השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
איזה רפואות אין בהם משום שחיקת סממנים? • באיזה אופן מותר בשבת לרחוץ לצורך רפואה? • האם מותר לאדם בשבת לגרום לעצמו לשלשל? • ומה הדין באופן שרוצה לצמצם נפיחות שבגופו ע"י טבעת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף מ"ג – סעיף מ"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אמנם אסור לאדם ליטול תרופה בשבת, ואסור לחולה שיש לו מיחוש, לאכול מאכלים של חולים כדי לרפאות את עצמו כיוון שחששו חז"ל שמתוך שאדם בהול על רפואתו, הוא יבוא לטחון סממנים לצורך רפואתו, ויעבור על איסור דאורייתא של 'טוחן', וזה הכל ברפואות שעושים אותם ע"י סממנים, אבל רפואות שאין להם קשר לסממנים, אלא הם כל מיני פעולות פיזיות שאדם עושה כדי לרפאות את עצמו, בהם מותר להתעסק בשבת ולא חששו לשחיקת סממנים, כגון, לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו, וכן להעלות את גידי האזנים שלפעמים יורדות, מותר בין ביד ובין בכלי, וכן להעלות תנוך שכנגד הלב שנכפף ומעכב את הנשימה, מותר להעלותו כנגד פנים, וכל זה עושים כיוון שיש לו צער מהם, שאם לא היה לו צער, יש בזה משום 'עובדין דחול'.
כשם שאסור לאדם ליטול תרופה בשבת לצורך רפואתו, כך אסור לו לרחוץ גופו לצורך רפואה, וזה הכל כאשר מוכח שהרחיצה לצורך רפואה, וכגון שרוחץ במים מאוסים או במים מלוחים שבים הגדול, שבדרך כלל לא רוחצים בהם, א"כ כאשר רוחץ בהם ושוהה בתוכם, מוכח זה לרפואה ואסור, אבל אם לא שוהה אלא נכנס לתוכם ויוצא, לא ניכר הדבר שזה לרפואה, שיתכן שנכנס לצנן את עצמו, ואע"פ שהמים רעים ומאוסים, אבל בסוגי ימים שגם בריאים רוחצים בהם, אפילו הם שוהה בתוכם מותר, כיוון שלא ניכר שזה לרפואה.
אסור לאדם לגרום לעצמו לשלשל ואע"פ שהמטרה שלו היא לא רפואית, כיוון שזה צער בשבת, ושבת ניתנה לעונג ולא לצער.
אותו לחש מסוים שלוחשים אותו על הנחש או על העקרב והם עומדים ולא זזים, אין בזה איסור של צידה, כיוון שזו לא צידה טבעית אלא צידה סגולית, ואע"פ שצידת נחש או עקרב היא מלאכה שא"צ לגופה, ומבואר לעיל בסי' שט"ז שמותר לצוד נחש ועקרב בשביל שלא יזיקו אותו, וממילא למה צריך להגיע לסיבה שמותר לצוד נחש ועקרב ע"י צידה סגולית, תיפו"ל שאפילו צידה טבעית מותר? מת' המ"ב, שמדובר כאן באופן שהם לא בכיוון שלו ולא עומדים להזיק אותו, ומשום הלכ' צידה אסור, אלא רק צידה סגולית מותר.
מותר לתת כלי ע"ג העין לצנן את העין, והוא שיהא כלי הניטל בשבת, וטעם ההיתר הוא ע"פ מה שמבואר בסעיף מ"ג, שדברים שלא עושים אותם ע"י סממנים, אין איסור, ובמ"ב מביא דוגמאות נוספות, כגון, לשים טבעת על נפיחות שיש לו, ומטרת הטבעת היא להדק את הבשר שלא תתפשט הנפיחות, מותר, כיוון שלא עושים דבר כזה ע"י סממנים, ואין חשש לשחיקת סממנים.
עצם שיצא ממקומו, מחזירים אותו, ודווקא עצם שנשבר כיוון שאין בזה שחיקת סממנים, שהרי לא מרפאים אותו ע"י תרופה, אבל לא עצם שנשמט, שהרי לעיל בסעיף ל' מבואר, שעצם שנשמט אסור לרחוץ אותו במים קרים כדי להחזיר אותו בחזרה, ומביא המ"ב בשם 'שלחן עצי שיטים', שגם עצם שנשמט מותר, כיוון שמדובר שנשמטה לגמרי, ואם לא יחזיר אותה למקומה, יש בזה חשש של סכנת אבר, ועל כך מבואר בסעיף י"ז שמותר לעשות איסור דרבנן אפי' ע"י ישראל.