סיפר הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצ"ל (קונטרס מאת ה' היתה זאת עמ' 29):
לפני שנים כשגרתי בבני ברק הייתי נוסע פעם בשבועיים להגיד שיעור בכולל ברחובות, והיו מביאים מונית מיוחדת להסיע אותי. פעם אחת ביקשו ממני לצרף לנסיעה זוג זקנים שרצו לנסוע לרחובות לבקר את החתן שלהם שלומד שם בכולל, ואת בתם והנכדים. אמרתי: ודאי, בשמחה!
האיש הזקן ישב מאחור עם רעייתו ובדרך סיפר לי כך:
"עברתי את כל מוראות השואה, והגעתי בתור פליט לאחר המלחמה. הייתי בחור מבוגר ובודד, ולא ידעתי בשום ענין אנה ואנה לפנות. פגשתי ידידים, והם אמרו לי: ישנו צדיק נשגב בבני ברק, וקוראים לו החזו"א. תסע תיכף לבני ברק, תכנס לחזו"א ותבקש ממנו עצה וברכה!
נסעתי לב"ב, נכנסתי למרן החזו"א זצ"ל, וסיפרתי לו את הסיפור שלי. תיכף אמר לי החזו"א: 'דבר ראשון אתה זקוק לפרנסה. מה היתה מלאכתך לפני המלחמה?'
"השבתי: התחלתי להיות מלמד לתשב"ר, רק שבאה המלחמה והכל נפסק. אמר החזו"א: 'אם כן אתה צריך לקבל משרת מלמד תינוקות בישראל! השי"ת יעזור לך!' "והוסיף ואמר: 'ותיכף אחרי זה אתה צריך גם שידוך טוב והגון, השי"ת יברך אותך!'
וכך נגמר הכל ברגע אחד.
"יצאתי מביתו של החזו"א, פניתי ימינה לכוון רחוב ר"ע, ופתאום אני פוגש ידיד שלי משנות הנעורים והבחרות באירופה. התחבקנו, התנשקנו, שנינו בוכים, עד שהידיד אומר לי: 'מתי הגעת?'
"רק לפני יומים הגעתי לארץ ישראל!
"'ומה אתה עושה כאן בבני ברק?'
"שלחו אותי לקבל ברכה מהחזו"א, והוא אמר לי תיכף לחפש משרת מלמדות!
"אז הידיד אומר לי: 'אני זוכר שהיית מלמד בחו"ל. תשמע, אני מנהל בית ספר כאן, ואני מחפש מלמד! מוטי, יש לך משרה'.
"ואז הוא מוסיף ואומר: 'ואתה יודע מה עוד? אני כבר חושב על שידוך הגון בשבילך!'"…
סיים הזקן ואמר: "המשודכת ההיא שהוא הציע – זו אשתי שיושבת עכשיו על ידי!".
וכל העסק הזה נמשך רק עשרה רגעים…
(ע"פ מאמר מהרב פנחס זרביב שליט"א בספרו למעשה)