"היכונו לסוף שבוע קר", הודיע החזאי וקולו נבלע בסערה: גשמים עזים, ברד, זרימה אדירה בנחלים וסופות ברקים ורעמים היו פס הקול של השבוע האחרון בכל רחבי הארץ. הסערה לא שכחה והקור בא כדי להישאר עוד קצת.
המערכת החורפית של השבוע האחרון עדיין בעיצומה ועם כמויות אדירות של גשמים שירדו לברכה. המדידות מדברות מספרים וממוצעים לעונה ולחודש, אבל זו רק מעטפת הסיפור. כמות המשקעים בכל הארץ הגיעה לממוצע לתקופה, וברוב האזורים אף עברה אותו בעשרות אחוזים. לדברי החזאים, גם אם מעתה תהיה השנה ממוצעת וכמות המשקעים אף תפחת, עדיין יהיו כמויות הגשם תואמות לממוצע הרב־שנתי.
על ברכת שמים מסוג אחר, שלח לנו אחד מחשובי תלמידי החכמים בבני ברק את הסיפור הבא:
"בימים אלו בהם עמ ישראל בכל מקום שהם ציין את סיום ש״ס בבלי והתחלת מחזור י״ד של הדף היומי, ברצוני לשתף את הקוראים החשובים בסיפור, בדידי הווי עובדא, ויש בו תוספת של אהבת תורה והגדלת קרן התורה, ובייחוד אמונה בהשגחה פרטית".
הכותב, ראש כולל חשוב בבני ברק המחזיק עשרות אברכים בני תורה שתורתם אומנותם, השוקדים על תלמודם בעומק העיון, ממשיך וכותב:
"אני משתדל ככל יכולתי להעביר את המשכורות לאברכים בזמן וללא עיכוב, אולם העול גדול, ופעמים שאיני יודע מהיכן אשלם ביום הבא וד״ל. באחרונה ערכנו מגבית חירום להחזקת התורה, וכל בני החבורה התגייסו כדי לסייע בעניין גדול זה. פעמים שהקושי גדול וההשתדלות אינה נושאת פירות במקום בו אנו טורחים ומתאמצים, ופעמים עין בעין אנו זוכים ורואים סייעתא דשמיא וברכה מרובה, ואברך שם השם בתוך רבים אהללנו.
"במסגרת המגבית המיוחדת שערכנו באחרונה, התקשרנו לאחד מידידי הכולל כדי לזכות גם אותו במצווה גדולה זו של החזקת תורה. מדובר בידיד הכולל, ובמי שליבו חם ורחב למען התורה ובני התורה. הלה השיב להפתעתנו, כי אינו מחזיק יותר בכרטיס אשראי, ואינו יכול להעביר את הפרטים דרך הטלפון, אולם הביע את רצונו לתרום וביקש שיעלו אליו לביתו כדי לקבל תרומה.
"מפני כבודו של אותו יהודי, סיכמנו שאחד מבני החבורה יעלה לביתו כדי לקבל ממנו את התרומה שהבטיח, בלי שנקב בסכום אותו הוא רוצה לתרום. אציין, כי חלפו כמה וכמה ימים מאותה שיחת טלפון ועד שנמצאה שעת כושר לעלות לביתו, ובכל פעם נדמה היה כי מדובר אולי בטרחה מיותרת, כיוון שהלה, כאמור, לא נקב בסכום.
"בסופו של יום, כאשר התדפק האברך מטעמנו על דלתו של אותו יהודי כדי לקבל את התרומה, הוציא הידיד סכום כסף גדול מאוד מכיסו. היה זה סכום גדול מאוד, שלא העלינו כלל על דעתנו. ׳קיבלתי היום את הכסף הזה׳, סיפר הידיד לפי תומו, ׳ויחד עם הכסף שהגיע מבעל חוב שלי, קיבלתי עצה בענין אחר לגמרי – לתת למי שיבקש ממני ראשון צדקה, את כל הכסף שיש לי בכיס באותו הרגע… הנה, אתה הראשון שדופק עכשיו על הדלת, עוד לא פשטתי את מעילי, המעטפה עם הסכום בכיס, וכפי שהורו לי, אני נותן את מלוא הסכום למי שיבקש ראשון, זכית וזה אתה…׳
"כזה היה המעשה", סיים ראש הכולל, "ואני סבור כי יש בסיפור הדברים כפי שהתגלגלו לפתחי, ענין וחיזוק גדול לציבור יראי השם וחושבי שמו. מהשם מצעדי גבר, ומסובב כל הסיבות עיכב אותנו כמה וכמה פעמים מלעלות לביתו, וזימן לפונדק אחד את התורם והנתרם. ויהיו הדברים לזכות התורה ולכבוד לומדי התורה".
(יתד השבוע)