מאת הרב י. טוורסקי
אור לארבעה עשר
לפני כמה שבועות, יצא לנו להתפלל מעריב לצדו של בחור 'חתן בר מצוה'.
היה זה ה'מעריב' הראשון שהאו מתפלל בהיכנסו לנועם עול המצוות. 'קריאת שמע' הראשונה שהוא מקיים בהיותו 'מצווה ועושה', ושאר מצוות 'דאורייתא' ו'דרבנן' שהוא מקיים תוך כדי תפילה ראשונית זו.
לא היו צריכים להיות חדי עין במיוחד כדי להבחין בחשמל השורר באוויר סביבו. הוא היה נרגש כולו. שקוע לגמרי בסידור שלפניו. מכוון היטב ומתרגש מכל מילה. הן לא דבר של מה בכך הוא ,להפוך ל'בר מצוה' – 'גדול' המחוייב בתרי"ג המצוות.
זו תחושה נפלאה של התחדשות. מעבר לכובע והחליפה המדיפים ריח של טריות ורעננות. התפילין הקדושות שזה עתה נרכשו בדחילו ורחימו – הילד חש עצמו כתינוק שנולד מחדש. הוא נעשה לבן אדם. 'מענטש' לכל דבר. פוסע ומהלך מעדנות בהיכלו של המלך.
'אור לארבעה עשר' – זו ההגדרה שהעניקו בספרי חסידות לשלב זה, בו הנער מסיים את שנתו ה'שלוש עשרה' וצולח בבטחה אל תחילת שנת ה'ארבע עשרה'. זה ו'אור' מופלא רום מעלה. אור של התחדשות וריענון.
וזה, על משקל ה'אור לארבעה עשר' המתחדש בכל שנה בליל של בדיקת חמץ. גם אז, מספרים לנו ספרי קודש, מפציע אור עצום ורב נגוהות. האור שממנו יופיעו ניצוצי חג הפסח הקדוש והמרומם למחרת. לאחר ביעור החמץ. עם כניסת החג.
אף בשעה זו, הבית כולו מצוחצח ובוהק מנקיון ה'קשר"ק'. זהו רגע שבו כל יהודי חש בעצמו גם הארה של התחדשות והזדככות. התחלה חדשה ורעננה. לאחר השלכת החמץ והשאור, וניקוזם אל שקיק קטן ובו עשרה פתיתים בודדים. מיועדים לביעור. אזי מתרחש ה'אור לארבעה עשר' בניסן.
בימים אלו חל ומתרגש מחדש 'אור לארבעה עשר' בדמותה של המשנה הראשונה במסכת פסחים, אותה מתחילים המוני בית ישראל במסגרת לימוד ה'דף היומי'.
ושוב זוכים יהודים לחוש ולחוות את ה'אור לארבעה עשר' – את האור של ההתחדשות וההתרגשות עם התחלתה של מסכת חדשה ומאתגרת. מסכת שתוביל אותנו ותכין אותנו לקראת ה'אור לארבעה עשר' שיחול בעזרת ד' בערבי פסחים השתא.
האור המשולש לא במהרה יינתק. ה'אור לארבעה עשר' המתחדש פעם בחיים בליל ה'בר מצוה', בשיתוף זה שמתרגש פעם בשנה בליל 'בדיקת חמץ' – יחברו ויתואמו אל ה'אור לארבעה עשר' של תחילת מסכת פסחים. אורה ושמחה שלא במהרה תינתקנה.
(המבשר ז' בכסלו תשפ"א)