לפני ימים ספורים התקיים בתל אביב באולמי 'יד אליהו' סיום הש"ס ברוב פאר והדר ורוב עם, ע"י ארגון 'דרשו', ובהשקעה עצומה. אין לתאר את הרגשת השמחה והרוממות של הקהל העצום משך שעות ארוכות, אשר ששו ושמחו בשמחת התורה.
הח"מ – בשוגג – ומתוך טעות גמורה – היה בין אלו שהורו היתר להיכנס לאולם ללא כרטיס, וזאת בתום לב ומתוך רצון לזכות לראות בגדולי ישראל, ובחדוות התורה, מלמדיה ויודעיה.
לאחר מעשה נודע לי – יחד עם עוד – כי נכשלתי בשגגה בשותפות לגרימת נזק, בושת וצער של ת"ח ויהודים יקרים אשר באו ממרחקים להשתתף, כרטיס בידם ודלתות מוגפות בפניהם בגלל עומס שנגרם ע"י מורי היתר ובתוכם אני.
שאלתי פי גברא רבה שליט"א – והורה לי לפייס ולבקש מחילה מהנהלת 'דרשו' אשר נגרם להם צער נורא – אחרי השקעה ומאמצים כבירים – ועמידה על כל פרט ופרט לשלימות האירוע, ולבקש מחילת כל אחד ואחד מאלו שלא זכו להיכנס.
ונא אנא בכל לב בבקשה מכל הקורא מכתב זה שיאמר בפה מלא: "מחול בכל לב ליחיאל מיכל בן שושנה ואין לי קפידא עליו".
בצער רב
השב בתשובה שלימה
(פורסם במדור 'רשות הרבים' ביתד נאמן יום שלישי כ"ד בטבת תש"פ)