הזהירות הנדרשת בטרחא דציבורא

הדף היומי בהלכה י"ג בתמוז סימן קמ"ד סעיף א' עד סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה הטעם שלא מדלגים מפרשה לפרשה בקריאת התורה?
הזהירות הנדרשת בכבוד הציבור
ומתי מניחים שהציבור מוחל על זמנו וכבודו?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קמ"ד סעיף א'

– שלא לדלג בתורה מענין לענין ודיני ההפטרה –

דילוג בתורה ובנביא | טעם החילוק ביניהם | איזה דילוג נאסר בתורה? | איזה דילוג נאסר בנביא? | מה הדין בנביא "תרי עשר"? | איך מדלגים בשבת חתן להפטרת "שוש אשיש"? | גלילת ס"ת בציבור | מה הדין כששכחו לגלול הס"ת?

אסור לדלג בתורה מפרשה לפרשה, ובנביא מותר, והחילוק ביניהם הוא, כי התורה מורכבת ממצוות ועבירות ועונשים, ולכן הדברים צריכים להיכנס ללב השומעים, ואם מדלגים מפרשה לפרשה, יש חשש שמא השומעים יתבלבלו, והדברים לא יכנסו לליבותיהם, משא"כ בנביא שאין שם אזהרות ומצוות ועונשים, מותר לדלג מפרשה לפרשה.

מה שאסור לדלג בתורה מפרשה לפרשה, זה רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים, אבל באותו ענין, כגון מה שהיה הכהן גדול קורא ביום הכיפורים בפרשת אחרי מות, ואח"כ היה עובר ל"אך בעשור לחודש השביעי" שבזה מדלג מפרשה לפרשה, בזה מותר, כיון ששניהם עוסקים באותו ענין שהוא יום הכיפורים, וכן לדידן בתענית ציבור שמדלגים, דמתחילים ב"ויחל משה" ואח"כ מדלגים, כיון שזה באותו ענין, מותר, והוא שלא יקרא על פה שאסור לקרוא שלא מן הכתב, ומבאר במ"ב שלכן התירו לדלג מפרשה לפרשה אם זה באותו ענין כדי שלא יבוא לקרוא בע"פ.

מה שמותר בנביא לדלג מפרשה לפרשה אפילו בשני עניינים שונים, זה דוקא כשהציבור לא יעמדו בשתיקה, וכן דוקא באותו נביא, אבל בשני נביאים שונים אסור לדלג מפרשה לפרשה, והמ"ב אומר, שיש בזה טירוף הדעת יותר מידי גדול לדלג מנביא לנביא.
בנביא תרי עשר שמורכב מכמה נביאים, מותר לדלג מנביא לנביא, אבל לא מסופו לתחילתו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן