יעקב א. לוסטיגמן
במסגרת המעמד המיוחד 'סדר הכנה' שנערך על ידי 'דרשו' כמידי שנה, עבור הבחורים העולים מישיבה קטנה לישיבה גדולה, התקיים 'רב שיח' מיוחד במינו, בהשתתפותם של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש ישיבת מאור התלמוד; הגאון רבי בונים שרייבר, ראש ישיבת 'נתיבות הדעת', והגאון רבי יצחק גולדווסר שליט"א משגיח דישיבת 'אור ישראל'. את הפאנל הנחה הגאון רבי אליהו קלרמן שליט"א משגיח בישיבת פוניבז'.
בפתח המעמד הציג המנחה הרב קלרמן שליט"א בפני הרבנים הגאונים את השאלה הפותחת שנוגעת לכל בחור העולה לישיבה גדולה: מה יעשו הבחורים לאחר שהורגלו עד כה לשמוע שיעורים ארוכים וללמוד ב'סדרים' קצרים יחסית, וכעת עליהם ללמוד 'סדרים' ארוכים, למרות שהם מרגישים שהם כבר יודעים היטב את הגמרא ואין להם סיבה לחזור עליה שוב ושוב.
על שאלה זו השיב ראש ישיבת 'מאור התלמוד' בסיפור מעשה: "שבועיים לפני פטירתו של מרן הגר"ח גריינמן זצ"ל, נכנסתי אליו עם קבוצת בחורים וביקשתי ממנו שיחזור בפנינו פעם נוספת על המעשה ששמעתי ממנו בכמה הזדמנויות בעבר, אודות הלימוד שלו עם דודו מרן החזון איש זצ"ל.
"הגר"ח היה חלוש מאוד, בסוף ימיו כשגבר עליו החולי והדיבור היה קשה לו מאוד, ובכל זאת הוא נעתר וסיפר את הסיפור הזה במסירות נפש, בגלל הלימוד הגדול שאנחנו יכולים ללמוד מסיפור כזה.
ללמוד עם החזון איש
"סיפר הגר"ח זצ"ל, שמכל מסכתות הש"ס הוא יודע את מסכת 'זבחים' בצורה הטובה ביותר. למה? כי בצעירותו הוא זכה ללמוד אותה עם דודו החזון איש. ואיך היה הלימוד? הם למדו קטע גמרא, והחזון איש שאל אותו: 'אתה יודע את הגמרא?', כשענה בחיוב אמר לו שהוא רוצה לשמוע אותו חוזר עליה בעל פה…
"הגר"ח עשה כדבריו, אבל החזון איש לא היה מרוצה. 'ניין, ניין, ניין', הוא אמר לו, 'לא כך, אני רוצה שתחזור על הגמרא כמו שצריך, עם כל הפרטים. 'הקומץ את המנחה' – הראה לו עם היד, והסביר לו כמעט כמו שמסבירים לילד קטן. הוא חזר על הגמרא בפרוטרוט, עם הקושיא, התירוץ, הדחייה לתירוץ, וכל פרט ופרט היה צריך להיאמר בבהירות גדולה. אם היה משהו מעורפל, החזון איש היה דורש ממנו לחזור שוב על הגמרא, ללמוד אותה היטב ואז לנסות לחזור עליה שוב בעל פה ובצורה הכי מפורטת שאפשר.
"כאשר סוף סוף הוא הצליח לחזור על כל הגמרא בבהירות גדולה כל כך שתשביע את רצון החזון איש, נענה הדוד הקדוש ואמר: 'יפה מאוד, עד כאן קיימת 'ושננתם'. ועכשיו אנחנו צריכים לעשות את ההמשך, כמו שאמרו חז"ל 'ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד'.
"'תגיד לי שוב את כל הגמרא'. הגר"ח חזר על הגמרא עוד שלוש או ארבע פעמים בעל פה בבהירות מלאה, ואז אמר לו החזון איש: 'יפה, עכשיו הגעת למצב של 'אל תגמגם', ועדיין אנחנו צריכים להגיע למצב של 'אמור לו'… תחזור שוב על הגמרא. אחרי הפעם השמינית דרש החזון איש להגיע עכשיו למצב של 'אמור לו מיד'.
"וכך פעם אחר פעם, עד שחזרו על כל קטע לפחות עשר פעמים, והוא תיאר אותו בעל פה בפרוטרוט ובבהירות גדולה. אחרי עשר חזרות כאלו מושלמות בעל פה, כבר הגיע למצב של 'אמור לו מיד', ואפשר היה להמשיך לקטע הגמרא הבא…
"הוסיף הגר"ח גריינמן זצ"ל, שהוא עצמו עם הילדים שלו אינו מצליח לחזור ככה עשר פעמים כמו שעשה אתו החזו"א, אבל לפחות כמה פעמים הוא כן עושה אתם, ולא מוותר עד שהם יודעים את הגמרא בבהירות מוחלטת לפני שממשיכים ללמוד הלאה.
"כמובן שעם החזון איש, זה כלל אחרי הגמרא גם את רש"י ואת התוס', וכל דבר הוא היה צריך לדעת בצורה ברורה ובהירה, לחזור על זה שוב ושוב בלי שום ויתורים והנחות.
כך למד הגרי"ש אלישיב
"נו, אנחנו חושבים שזו הדרך של החזון איש… רק החזון איש, אבל גדולי ישראל אחרים אולי לא למדו כך… אבל שמעתי מאחי שהוא ישב פעם והקשיב למרן הרב אלישיב איך הוא לומד תוס'. הוא לא קרא את התוס' בפנים כי הוא ידע אותו בעל פה, ובכל זאת הוא חזר עליו מה הקושיא, מה התירוץ עליה, הדחיה לתירוץ, תירוץ שני, תירוץ שלישי, איך התירוץ השני מיישב את הקושיא ואיך התירוץ השלישי, וכך הוא פשוט חזר על כל פרט ופרט מדברי התוס' בלי לדלג כלום, בלי לוותר על בהירות מוחלטת.
"אז בחור ששואל מה הוא יכול לעשות ב'סדר', כי ה'סדר' ארוך מדי בשבילו, אני מבטיח לו שאם הוא יחזור ככה על הגמרא, כמו החזון איש וכמו הרב אלישיב, הוא יבוא להתלונן שהסדר קצר מדי. אני מכיר בחורים רבים שעבדו לפי השיטה הזאת, ה'סדרים' שלהם מלאים ועמוסים, אין להם זמן לעניינים אחרים, והם אלו שמצליחים בלימוד יותר מכל בחור אחר, כי לפני כל החידושים והפלפולים צריך שתהיה בהירות בלימוד, בהירות בגמרא.
"בא אלי פעם בחור לומר לי חידוש שנתחדש לו במהלך הלימוד. אמרתי לו: אני לא כל כך בעניינים, אולי תכניס אותי לסוגיא… מה אומרת הגמרא? איך מסביר את זה רש"י? הוא התחיל להסתבך. איך אתה רוצה לחדש חידושים על הגמרא שאתה אפילו לא יודע אותה כראוי?!".
לא לחזור 'כמו תוכי'
ראש ישיבת 'נתיבות הדעת' מוסיף על דברי הגרא"י קוק: "אני רוצה להוסיף 'כיהודה ועוד לקרא', שנכון שבהתחלה המעבר לישיבה הגדולה קשה, כי לא יודעים איך לעשות את זה, וזה אפילו קשה מאוד, אבל צריך לדעת שזה לוקח זמן. בהתחלה לא יודעים, וכל חודש נוסף שעובר מתלמדים קצת יותר. צריך סבלנות ואורך רוח.
"שומעים שיעורים, והמטרה של השיעורים היא ללמד בחור איך לגשת לסוגיא, איך לפענח סוגיא, על מה לחשוב, על מה לא, וככל שיותר שלומדים, יותר מתלמדים ללמוד.
"הסדר א' מתחיל להתמלא מעצמו. אם בהתחלה הוא לא יודע מה לעשות עם שלוש שעות, וזה נכון, אבל הוא צריך לדעת שאם הוא ימשיך הלאה הסדר שלו יתמלא יותר ויותר. זו המטרה, להתלמד, להסתבך בקושיות, לנסות להבין. כמה שהוא יותר מקשיב לשיעורים ושומע, הוא מתלמד. זה בוודאי אורך זמן, אי אפשר לבוא אחרי שבועיים ולומר אין לי מה לעשות…
"אבל כדי שבחור יתלמד להבין, לא מספיק שהוא ישמע את השיעור, הוא צריך להבין למה בשיעור אמרו ככה, ולמה לא אחרת. אני למדתי בשיעור א' אצל הגאון רבי בערל שליט"א. היתה לי מחברת, בחצי הראשון היה כתוב את השיעור, ובחצי השני היה כתוב מה אני חשבתי קודם לכן, ולמה בשיעור לא אמרו ככה. ואם לא ידעתי למה אז הלכתי לשאול למה לא ככה, מה רע באיך שאני הבנתי.
"אין שום משמעות ללימוד 'כמו תוכי'. הר"מ שאל שאלה וענה תשובה ואתה חוזר על זה… זה לא מלמד אותך ללמוד. תנסה לחשוב לבד, זאת שאלה או לא? אם אתה לא מבין לבד, תשאל אותו. אם הוא ענה תשובה ולא הבנת, תבדוק. אל תחזור ותדקלם, תעבוד. כמה שיותר תעבוד יותר תשתפשף ויותר תתלמד ויותר תגיע לסדרים מלאים. צריך 'לנדנד' לר"מ! לא לעזוב אותו. לנסות להבין. ומי שעושה כך הסדרים שלו מלאים מאוד.
איך לבחור חברותא?
שאלה נוספת הציג המנחה בפני הרבנים הגאונים שליט"א: מה הם קריטריונים לבחור חברותא, האם לפי הכישרונות? לפי ההתמדה? אולי לפי פרמטרים אחרים או נוספים?
על כך ענה הגר"י גולדווסר, משגיח דישיבת 'אור ישראל': "דבר ראשון החברותא צריך להיות מתמיד. כמו כן צריך שהוא יהיה אכפתי. אם הגמרא דנה באריכות כמו מי שיטת המשנה שלנו, אם היא כבן ננס למשל או שאינה כבן ננס, ולבחור הזה בכלל לא אכפת אם המשנה היא כבן ננס או לא, איך אפשר ללמוד איתו? מה שווים הכשרונות שלו אם הוא לא באמת חותר להגיע לאמיתה של תורה, אם הוא לא אכפתי לדעת אם התירוץ של הגמרא הוא 'מוכרח' או שהוא לא 'מוכרח'? אם הראיה שהגמרא מביאה היא אכן ראיה כפי שאנחנו מבינים אותה, או אולי אין בכך ראיה ולכן אנחנו לא מבינים את הגמרא נכון, וצריך לשבת וללמוד שוב ושוב עד שמבינים כמו שצריך?
"קריטריון נוסף שצריך להיות אצל חברותא, זה שיהיה לו שכל ישר. יש כאלו שתמיד נוהגים להגיד פשטים 'עקומים', לא כמו הפשטות. לפעמים הם ממש מבריקים, אבל זאת לא הפשטות, ולכן זה לא שכל ישר.
"בחור שיכול להיות המוביל בחברותא, עדיף שיבחר בחור שייתן לו להוביל, כי אינה דומה שמיעה להסברה. כשאתה שומע מישהו אחר מסביר זה מצוין, אבל כשאתה זה שמסביר זה מכריח אותך להבין בצורה טובה יותר, כי אי אפשר להסביר בלי לחשוב ולהבין את העומק של הדברים.
"חשוב מאוד שיהיה לך נעים עם החברותא. אתה הולך לשבת איתו שעות ארוכות מדי יום למשך חודשים ארוכים, חשוב שיהיה לך נעים אתו, שיהיה לכם נחמד ביחד. את הפטפוטים אפשר לעשות בהפסקת הצהרים, בסדרים צריך לשבת וללמוד, אבל עם מישהו שנעים לך בחברתו. לא אחד שמדבר בצורה בוטה, נוטה לבטל את דבריך ואולי גם מתנשא מעליך".
אל 'תבין' טוב יותר מהר"מ שלך
"ואם אנחנו עוסקים בעניין זה של יהירות וביטול דברי האחר, אני רוצה לומר כאן דבר חשוב לבחורים. אני מציע לכל בחור שיצא מנקודת ההנחה שהר"מ שלו מבין טוב ממנו, הרבה יותר טוב. הרי עולם התורה מלא וגדוש באברכים תלמידי חכמים מופלגים, ורק מיעוטם זוכים להתקבל לתפקיד של ר"מ. מי שהתקבל עבר בירור אחר בירור, בחרו אותו מתוך עשרות ואף מאות מועמדים שונים. אז לבוא ולומר שאתה מבין טוב יותר ממנו, זאת יהירות וגאווה שאין לה על מה שתתבסס. גם אם אתה בחור מאוד מאוד מוכשר, מי שמבטל את דברי הר"מ בלי לחשוב בכלל, מעיד בעיקר על עצמו.
"הר"מ מבוגר ממך, בדרך כלל פי שלוש ואף יותר. הוא בעל כישרון וברמה גבוהה פי כמה וכמה ממך. אם לא הבנת מותר לך לשאול לחקור, לא לוותר, אבל להניח שאתה פשוט יותר חכם, זה לא מעשה חכם בעליל.
"ועוד עצה חשובה: אם לא הבנת משהו, ניסית להבין ולא הצלחת, תמחק את זה מהזיכרון. אל תכריח את עצמך 'להבין' משהו שאתה לא מבין. זה כמו שמישהו ינסה לדחוק את הפסולת דרך המסננת. לא רק שהוא יקבל פסולת בסופו של דבר בקמח המנופה, אלא הוא גם יגרום לחורים בנפה, ומעכשיו בכל פעם שהוא ינפה קמח, הוא יקבל תוצאה של קמח מעורב בפסולת. לכן חשוב לשמור על השכל הישר, לא להרגיל את המוח לקבל דברים שהוא אינו מקבל. צריך להתאמץ להבין, להתאמץ לשמוע הסברים נוספים, אבל אם לא הצלחת, עדיף שתמחק את הדברים מהזיכרון מאשר שתקלקל את המסננת הטבעית שלך, והנזק יישאר חלילה לאורך ימים ושנים".
2/328