רשכבה"ג הגאון הרב חכם יוסף חיים זצ"ל (מח"ס בן איש חי) דורש את חודש כסליו כך: האותיות הפנימיות "סלי" – הם 'לפורקנך סברית ה' ' (לישועתך קיויתי ה') ואילו האותיות החיצוניות הן כ"ו – כנגד שם הויה.
כיצד הצליחו החשמונאים נגד מלכות יון? רק בזכות העובדה שבטחו בבורא עולם, שיעזור להם ויושיעם ולא באף גורם אחר. רק בו לבדו ראוי לבטוח.
סיפר הרב חיים זאיד שליט"א רבה של פרדס כץ: כידוע, ישנן תרופות, שאינן נכללות בסל שירותי הבריאות. בכל שנה יושבת וועדה ומחליטה מה כן ייכנס לסל ומה לא. ישנה תרופה מסוימת שעלותה יקרה מאוד. תרופה זו אינה מוגדרת כ'מצילה חיים' אבל בהחלט עוזרת ומסייעת לשכך את הכאבים במקרים, בהם החולה סובל.
אולם התרופה אינה נכללת בסל שירותי הבריאות ולכן אין קופת החולים מממנת את עלות התרופה, אלא על החולה לרכוש אותה מכיסו הפרטי. במקרה הצורך ניתן להגיש בקשה לוועדת חריגים. הוועדה מתכנסת ובוחנת כל מקרה לגופו , ובסיכומו של עניין מאשרת או לא מאשרת את רכישת התרופה במימון או בסיוע קופת החולים.
בבין הזמנים של שנת ה'תשע"ט ישבו שני אנשים בקופת חולים מכבי שברחוב רבי עקיבא בבני ברק. מאחר והללו המתינו זמן מה, התפתחה שיחה ערה בין השניים. האחד סיפר לשני, כי הוא ממתין לשירותי המשרד כדי להגיש בקשה לוועדת חריגים כיוון שאביו צריך להשתמש בתרופה פלונית, המסייעת עבורו לשכך את כאביו ואינה נמצאת בסל שירותי הבריאות.
לשמע הדברים שאל השני: "האם יש לך מכרים או אנשים קרובים, שיכולים להמליץ עבורך בוועדה?" – "לא, אין לי". "אם כך", אמר לו, "אתה סתם מבזבז את זמנך היקר, כיוון שההם בוועדה דוחים את כולם! אני לעומתך מסודר. יש לי חבר הקשור לוועדה וברגע שהם ישמעו את שמו- אני בטוח, שהם יאשרו לי את התרופה בוועדת חריגים!". לשמע דברים אלו פנה אליו הראשון ואמר: "לי יש קשר ישיר עם בורא עולם! זוהי הפרוטקציה הטובה ביותר!!! מועילה עשרות מונים מפרוטקציה של בני אדם".
תורו של האדם שיש לו פרוטקציה הגיע. הוא פנה לפקידה והסביר, איזה תרופה הוא מבקש להעביר בוועדת חריגים והוסיף שיש לו קשרים וביקש שבבקשה תציין את השם של אותו אדם שהוא הכיר. הפקידה הסבירה לו, כי אינה מתכוונת לכתוב את השם של אותו אדם, שהוא הכיר, בהטעימה כי החלטת הוועדה היא אך ורק לפי מצבו הבריאותי.
כששמע, שהיא אינה מוכנה לציין את קשריו, הוא התפרץ וצעק לעברה. הפקידה התקשרה מיד וביקשה, שיבואו אנשי האבטחה. בתוך שניות אחדות הגיעו שני מאבטחים, והם הוציאו אותו בכוח מחוץ לבניין הגיע תורו של השני. הוא פנה לפקידה והעביר את הבקשה לוועדת חריגים עבור אביו החולה, ובסיום דבריו ביקש: "אני מבקש שתוסיפי הערה למטה: שההחלטה לקבל את התרופה אינה תלויה בוועדה אלא בבורא עולם".
הפקידה אמרה לו: "זה לא ענין של דת. אם מגיע לאביך- הוועדה תאשר. ואם לא- לא יאשרו". אבל מיודענו חזר ואמר: "מה ביקשתי ממך? כסף? בקשה קטנה שתרשמי". "אבל אני לא יכולה, יחשבו, שאני לא נורמלית"- "טוב, תרשמי כי הפציינט מבקש להוסיף, שהקב"ה הוא הקובע והמחליט ולא חברי הוועדה". הפקידה שלחה את הבקשה במייל והאחראית שקראה את הבקשה וראתה את התוספת התפלאה. היא התקשרה לפקידה, כדי להבין מדוע כתבה זאת.
הפציינט עדיין עמד ליד הדלפק ומילא את הטפסים. המזכירה נתנה לאחראית לדבר איתו. הלה שפך את לבו והסביר לה, שהוא מטפל לבדו באביו החולה והוא מאכיל, משקה מטייל איתו והוא רואה בסבלו.. היות ואין באפשרותו לרכוש את התרופה, הוא מתחנן אליה, שתאשר לאביו את התרופה. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. היא השיבה, שאין הדבר תלוי בה אבל היא תנסה לעשות ככל שביכולתה. היא התקשרה לראש הוועדה, וביקשה ממנו, שיאשר את הבקשה לתרופה למיודענו.
ראש הועדה אישר מיד את הבקשה, והורה, כי הוא יכול לגשת לקחת את התרופה מבית המרקחת ברחוב שח"ל 14 ברמת גן. המרשם נשלח במייל לפקידה, שהדפיסה אותו ונתנה לו ביד והלה יצא מהבניין. ביציאתו הוא ראה את היהודי הראשון עם הפרוטקציה, מתווכח עם המאבטח שיכניס אותו. הוא נופף עם המרשם ואמר לו: "הבוטח בה' חסד יסובבנו".
אולם סיפורנו לא תם. עם יציאתו מהבניין, ראה משלוחן, שעומד לצאת מהבניין. לשאלתו לאן הוא נוסע, השיב: "לרחוב שח"ל 14 ברמת גן להביא תרופה משם". לבקשתו, הצטרף אליו והביא את התרופה המיוחלת לאביו החולה.
(עלון 'פניני עין חמד)
