פעם שאל אברך אחד את המשגיח הגה"ח רבי גד'ל אייזנער זצ"ל, היאך עמדו לו כוחותיו לעמוד בעוז רוח בכל מוראות ותלאות המלחמה.
באותה שעה עמד על גבי השולחן בקבוק, הוריד ר' גד'ל את הפקק שמעל הבקבוק וטמנו בין אצבעותיו, ואז אמר לאברך: "אמור נא לי – היכן נמצא הפקק של בקבוק זה?" אמר לו האברך: "הריהו מסתתר תחת אצבעות ידך". הוסיף ר' גד'ל ושאל: "אם ייכנס כעת אדם מבחוץ ויחפש את הפקק, האם ימצאנו?". ענהו האברך: "לא".
"ואם ייוודע לו שהפקק נמצא בין קפלי אצבעותיי, האם ימשיך ויחפש?" שוב ענהו האברך: "לא, כי אם הוא יודע שהפקק מסתתר בינות האצבעות, מה לו עוד לחפש? הרי הוא כבר נמצא".
נענה לו רבי גד'ל – "כיוצא בו ממש עברתי את ימי המלחמה – בידיעה ברורה שבתוך ההסתרה הגדולה – 'אכן אתה קל מסתתר', והנה ה' נמצא עמדי ושומר עלי, ומאחר שידעתי שהוא נמצא לידי, עדיין הוא נמצא, ומה לי לחפש אחריו?".
(ע"פ באר הפרשה)