם עט 'נחום זילבר' (לא רציתי לכתוב בשם העט את שמי הפרטי המלא, נחום-עודד, שכן אז הייתי מסגיר את עצמי, בשל שמי הנדיר, עודד, וכך בחרתי את השם הפרטי נחום, ואת שם המשפחה בחרתי זילבר, היות ושם המשפחה של סבתי תחי' קודם נישואיה היה זילבר, והתורה טובה מאלפי זהב וכסף, והמשמעות של המילה 'זילבר' ביידיש היא 'כסף'…).
בכל התקופה הזאת ידעו רק חבריי הקרובים, בני משפחתי וקהילתי על כך שהנני כותב מאמרים ב'המבשר', ורק מהם קיבלתי משובים על הכתיבה. עד שפנה אליי העורך הנכבד, הרב אלחנן קלאר הי"ו, והציע לי לכתוב שני מאמרים לקראת ראש השנה תש"ע: מאמר אחד יעסוק בפיוטים באופן כללי, ומאמר שני יעסוק בפיוט 'וכל מאמינים'.
כשכתבתי שני מאמרים בעיתון, אמרתי בלבי שהנה הזדמנות לנסות להיחשף ולקבל את תגובות הקוראים למאמר, ואכן זו הייתה הפעם הראשונה שכתבתי בשמי המלא. ואז החלו התגובות להגיע ביתר שאת, בטלפונים ובמכתבים מהמעגל בחברתי הרחב יותר, וגם מאנשים שכלל אינני מכירם.
תגובה ראשונה קיבלתי מיד, בו ביום, בערב ראש השנה. כאן ציפתה לי הפתעה, והיא תגובה משמעותית שזכורה לי מאוד: בפניא דמעלי ראש השנה, בשעות אחר הצהריים, מתקשר אליי העורך, שהנה קיבל שיחת טלפון מחצר הקודש של אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א, שמנהיג קהילה של אלפים רבים, שהתעניין אודות המאמר ובירר אודותיי. ושמחתי שעלה זיכרוני לטובה לפני אותו אדמו"ר…
היו הרבה תגובות ב"ה. החל מתגובה שזכורני שקיבלתי בתחילת דרכי על ריבוי ראשי התיבות בהם נתקלים הקוראים במאמריי, ומיני אז השתדלתי לחדול מכתיבת ראשי התיבות כמעט לגמרי, עובר דרך שגיאה חמורה שהייתה לי פעם כששכחתי דברי רש"י מפורשים, ואז הייתה לי מבוכה רבתי מריבוי ההערות שקיבלתי על שגגת תלמוד העולה זדון…
אך התגובות המשמעותיות ביותר נזקפת לזכותו של אחד ממלמדיי בחיידר, ואקדים שאת ההשראה המרכזית לכתיבת מאמריי הנני זוקף לזכותו של רבי אלופי ומיודעי, הרב יצחק אייזיק שטרן שליט"א, הלוא הוא רבי שלימדני חומש ורש"י עת הייתי ילד בכיתה ח' בתלמוד תורה, והוא היה פותח בפנינו צוהר לדבריהם של רבותינו הראשונים והאחרונים, ולאחר שלמד בעיון את דברי רש"י היה מוסיף בהתלהבות ובמתיקות: 'והרמב"ן אומר…, ואילו הרשב"ם חולק עליו… ושימו לב אל לשונו של האור החיים הקדוש…', וכן כיוצא באלו הדברים.
חלק מהדברים שהיה אומר שמורים עמדי כמוסים באוצרותיי. אבל יותר ממה שלמדתי ממנו את תוכן הדברים, שאבתי אל קרבי את הגישמאק, הנעימות והמתיקות שהיו לו כשאמר את הדברים הללו, הוא אשר זרע את הזרעים הראשונים לגישה שלי, ללימוד פשוטו של מקרא ולעיון בדברי רבותינו הראשונים, להתעמק בהם ולהתענג מהם.
מבחינתי, תגובתו היא התגובה החשובה ביותר שקיבלתי: יום אחד בהיותי ברחובות ירושלים פגשתיו ואמרתי לו 'שלום עליך רבי ומורי', וכאשר שם לב שפניתי אליו, הניח את שקיותיו שהיו בידו, ואמר לי שהוא מאוד נהנה לקרוא את מאמריי, והודה לי בחום עליהם. החזרתי לו במבוכה קלה שהוא הגבר אשר זרע את הזרעים הראשונים של המאמרים הללו, אך אז היה נראה לי שדבריי התפרשו כמחמאה דלה עבורו או כמס שפתיים גרידא. אינני בטוח אם הוא התרשם מדבריי, אבל ידעו נא קהל קוראיי שלי ושלכם – שלו הוא!
יומא דהילולא ושיחות עם גדולי ישראל – כותב: הרב יעקב הייזלר הי"ו
מספר לנו הסופר המחונן והוותיק, הרב יעקב הייזלר, על עבודתו הנאמנה: "אנחנו ב'המבשר תורני' נותנים במה לכלל החוגים, כאשר בראש ובראשונה אנו מסקרים את גדולי האדמו"רים זצוק"ל מכל חצרות הקודש, אולם בד בבד אנו מעוניינים לכתוב על גדולי ישראל מהחוגים הליטאיים והישיבתיים, מהחוגים הירושלמיים וחוגי עדות המזרח ועוד, מתוך אותה מטרה שלשמה נוסד עיתון 'המבשר': לייצג את כלל היהדות הנאמנה ללא הבדל חוג ועדה".
אלו סיפורים זכורים לכם שתפסו כותרות חזקות מתוך כתבות היא"צ?
קשה לי להצביע על כתבה מוסימת, אך זאת אומר בוודאות שכמעט לאחר כל כתבה, אני מקבל תגובות אין ספור, וכן טלפונים רבים מתלמידים וצאצאים וכו', המנסים לברר אצלי אודות מקור העבודה, כאשר לפעמיים זה גם נפק"מ אצלם להלכה למעשה.
יש לכם תגובות מעניינות שקיבלתם בעבר?
את הסיפוק והעידוד אני שואב בכתיבתי, בעיקר מכך שגדולי וצדיקי הדור קוראים את המאמרים שלי, ואני אף מקבל לפעמים הערות מביתם השולחים זאת ישירות אלי.
כך לדוגמא, בשנת תשע"א במלאות 100 שנה להסתלקות המהרש"ם מברעז'ן זי"ע, ראיינתי את נכדו הגר"ח שבדרון שליט"א רב ביהמ"ד קארלין-סטאלין בי-ם, ובמהלך המאמר הבאתי כמה דברי הלכה מעניינים מהמהרש"ם, כמו העובדה שבערב שבת לאחר המקווה היה כותב את תשובותיו ההלכתיות. וכבר ביום ראשון, שלח לי שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א עם נכדו הגר"י הוניסברג שליט"א הערות הלכתיות על עובדה זו, והדבר הביא לי חיזוק גדול על כך.
לא אשכח כאשר בשנת תש"ע כתבתי כתבה על הגה"ק רבי חיים ישעיה הכהן זי"ע, בעל 'מסגרת השולחן', והבאתי במאמרי עובדה הקשורה על הקשר שלו בילדותו עם הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, וכבר בתחילת השבוע קיבלתי טלפון מאחד מגדולי האדמו"רים שליט"א, שביקש לברר אודות מקור ואמיתות העובדה שהבאתי.
ממרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', אני מקבל לא אחת – דרך נאמן ביתו – תגובות על המאמרים שלי, ולפעמים אף מוסיף לי תוספת יתר על המאמרים שלי. כמו"כ לא מכבר פגשתי בבר מצוה את הגאון הצדיק רבי לייב מינצברג שליט"א, שהעיר לי על מאמר מסוים שכתבתי, ובתוך דבריו שיבח את המאמרים שאני כותב, ואף אמר לי שהוא משתדל כל שבוע לקרוא את מה שאני כותב.
לסיפוק מיוחד זכיתי כאשר המשפיע הגר"א בידרמן שליט"א, שלח לי לפני כשנה שליחות אישית, וביקש שאשלח לו את הכתבות שכתבתי על גדולי ישראל במשך השנים, בכדי שיוכל להשפיע עוד עובדות וסיפורים על גדולים וצדיקים בשיחותיו הרבות.
כאחד שזכה לראיין גדולי ישראל רבים במסגרת המאמרים התורניים, מה תוכל לספר לנו על כך?
אכן זכיתי לראיין אישית את גדולי הדור זצוק"ל ויבלחט"א.
בהחלט ניתן לומר שהראיון הרשמי היחיד שהעניק מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בכל שנות הנהגתו, היה אך ורק ל'המבשר התורני', ואני אומר זאת באחריות מלאה! היה זה כזכור בערב פסח תשע"ב, כאשר שיחה ייחודית זו הרעידה בזמנו את העולם התורני כולו, ואף כלי תקשורת עולמיים רבים ראו לנכון לצטט דברים שכתבתי משמו. הייתה זו חוויה רוחנית מיוחדת במינה, כאשר ישבתי יחד עם עורך העיתון והעורך התורני במשך כמחצית השעה, וגדול הדור ענה לנו על שאלותנו אחת לאחת במאור פנים מופלא.
כך גם זכיתי לשבת אצל רבים מגדולי הדור זצוק"ל, כמו מרנן: ה'אמרי סופר' מערלוי, הגרמ"י ליפקוביץ, הגר"א פינקל, הגר"ד יפה, הגה"צ רבי אלחנן היילפרין, הג"ר לוי רבינוביץ בעל 'מעדני השולחן', המשפיע הגרש"א לידר זצ"ל; ויבלחט"א מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א (המעריך מאוד את הגיליון התורני, ואף ישב עמי כרבע שעה בחודש חשון תשע"ד, ערב יא"צ השישים של מרן החזו"א, להעביר עובדות והנהגות מהשמור עמו בזיכרונו), הג"ר מאיר גריינמן שליט"א, הגרב"מ אזרחי שליט"א, הג"ר דוד כהן שליט"א ועוד.
כך גם זכיתי לשבת לראיונות במחיצת כ"ק מרנן האדמו"רים מביאלא ומסאדיגורה שליט"א, וכן אצל ה'חוזר' החב"די הגר"י כהן שליט"א, המשפיע הגר"מ וואלפסון שליט"א מארה"ב, ועוד. יתירה מכך שמורים עמי דפי הגהה שקיבלתי מהמקובל הגר"ש דבליצקי זצוק"ל לאחר שראיינתי אותו על הגר"ד בהר"ן זצ"ל. וכן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שלאחר שראיינתי אותו על חותנו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הם הגיהו בכת"י את הריאיון ועיטרו אותו בהגהות; היש לך עידוד ועדות נאמנה גדולה מזה בשבח הדברים?!
(מתוך המבשר תורני ערש"ק פרשת פנחס, כ"ג תמוז תשע"ח)
3/285