"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל" (ויקרא כ"א, י"ט)
ביקור חולים שהציל חיים
"מן החובה של האדם להשתדל ברפואת עצמו, כמו שהוא חייב להשתדל ברפואת חברו, וזו מצווה גדולה של ביקור חולים. הדקדוק על אמצעי הבריאות היא עבודה אהובה לפניו ית', ואשרי האדם שניצל מזרמת ההבל ואשר שם ה' יתברך מבטחו", כתב מרן החזו"א זצוק"ל באגרותיו.
מספר ראש ישיבת פוניבז', הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א: "את כל חיי חב אני למרן החזו"א זצוק"ל, ומעשה שהיה – כך היה: ערב ראש השנה תש"ח התנפח לי פצע מוגלתי מתחת לשפתיים. הכאבים הלכו והחמירו, והחום שבגוף גבר. הרופא המקומי עזב ונסע מן העיר. הלכתי לרופאת ילדים וקיבלתי את הטיפול הרגיל למקרים מעין אלו.
"ליל ר"ה הכאבים גברו ואבי מורי מרן זצוק"ל הורה לי שלא לצאת מן הבית ושאשכב במיטה. ביום ר"ה סיפר למרן החזון איש אחד מחבריי שהתפלל במנין שלו על מצב בריאותי. ביום א' דר"ה, בשעה חמש אחה"צ רואה אני להפתעתי את החזון איש מתהלך ברח' ראב"ד, שם היתה דירתנו בימים ההם. לאחר כמה רגעים שומע אני דפיקות על הדלת, דמותו הקדושה של החזו"א נראתה בפתח.
"ומיד פתח: 'שמעתי שבערל חולה ובאתי לבקר חולים'. החזו"א שהיה קצר רואי רצה להביט בפצע והתאמץ בכל כוחו לראות מה יש שם. הוא שאל אם הלכתי לרופא ואמרתי: 'הייתי אצל…' והגיב: 'זה לא דוקטור, צריך ללכת לד"ר'. מיד הורה לי לנסוע לת"א לד"ר מישורסקי בליל ב' דר"ה שהוא דרבנן, יחד עם אבי מורי והחבר שסיפר לו על מצבי. כמובן שהבהלה גברה, אבל כמצוותו נסענו במונית לת"א, ובדיוק אז חזר הרופא מתפילת היום. נכנסנו אל מרפאתו, בדק אותי ושאל: 'מי שלח אתכם לכאן?' אמרנו לו: 'החזון אי"ש'. תיכף בישר לנו: 'לחולה יש שתיים עשרה שעות לחיות, רח"ל!' כנראה שהיתה הרעלה קשה בגוף, והוסיף: 'אמנם אני מקווה להצליח להציל ע"י זריקה מיוחדת', היתה זו זריקה שהשימוש בה החל בימים ההם. לאחר שהזריק אמר שבעוד כמה שעות נבוא שוב. בינתיים שהינו אצל אחד מקרובי המשפחה שגר בסמוך למקום, ואחר כך שבנו אליו שוב, וב"ה התרפאתי לחלוטין. באתי אח"כ אל מרן החזו"א וסיפרתי לו מכל זה וחייך".
כולנו חיילים של הקב"ה
סיפר הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי זצוק"ל: בצעירותי נזקקתי לטיפול רפואי בביה"ח 'אסותא' בתל אביב לפי קביעת ד"ר נחמן פריי. ביום השני הגיע לבקרני מרן החזו"א. השעה לא היתה בזמני הביקור הקבועים והפקיד שעמד בכניסה לביה"ח מנע מלהיכנס. רק לאחר ששכנעוהו שזה האיש הוא החזו"א נתן להיכנס.
הייתי מאוד נרגש מביקורו של גדול הדור. הוא נעמד ליד המיטה, לא התיישב על הכסא ושהה בחדרי במשך כחמישה רגעים. בני ביתי אמרו לו שאינני אוכל כלום. זה היה בשנת השמיטה ולא אכלתי ירקות, גם בשר לא אכלתי, רק לחם ועוד כמה מוצרים בודדים. כששמע זאת פנה אלי החזו"א ואמר: "תאכל, תאכל ירקות! צריך להיות בריא! אנחנו כולנו חיילים של הקב"ה!"…
להתמסר להם בכל הלב
באחד ממכתביו כתב הגה"צ רבי ראובן יוסף גרשונוביץ זצוק"ל לזוג: "יש ב… בית חולים לזקנים חולים, כדאי להתמסר להם בכל הלב", ומוסיף לפרט את צרכי החולים: "לעשות להם אמבטיות ולהאכיל אותם, ולהשקות להם מיץ ענבים ולהוציא אותם לטייל, והעיקר לעודד ולשמח אותם".
במכתב שכתב לאותו זוג לאחר זמן קצר בירר: "איך הולך עם פעילות החסד? הלוואי שיהא חלקי עמכם. אני רוצה לזכות בחלק קטן מכל מעשיכם, אני שולח לכם קצת כסף, והייתי מייעץ לקנות בגדי חורף לזקנים החולים". ברוב דאגתו מוסיף פרטים היכן אפשר להשיג בגדים בזול, וממשיך להדריך בפרטי פרטים לדאוג שיהיה להם חימום בחדרים ולדאוג לנקיון כלי המיטה, וגם לשים להם בושם במיטות שלהם שבזה ייהנו מאוד.
במכתב אחר אנו מוצאים אותו מזרז לכמה מנשות תלמידיו, שיעשו למען עזרה ליולדות שאין להן די אמצעים, כשהוא כותב: "צריך לארגן בנות שיבואו לעזור בביתן אחרי הלידה". ומצרף לזה סכום כספי נכבד, כשהוא מציין ש"זה עבור כי רוצה אני להשתתף במצוה". רבים מאגודות החסד המפורסמות נתמכו על ידו בסכומים נכבדים מאוד. פעמים שהעביר את כל משכורתו לאגודת חסד מיד ממשרד הישיבה ולעצמו די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
***
שיחה עם הרב חנניה צ'ולק שליט"א יו"ר 'עזר מציון':
בגמרא נאמר שמי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים, האם עד כדי כך?
הרב צ'ולק: בהחלט. ומסיבה זו יש לנו צוות בכל בתי החולים כדי לראות יום יום מה שצריכים, מה צרכי החולים: אוכל בבית, הסעות, ציוד רפואי. לא להאמין מה עושות הנציגות שלנו בבתי החולים, החולה כל כך סובל. זה לא מה בכך כשהוא יודע שיש מישהו מאחוריו, שנמצא איתו, שנמצא לצידו לאורך כל הדרך – זה מחזק אותו. פעמים רבות אנחנו נכנסים עמם להתברך אצל מרנן גדולי ישראל שליט"א. אין לשער איזה עידוד יש לחולה שמקבל ברכה ממרן שר התורה שליט"א. זה חלק מהמצווה לעודד חולים, כשגם מקיימים את חלק התפילה כמו שכתוב: "מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים".
הרעיון העומד מאחורי זה: אתה רואה חולה, תראה אותו עם 'ראש גדול' אל תצטמצם רק בראייה של הרגע. כך זכינו למעטפת של שירותים לחולים, החל מייעוץ רפואי, שירות אמבולנסים, ציוד רפואי, אוכל לבתים ולבתי החולים טיפול רגשי ועוד.
מה הכוונה 'ראש גדול', תוכלו לתת דוגמא?
אתן לכם דוגמא. לפני זמן מתקשרים אלי אחרי חצות הלילה מהמיון של ביה"ח בילינסון, לקחת גלמוד חזרה לביתו בבני ברק. לקחו אותו. למחרת בבוקר מתקשר אלי המתנדב שלקח אותו: 'אתה מוכרח לראות את הבית שלו'.
הגעתי לבית של יהודי גלמוד, פליט שואה, שאיבד את כל קרוביו בשואה, הוא גר בקומה רביעית. יושב בחושך, אין חשמל שלושה שבועות, כי יש קצר ואין מי שיתקן. רשמתי להזמין איש תחזוקה. אני רואה חול ליד השירותים ואני שואל 'משפצים אצלך?' 'לא', הוא עונה, 'זה בגלל שיש עכברים'. במיטה שלו הוא יושב כי דולף גשם מהגג. מיטת ברזלים ואין מזרון בכלל. מה עושים?
אני שואל אותו מה הסיפור, והוא אומר לי שהוא סובל מקטרקט בעיניו, ויש לו תור לניתוח בעיניים רק בעוד כמה חודשים. הוא כמעט לא רואה, עד שנאלץ לרדת במדרגות לקנות אוכל ונפל ונחבל, כשנלקח למיון נתפרו לו כמה תפרים.
דבר ראשון דאגתי להביא לו ספה לשינה. סידרו לו את החשמל. דאגתי שישימו לו זפת על הגג ויוציאו את הגרוטאות. מה עם העיניים שלו? התקשרתי לרופא עיניים שיקדים את התור. הנה יהודי גלמוד פליט שואה שאיבד כל משפחתו בשואה הי"ד, ומשמים גלגלו שייפול במדרגות ויגיע ל'בילינסון' ויפונה דרכינו כדי שנוכל לעזור לו. זה נקרא 'ביקור חולים' אמיתי.
(מתוך 'יתד נאמן', פסח תשע"ט)