מדי יום ביומו באים מאות איש לרבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, מכל גווני הקשת. בראש ובראשונה כמובן, בני תורה ועמליה, אברכי הכוללים הבאים לדבר ה' זו הלכה, לשמוע הוראות בהלכה למעשה; וכן משאר רבדי הציבור, בעלי בתים העמלים לפרנסתם, לצד פרנסי הציבור עם ראשי מוסדות התורה ותמכין דאורייתא, וכן יהודים הרחוקים משמירת תורה ומצות.
בין הבאים השבוע היה יהודי אמיד, שסיפר לרבינו כי עד לא מזמן היתה לו חנות גדולה בבעלותו שהיתה פתוחה בשבת, והרויח ממנה הון רב של עשרות אלפי שקלים לשבת. הוא תיאר שכבר הרבה זמן רצה לסגור את החנות, אבל היה לו מאוד מאוד קשה, כי הרגיש שיפסיד כסף בכל שבת. ועם כל הקושי הוא עמד בנסיון ובפיתוי הגדול והורה לסגור את החנות לכל השבת.
הוא המתין וציפה לתגובתו של רבינו. כנראה היה בטוח שרבינו ישבח אותו, או יודה לו על עמידתו האיתנה לכבודה של שבת. במקום זה רבינו שליט"א מביט בו בפליאה, כלא מבין למה הוא ממתין, והביט בו כאומר לו – 'הלא הדבר פשוט הוא. האדם חייב להפסיד כל ממונו כדי לא לעבור על איסור תורה אחד. על מה מגיע לו יישר כוח?'… לבסוף ביקש האיש בשפה רפה ברכה שיצליח, או אז בירכו רבינו שיזכה להצלחה ותהיה לו ברכה בפרנסה.
אחריו נכנס יהודי אחר, ואמר שזיכהו ה' יתברך בממון והוא תורם הון רב לטובת מוסדות התורה והחסד, ונפשו בשאלתו: על חלק מהתרומה הוא מקבל החזר מלא על פי חוק החזר מס הקיים במדינה זו (דהיינו, שמי שתורם לעמותת חסד המוכרת בחוק, ומציג קבלות על התרומה, מקבל הנחה מחשבונות המס, בסכום של כשליש מהתרומה). ורוצה הוא לדעת האם כיון שהוא מקבל החזר על חלק מהתרומה, נחשב לו מצות הצדקה על כל הסכום או רק על הסכום שלא קיבל החזר.
רבינו נהנה מהשאלה. תשובתו היתה: בוודאי שיש לו מצות צדקה על כל פרוטה שהוציא מכיסו. מה שאחרי זה הוא מקבל החזר אין זה מגרע כלל מהמצוה העצומה שיש לו.
('דברי שיח' בשלח תשע"ט)