הזמן: ערב ראש חודש אלול תש”פ, בשיא המגיפה הנוראה שמתחוללת בעולם. המקום: מדינת אוקראינה הנמצאת במרכז דרמה עולמית, האם תותר כניסת יהודים לתחומה.
בזמן שרבבות יהודים מבקשים לנחות באוקראינה לקראת ראש השנה כדרכם מימים ימימה, זכינו ובדרך לא דרך הגענו לאוקראינה, ועוד יותר זכינו והצבנו את כף רגלינו בשערי האהל והציון הקודש של הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהבישט.
השקט ששרר מסביב היה מעציב, רגלי פראהבישט אבלות מבלי באי מועד. ניגשתי לבבושקה, השומרת הקבועה המתגוררת למרגלות הציון הקדוש ושאלתיה ברוסית -אוקראינית רצוצה: 'קקדה זדיס ביילי פסליידני ראס עיבריי' – מתי ביקרו פה פעם האחרונה יהודים?
והבבושקה המגושמת עונה: 'פיאט מיציסופנאסאץ טוט ביילי לודי'. חמשה חודשים לא דרכה כאן רגל אדם. 'צילובק' – קולה התרעם במורדות פרוהובישט – 'נייעט צילוביק'. אין אנשים.
נכנסנו פנימה, אני והמלווה שאיתי, הרב אברהם קולר מירושלים, התחלנו להתפלל בקול וברגש גדול. אנו הרי שליחי עם ישראל שצריכים ישועות. ההרים בפרוהובישט החזירו לנו הד עצום וחזק, ובארץ הקודש עברה הרינה במחנה כי אנו כעת בפרוהובישט, אפשר להעביר שמות…
הטלפון שבכיסי התחיל לרטוט. שיחות והודעות מלאי בקשות. וראה זה פלא – כל הבקשות היו להתפלל על 'שלום בן פלוני', או 'פלוני בן שלום', אחד מבקש 'שלום' בית, והשני מבקש 'שלום' עם המעסיק. כל הבקשות מתחילות או מסתיימות עם 'שלום'…
בעל השמועה עמד לנגד ענינו, והתחושה הייתה פלאית.
בהמשך הדברים מספר הרב סלמון על סגולה מיוחדת המקובלת בצדיקי עליון:
הצדיק משטפנשט זיע"א גילה, כי בכל יום חמישי בלילה – 'ליל שישי' בלשונו הטהורה, היא העת בה מתחיל להתנוצץ אור השבת, ובשעה זו מתחילה סגולה נפלאה להאיר בעולם – הזכרת שמו של הרה"ק מפראהבישט – שהיא סגולה לשבת שמחה, כפי שגילה אביו משטפנשט וזקינו מרוז'ין.
(גיליון 'סגולת שלום')