שח מרן הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל: "מורנו הגה׳׳צ רבי אליהו לאפיאן זצ״ל, התנגד שיסעו הביתה בחנוכה, בגלל החשיבות המיוחדת של ימים אלו (בשנה שהיו בחנוכה שתי שבתות, הוא לא התנגד שיסעו בשבת השניה). והנה היה בחור בישיבה שהיתה לו סיבה מסוימת לנסוע, אך היות שחשש שר' אלי' לא ירשה לו, חכך בדעתו ליסוע ללא רשות.
"כיון שנסתפק, עשה הבחור גורל הגר״א, ויצא לו הפסוק (בראשית ל כו): 'תנה את נשי ואת ילדי' – וברש״י שם: 'איני רוצה לצאת כי אם ברשות…' (אגב, העובדה שלכל שאלה יש פתרון בתורה, היא דבר ידוע, ולא זהו חידושו של הגר״א. הגר״א רק גילה דרך מסוימת איך לדעת את פתרון התורה לשאלה המבוקשת).
"שאלתי פעם את מרן ראש הישיבה הג״ר אהרן לייב שטיינמן (שליט״א) [זצ"ל] ביחס למנהג שנהיה היום בחלק מהישיבות הקדושות, לאפשר לבחורים ליסוע לביתם בחנוכה למספר ימים – האם לא עדיף שבחנוכה, שהוא זמן שיש בו ס״ד מיוחדת להצלחה בתורה, ישארו בישיבה, ואם יש צורך לבחורים במעט מנוחה אפשר לייחד זמן אחר לשם כך. השיב לי הגראי״ל: 'היום הכל הפוך…'
"מורנו ראש הישיבה הג״ר דוד מן זצ״ל אמר פעם במהלך מסיבת חנוכה בישיבה, שהוא עוסק הרבה למצוא קשר בין דברים שבהשקפה ראשונה אינם נראים קשורים, אך בשום אופן אינו מצליח למצוא קשר בין הימים הקדושים של חנוכה, לבטלה מלימוד תורה"…
(לעבדך באמת)