"חג שבעת ימים" כח יז
משכיל אל דל
רבי עקיבא איגר היה זהיר מאד במצוות הכנסת אורחים. בשבתות ומועדים היה מכניס אורח לביתו לאכול איתו על שולחנו ובפרט בחג הפסח שנאמר בו כל דכפין ייתי ויכול.
פעם אחת בליל הסדר כשהיו רבי עקיבא איגר ואורחיו כולם מסובים ומספרים ביציאת מצרים אירעה תקלה לאחד האורחים ,ידו נתקלה בכוס היין שעמדה לפניו ונפלה הכוס ונשפך היין על המפה הלבנה והנקייה. כדי שלא ילבינו פני האורח הסיט רבי עקיבא איגר את השולחן הפיל את הכוס שעמדה לפניו שפך את יינה ואמר דומני שאין השולחן עומד כראוי.
הכנסת אורחים של מרן רבי יוסף חיים זוננפלד
אור לארבעה עשר של ניסן תרפ"ו, אחרי שגמר לבדוק את החמץ וסיים סעודת ערבית שלו באחת מפינות הבית, הופיעו אצלו ארבעה יהודים נשואי פנים מנכבדי הקהילה בבודפשט הרב שמעון הירשלר, לשעבר אב"ד מאדרא ודיין בפרשבורג, הנדבן והעסקן ר' דוב קסטנר, והנכבדים ר' מרדכי משולם לוי, ור' אברהם כהן. אף על פי ששעה זו לא הייתה יפה לביקורים, קיבלם מורנו בסבר פנים.
תוך כדי שיחה, הביעו האורחים את חפצם העז להסב אל שולחן הסדר של מורנו, דבר השווה בעיניהם כל הון יקר. בקשה זו לוותה במשאלה נוספת – שכב' הרב יסכים לקבל מהם תשלום בעד הוצאת סעודתם.
בוודאי שאני מסכים שתסבו יחד אתנו לשולחן הסדר, וגם משאלתכם לקבל מכם תמורה כספית אני מוכן למלאות – הייתה תשובתו של מורנו.
קצת מופתעים מהסכמתו לקבל תשלום, אחרי שהוגד להם שאין סיכויים לכך, הוציא אחד מהחבורה סכום כסף נכבד ושמו על השולחן.
לפני הפרדם, פנה מורנו אל הרבנית ואמר בפנים מבודחות, בהצביעו על האורחים: מחר יהיה ארבע בגבולך.
ביום ראשון דחול המועד בבוקר, הופיע לפתע מורנו במלון "אמדורסקי" ושאל על האורחים מבודפשט. האורחים עמדו עוד באמצע תפילת יום טוב שני של חג, ומשסיימו תפילתם מיהרו לקבל את פני מורנו בחדרם. נכנס מורנו אתם בשיחה שגרתית על שלומם והרגשתם בירושלים, ותוך כדי שיחה הוציא מכיסו את הכסף שקיבל מהם בערב החג, ותחב מתחת למפת השולחן.
האורחים שהיו מופתעים מהביקור ומהשבת הכסף, לא יכלו לעשות דבר נגד זה, מפאת יום טוב שני של גלויות שחל עליהם, אולם אחד מהם העיז ושאל: מורנו ורבנו, מעיקרא מאי קסבר? ענה מורנו: הלא חג חרותנו הוא, ואיזה חרות הוא זה לסעוד על שולחן אחרים, ולפיכך קיבלתי מכם כסף מלא, גם בכדי שתרגישו כבני חורין שאוכלים משלהם, וגם בכדי שלא תקמצו בסעודת החג. אבל עכשיו הרי שלכם לפניכם – סיים רבי יוסף חיים בחיוך נלבב את דבריו.
הכנסת אורחים בסוכה
אצל מרן רבי חיים עוזר איקלע אורח לסוכות, ואמר לאורח שירד לאכול בסוכה, כי אני חולה ומצטער פטור מן הסוכה, לאחר זמן קצר הגיע רבי חיים עוזר לסוכה, ואמר מצטער פטור מן הסוכה ולא מהכנסת אורחים.
(מתוך הספר מידות והנהגות טובות)