בס"ד
ברוך הוא אלוקינו אשר נתן והרעיף עלינו שפע ברוב רחמיו חסדיו, ידוע, כי כל חסד שניתן לנו אי פעם, חוזר וניעור במשך הזמן בעת רצון, שגם על זה נאמר 'כי לעולם חסדו', ואותו היום אשר ניתן לנו איזו ישועה, גאולה או פקידה, מסוגל שוב להשיג אותה השפעה הקדושה, בכל שנה ושנה.
מבואר בספרים כי אחת מן הסגולות של יום פורים הוא, שאפשר לבטל אפילו את אשר כבר נכתב ונחתם בטבעת המלך, וענין זה מתגלה בכל שנה ושנה ביום הפורים, ועל זה נאמר במגילת אסתר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים', וכן הוא אומר 'ולאות עולם לא יכרת'.
והיות שמבואר שיום הפורים כולל את כל הימים הטובים, והוא תכלית כל הזמנים, וגם מה שכל הנס של פורים נעשה ע"י תפילה, כמה נאה ויאה הוא להרבות בתפילה ובבקשה על כל משאלות הלב ביום הקדוש הזה.
להלן אוצר סגולות לזש"ק, ביום הפורים בפרט ובמשך השנה בכלל, המובאות בחז"ל:
א. חודש אדר מסוגל לפקידת עקרים ועקרות, ומזל אדר הוא דגים ועל דגים נאמר 'וידגו לרוב בקרב הארץ'.
ב. קריאת 'פרשת זכור' בכוונה, מסוגלת לבנים, והיא עת רצון להתפלל על בנים.
א. ביום הפורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר על ידי קיום מצוות היום, ובאותו זמן חוזרת וניעורה אותה ההשפעה הקדושה. ולכן יום הפורים הוא עת רצון גדול מאד לפעול אצל השי"ת, שימלא כל משאלות לבנו לטובה. ועוד יש סגולה מיוחדת ביום זה להוושע בזרע של קיימא.
להגיד בבוקר חסדך
ו. בשעת נתינת משלוח מנות היא עת רצון להתברך בברכת בנים, שיזכה לזרע של קיימא, ולכן יברך איש את רעהו בשעת נתינת משלוח מנות שיזכה חברו לזרע של קיימא.
ידוע שישנם שני טעמים במצוות 'משלוח מנות': ראשית, כדי שיהא לכל אחד די צורכו לקיים הסעודה כדין, ושנית, כדי להרבות השלום ורעות, ולמעשה יש לחשוש לקיים מצוות משלוח מנות באופן שיצא ידי חובתו לפי ב' הטעמים. ולכן יש ענין מיוחד לבטל מחלוקת ולהרבות שלום ביום קדוש הזה, וכן הוא סגולה לזש"ק. וכן כשבורחים ממחלוקת זוכים לבנים.
וכפי דרגתו באהבת ישראל, כן לפי ערך זה זוכה לבנים טובים.
ח. שמחה מביאה בנים, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה, ובפרט יום הפורים מסוגל לטעת נטיעה של שמחה בלבו של אדם, ולהמשיך השמחה לכל השנה.
שמחה של מצוה
ט. מי שאין לו בנים, ירגיל את עצמו לשמוח בשמחה של מצוה, וילמד תורה ויעשה כל המצוות בשמחה, עד שירקוד מחמת שמחה ועי"ז יזכה לבנים. ואף אם יש דבר המעכב מלקבל שכרו, עכ"פ ודאי יזכה לבנים ת"ח גדולים. והגם שמי שלא זכה להפקד, קשה לו להיות בשמחה, עכ"ז כדאי להשקיע מאמץ ולכוף את עצמו להיות בשמחה, שזו סגולה מובחרת לבנים.
רודף צדקה
ב. הרגיל לעשות צדקה זוכה לבנים גדולי תורה, בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה, בנים טובים וקדושים.
וכן מי שמפזר מעותיו לעניים יזכה לבנים עשירים, ויתקיימו בניו. ומפזר מעותיו, היינו שיפזר מעותיו לכמה עניים, ועי"ז יזכה לבנים הרבה. גם הזהיר ליתן מעשר כספים יזכה לבנים.
וכן כל העוסקין בגמ"ח שכרם גדול מאוד כי הם בכלל "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד".
פרקמטיא
ו. אלו שנותנים כסף לסחורה לתלמידי חכמים, כדי שיסחרו עם הכסף ויהיו שותפים ברווח, זוכים שיצאו מהם בנים שראויים להיות נביאים.
ז. המשתדל שיהיה פרנסה לדורשי השם, יזכה שלא יצאו בניו לתרבות רעה.
ט. הנותן מעות לעני ומפייסו בדברים מתברך בשלוש עשרה ברכות, ומאריכין לו חייו ומוסיפין לו על שנותיו וניצל ממיתה משונה ומדינה של גיהנם, והויין לו בנים זכרים בעלי צדקה ובעלי חכמה ובעלי עצה ובעלי תורה ובעלי מדות טובות.
יא. מי שאין לו כסף לתת לצדקה, יכול להשתדל אצל אחרים ולזכות אחרים לעשות צדקה וגם הוא יזכה לבנים, וגם יזכה שהקב"ה ימציא לו ממון עד שיוכל הוא לקיים המצוה בעצמו.
יב. יש אומרים שעני שיש לו מעט ממון וכבר הפריש מעשר כספים, יותר טוב להרבות בטובתה של אשתו ויקנה לה בגד חדש, מלפזר שארית מעותיו לצדקה כדי לזכות בבנים. אולם מה נאה הוא, אם אשתו תתן את הבגד לכלה עניה, שבזה יזכו לבנים.
שכר לימוד
יג. סגולה ידועה היא לשלם שכר לימוד של בחור הלומד בתלמוד תורה או שכר מלמדים, כדי להפקד בבנים. ובמיוחד מסוגל מאוד לשלם את שכר הלימוד עבור יתום.
ויש אומרים, שיפסוק עם מלמד דרדקי של א"ב לשלם לו השכר-הלימוד בעד ילד אחד במשך י"ב חודש, ואז יזכה לבנים.
יד. סגולה לבנים לקנות ספרים לתלמוד תורה, שילמדו בהם תשב"ר.
טו. הקונה ספרים ומשאילם לאחרים, זוכה לבנים. וכן אשה שקונה ספרים להשאילן לאחרים ללמוד בהם, זוכה לבנים תלמידי חכמים.
טז. סגולה טובה לתרום להקמת בית הכנסת או בית המדרש, ועי"ז יזכה לבנים טובים וצדיקים שראויים שתשרה השכינה עליהם. ויש אומרים, שמי שבונה אפילו קיר אחד מבית הכנסת זוכה לבן זכר.
מתנות
יז. מי שאין לו בן זכר, ירגיל את עצמו להביא מתנות לתלמידי חכמים, ויאמר פרשה של ביכורים.
יט. הנותן שכר מקרא ומשנה למלמדים השונים לתינוקות שבעיר, יזכה לבנים.
כג. צריך לתת לב, לטרוח ולרדוף לתת צדקה לעניים מהוגנים, לפי שאינה מצויה תמיד לזכות בה, אבל ירא שמים זוכה בה תמיד.
כד. בזכות הפרשת תרומות ומעשרות כתקנן יזכה לבנים זכרים. וכן מי שמפריש תרומות ומעשרות על פי הסדר שנפסק להלכה, יזכה לבנים זכרים.
כה. הנותן צדקה לעניים בערב שבת זוכה להתברך בבנים. וכן הנותן צדקה קודם הדלקת נרות, יזכה לבנים טובים תלמידי חכמים וצדיקים.
גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה.
ב. עצה לחשוכי בנים, שישתדלו להכניס יתום ויתומה בתוך ביתם ולגדלם, ועי"ז יזכו להוליד בנים בעצמם. וכן המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו.
ג. להשיא יתום ויתומה, סגולה לזש"ק.
ה. שדכן המכוון לשם שמים, סגולה לבנים תלמידי חכמים. ואף אם נוטל שכר שדכנות, יזכה לבנים תלמידי חכמים, שאין זה נטילת שכר עבור המצוה, כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אלא שכר כדי שיוכל להתקיים, ולהמשיך בקיום המצוות.
וצריך ליזהר מאוד שמצוי ענייני גזילה בשידוכין, מפני שהשדכן יש לו דין פועל בשביל הצדדים, ושליחותייהו קא עביד.
ו. כל המשמח חתן וכלה זוכה לבנים ובני בנים, ויש אומרים דווקא המשמחם במילים.
ז. הלומד עם אחרים, סגולה לזש"ק.
ח. המלמד בן עם הארץ תורה, אפילו אם נגזרה גזירה עליו, הקב"ה מבטלה בשבילו, וגם זוכה להביא בנים תלמידי חכמים לעולם.
זירוז על שמירת שבת
ט. נכון שיהיו אנשים המתנדבים בעם לילך בערב שבת לזרז ברחובות קריה על דבר סגירת החנויות והדלקת הנרות לכבוד שבת, ואשרי חלקם, כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים. והמתעסקים תמיד במצוה זו יזכו לבנים גדולי ישראל. ובזמננו, אפשר לעשות זאת גם ע"י התקיעה המודיעה על כניסת השבת (צופרי ערב שבת וכדו'), או תליית מודעות עם זמני השבת.
יא. המתקן עירובין ומזכה בזה הרבים, יזכה לזש"ק, וגם יועיל שאשתו לא תפיל עוברה. וכן המתגורר במקום שיש בו עירוב מתוקן, מסוגל להפקד בזש"ק. וכן הלומד מסכת עירובין יזכה לבנים.
יג. "אם כסף תלוה את עמי", אתה 'עמי', ותזכה להיות במחיצתי, ואם חונן ונותן, אזי הצדקה שעשה בכספו וזהבו , ילווה אותו לעתיד לבוא. ומי שיש לו ריבוי ממון יותר מכדי סיפוקו הצריך לו, זה ניתן לו מן השמים לפקדון עבור אנשים.
יד. "ומן התימה על האנשים שמחפשים סגולות שיוולדו להם בנים, ומוציאים על הסגולות הללו הרבה ממון, כל אחד לפי שיעור עושרו. הלא יותר טוב שיעשה הסגולה הנזכרת בדברי חכמינו ז"ל, והוא להתעסק תמיד במידת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו, להיות מן המעשים לצדקה שהוא גדול מן העושה, הן בענין פרנסת חיותם, וגם לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד תורה, שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה. או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם, או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה, ויתעסקו בו תמיד. כי עיקר המצוה הוא העסק התמידי, שהאדם מרגיל גופו בזה, ובזכות זה יתנהג הקב"ה עמהם גם כן במדת צדקה וחסד, וימלא רצונם ומשאלתם".
טו. הקמת וניהול גמ"ח לעניינים הקשורים לילדים, סגולה גדולה להפקד בזרע של קיימא.
יז. המתעסקים בחסד עם הבריות, כגון אלו המסדרים בבתי החולים מאכל ומשתה לאלו שבאים שם לבקר חולים בשבת, יזכו לבנים.
כה. יש מי שאמר, שכמעט רוב צדיקי עולם וגדולי הדורות נולדו בזכות גמ"ח וצדקה שעשו אבותיהם, ואף כמה עמי הארץ זכו בשביל כך לבנים שהאירו את כל העולם.
הלכות לשון הרע
יב. הלומד לפחות שתי הלכות מהלכות לשון הרע בכל יום באיזה שפה שיהיה, יזכה לבנים. וכן ההשתתפות בסיוע כספי להדפיס לוח שמירת הלשון כדי לעורר אחרים להלימוד הנזכר לעיל, היא גם כן סגולה לבנים.
שמן זית ודורון לעניים ות"ח
טז. יחלק תמיד שמן לעניים יראי השם לצורך נר שבת ויום טוב ונרות חנוכה. וכן תכין האשה מעדנים לחלק לתלמידי חכמים ויראי שמים, ועל ידי זה יזכו לבנים.
סעודה לתלמידי חכמים
יח. טוב ומסוגל לעשות יומא טבא לרבנן ביום י"א של חודש (איזה חודש שיהיה), ולהאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו ולקבל ברכתם, וזה מועיל הרבה לחשוכי בנים לזכות לזש"ק.
יט. האיש והאשה יספקו אור ומים לאלו שלומדים בבית ה' בלילות, דהיינו שיתנו מכיסם עבור שמן למאור וגם מה שצריך להם מים לשתות עם משקה הקפה כנהוג, וירגילו בזה תמיד.
מוהל בחינם
כא. מי שמל בניהם של אחרים בחינם, או מי שנותן שכר למוהלים, זוכה לזש"ק.
מניעת בזיון מן העני
כב. המונע בזיון מן העני, על ידי שהוא עצמו מתעסק עבורו בגביית צדק בעדו והעני יוכל להשאר בביתו מבלי שיתבייש, יזכה לבנים הראויים להיות מלכים ונביאים.
לרוץ לכבוד חכמים ועניים
כג. אם רץ לכבוד תלמידי חכמים, יזכה לבנים ובנות מתוקנים, ואם רץ לכבוד עני יזכה לבנים בעלי תורה ומקיימי מצוות בישראל.
לעשות עבור המתים
כד. מתים מכירים טובה למי שעושה דבר עבורם. לכן, כדאי לעשות מצוות ומעשים טובים לעילוי נשמתם, כמו צדקה, תורה ונרות, דזה פועל ישועות להם. וכן מצינו שלומד בקביעות באחד מן המפרשים, זוכה שמחבר הפירוש יהיה מליץ יושר בשבילו.
ולכן מי שעדיין לא נפקד בזש"ק, יעשה בשביל המתים שנפטרו בלא זש"ק, דיש להם כח יתיר לפעול עבור מי שעדיין לא נפקד.
מצות הכנסת אורחים
כו. סגולה גדולה לפקידת עקרות – מצוות הכנסת אורחים. ולא נתבשרו אברהם ושרה על בנים, אלא ע"י מצות הכנסת אורחים, ולא זכתה השונמית להוליד בן אלא ע"י הכנסת אורחים, וכן המחזיק במצוות הכנסת אורחים זוכה לבנים.
מארח תלמיד חכם
כז. המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו, זוכה לבנים.
וכן מיד שורה ברכה בתוך ביתו, שתיכף לתלמיד חכם ברכה.
כח. ישתדל אדם לגמול חסד עם החיים ועם המתים, וכל שכן עם עניים ת"ח ההולכים מעיר לעיר, ראוי ליתן עליהם לב רך לקרבם ולגמול חסד עמהם ולהנות אותם בכל מה דאפשר, ויזכה ג"כ לבנים תלמידי חכמים.
ברכת חכם
צדיקים פוקדים עקרות
א. הקב"ה פוקד עקרות, וצדיקים פוקדים עקרות, ולכן יש להיזהר מדיבור של צדיק שעושה רושם למעלה, אפילו הוא בטעות.
ג. רואים הרבה פעמים אצל גדולי ישראל שלאחד עונים כך ולשני עונים שיעשה להיפך, וזה הכל לפי מה שנותנין מן השמים בפיו, וזה ג"כ מעין נבואה קטנה, כמש"כ את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר.
ורוח קדשך אל תקח ממנו
ד. אע"פ שאמרו חז"ל נסתלקה רוה"ק מישראל, הכוונה על נבואה ממש שנסתלקה, אולם הרבה מדרגות ברוה"ק קיימות עד היום ומסורות ביד גדולי הדור. יש שהחכם מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו מן השמים, ולפעמים החכם אומר לפי חכמתו מה שנראה לו והקב"ה מסכים עמו, כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפי' הוא בטעות. ולפעמים מן השמים נותנין בפיו מה לומר אע"פ שאינו יודע כלל שזה ברוה"ק. ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימות משום שמתכוון לשם שמים. ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות בזכות השואל, שמאמין באמונה שלמה בברכת החכם ובזכות זה באמת מתקיימת ברכתו, אא"כ הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילו.
כפי גדלותו
ה. וכל מה שיהיו המברכים יותר גדולים בתורה ובמעשים ובזיכוי הרבים, כך ברכתם ותפלתם יותר תעשה פירות ותתקבל ברצון, שכפי מעלת המברך תהיה מדרגת השפע המתקבל.
לבטל גזירת צדיק
ו. אין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק אחר.
ילך אצל חכם
ז. מה טוב ומה נעים, שילך אצל חכם ויבקש ממנו ברכה, שיתפלל עבורו שיפקד בזרע של קיימא.
אולם צריך לדעת שהיו מן הגדולים שהיו מונעים את עצמם מלתת ברכה מפורשת.
יב. כוחם של חכם וצדיק הנותנים הבטחה, הוא יותר חזק מכח ברכותיהם.
ל. טוב שהאיש והאשה יעשו פדיון נפש אצל חכם מבין וירא שמים ושונא בצע, כדי לבטל מעליהם הדינים.
לד. סגולה ונפלאה היא שיאסוף עשרה אנשים יראי ה' כשרים וטובים למקום אחד, ויניחו כולם ידיהם בבת אחת על ראש האיש ויברכוהו, והידים יהיו מונחות זו על גב זו, באופן שיהיו עשרה זוגות ידים על ראש המתברך.
לה. ראוי לקבל ברכה מבעל שמחה, כי מתוך שהוא בשמחה תתקיים ברכתו. יש נוהגים להזכיר עצמם אצל החתן ביום חופתו שיתפלל בעדם, שחתן דומה למלך. מה מלך גוזר ומקיים אף חתן כן.
מ. ביום המילה יש לאב הנימול כח הברכה.
מא. יזכיר שמו ושם אשתו לפני המוהל או הסנדק לפני הברית מילה.
מב. יש שנוהגים לברך את בעל הבית שיזכה לבנים. וכן אחר סעודת נישואין בברכת המזון יש שנוהגים לברך החתן וכלה בבנים.
מג. אלו שעוסקים בצרכי ציבור ומזכים את הרבים, יש להם כח הברכה.
מד. כל העוסקים במצוות, פיהם פתוח בתפילה לפני המקום, ולכן יש להם גם כח הברכה.
מה. מי שהוא גומל חסדים תפלתו נשמעת, ולכן כדאי לקבל ברכה ממנו. וכן המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שולחנו, הקב"ה עונה בקשתו.
מח. כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק, תפלתו נשמעת. ולכן יבקש ממנו כל צרכיו, וה' יעננו.
מט. כל המעביר על מדותיו, תפלתו נשמעת. ולכן ישתדל לקבל ברכה ממנו.
נ. יש סגולה לקבל ברכה מהמסיים מסכת להפקד בזש"ק, שאז זו עת רצון.
נא. מי שבולם פיו בשעת מריבה, אותה שעה ניתן לו מן השמים כח של ברכה, ולכן כדאי לבקש ממנו אז שיברכנו.
נה. הזהיר לדבר רק דברי אמת, יתקיימו כל ברכותיו, דכמו שהוא נזהר מלשקר, גם כן מן השמים שומרים שכל מה שיאמר יהיה אמת ויתקיים. וכן ראוי לקבל ברכה ממי ששומר את לשונו מלדבר דיבור אסור ונשמר מדברים בטלים, שאז כל אחש יבקש מה' יעשה. ולא עוד אלא אפילו בלי תפילה, כל אשר יאמר יתקיים. וכן הדיבור של פה קדוש פועל בטבע אפילו בלי שום כוונה.
נז. ראוי לקבל ברכה ממלמדי עם הארץ וכן ממקרבי רחוקים, דהרי כל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו, ולכן שמא יבטל גם גזירתו..
סג. הזמן הכי מסוגל וראוי לקבל ברכה מחכם הוא בבוקר, כי בשאר העתים כשבני אדם מתפללים, מעיינים בתפילה אם היא ראויה להתקבל מחמת מעשיו של האדם או לאו, משא"כ המתפלל בבוקר. ולכן כל הברכות שיברך האדם לחבירו בעת הזאת בטוב עין מתקיימים.
סד. זמן מסוגל לקבל ברכה הוא בכל ראש חודש.
סה. בעת הסדר בליל פסח, סגולה לקבל ברכה להפקד בבנים.
סו. בשמיני עצרת אפשר לבקש כל צרכיו מהקב"ה, ומובטח שתינתן לו בקשתו, לכן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם קונו ללמוד בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתו.
סז. יש ברכה שהיא המשכה מהשורש והמקור מלמעלה, שלמברך ניתן הכח להוריד מלמעלה למטה, אבל אין בכח ברכתו לשנות מכמו שהוא במקורו. אולם יש ברכה הממשיכה למטה אור חדש, וברכה כזו יכולה לשנות יותר מכפי שהוא בשורש ובמקור, וכח זה ניתן לכהנים בשעת ברכת כהנים, ובזמן ההוא מסוגל מאד להתברך בבנים.
סח. בתיבת "יברכך" יכוונו על בנים, ובתיבת "וישמרך" על בנות. ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יברכך" על בנים, וגם בתיבת "ויחונך" שהקב"ה יחון אותו בבנים. וכן בתיבת "שלום" יכוון על בנים. ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יאר" שהקב"ה יזכה אותו בבנים תלמידי חכמים שיאירו במאור התורה. וכן המתברך יכוון בעת ההיא בכל הכוונות הנ"ל.
שער העובדות
עשר כדי שתתעשר
כתוב בספר "פאר הדור" (ח"ד עמוד קי"ד): "סיפר אחד מפיו של רבי דוד צבי זילברשטיין מרבני תל אביב, שפעם אחת נתלווה אל יהודי חשוך בנים אשר שם פעמיו לבני ברק כדי להתברך מפיו של החזון איש, שאמר לאיש: "עצתי, שתפריש מעשר כספים בשביל אחזקת תורה, לא חשוב לאיזו ישיבה או תלמוד תורה ובלבד שהכסף יהא מיועד ללומדי תורה. ואם קשה להפריש מלוא הסכום בבת אחת בסוף החודש, מוטב להפריש בכל יום סכום קטן" הם יצאו מעל פניו ורבי דוד צבי אמר לאיש: "חזור והיכנס, ותכבד אותו בסנדקאות". נכנס האיש ואמר: "עשיתי כדבריו, רבי, קיימתי עצתו וקבלתי עלי להפריש מעשר, אני בטוח שיעזור לי ה' ויתן לי בן ואכבדנו בסנדקאות". נענע לו בראשו, ולתקופת השנה שימש החזון איש סנדק לבן שנולד לאותו יהודי, כשהוכנס לבריתו של אברהם אבינו".
סעודת פורים
מובא בקונטרס "קול ששון" (לקט סיפורים ועובדות מפליאות מהאדמו"ר מריבניץ, עמוד כ"ד, אות כז): "פעם, ביום הפורים שהיה בערב שבת קודש, ערך רבנו את סעודת הפורים אחר צהריים והיה סמוך לכניסת השבת. רבנו היה במצב רוח מרומם ופתאום אמר: 'עכשיו היא עת רצון ומי שרוצה יכול להכנס'. והיו ממתינים שם זוג אחד שלא נפקדו בזש"ק (שבאו לנסיעה מיוחדת לפעול ישועה בעדם), והמשב"ק קרא להם שיכנסו.
האברך התחיל להתחנן לפני רבנו שיאציל לו את ברכתו שיזכה להפקד בזש"ק. שאלו רבנו כמה שנים הוא אחר חתונתו, והשיב הלה שזה כבר ארבע שנים. הגיב רבנו בלש"ק 'און אז עסו ועט זיין נאך פיהר יאהר!! (ואם יתמלא עוד ארבעה שנים, מה בכך). בהמשך הזמן באו כמה פעמים לפני רבנו להתברך, וכאשר עברו עליהם ארבע שנים מעת ההיא, בקשו מהמשב"ק שיפציר אצל רבנו בעדם (רבנו היה אז חלש, ואך יצא אז מבית חולים), שבאו מים עד נפש והיו במצב של יאוש, ושישאל את רבנו אם יש עוד תקווה בשבילם. בתוך הדברים, בקשו שיזכיר לרבנו שכבר עברו השנים אשר קבע רבנו לישועתם. המשב"ק הזכיר בקשת הנ"ל (ושכח להזכיר הענין של הארבע שנים) כששמע רבנו השמות הגיב בעצמו, הנה כבר עברו ארבע שנים ויהין להם ילדים. (המשב"ק שאל מרבנו אם כשיבואו יבטיח להם אודות הבנים, והשיב כן), למחרת באו לקבל ברכה, ורבנו הבטיח להם זש"ק. אחרי זמן קצר באו לבשר לפני רבנו בשורה טובה שנפקדו (הר' צבי שאהנוולד הי"ו, משב"ק)"
לפעמים נדחה קריאת מגילה עבור תפילה
הרב שמשון פינקוס זצ"ל היה מקרב את המון העם בכל ארבע כנפות תבל. אף לדרום אפריקה היה מגיע לקרב את הרבים. באחת מנסיעותיו לקייפ-טאון שבדרום אפריקה, התאכסן אצל יהודי אחד, שתקן וטוב לב, שהיה חשוך בנים שנים הרבה. סיפרו לר' שמשון על מצבו וביקשוהו שיברך אותו שיזכה לזש"ק בקרוב, ואכן ר' שמשון זצ"ל ברכו בחום. זמן מה לאחר מכן התקשר אחד האנשים החשובים שארגן את נסיעתו של הר"ש לדרום אפריקה, ואמר לאותו יהודי שהנה מגיע פורים "וכל הפושט יד נותנים לו", לכן כדאי לו להתפלל בכוונה רבה, ויבקש מהקב"ה מה שלבו חפץ. וסיפר לו המעשה על האברך מאופקים שזכה לזש"ק בכח התפילה. בעל-האכסניה הקשיב קשב רב לכל הנאמר, וחשב בלבו שזו עצה טובה, אבל בשל תכונות נפשו, קשה לו מאד להוציאה אל הפועל, להזיל דמעות ברבים ולהתפלל זמן ארוך בבית הכנסת שמתפלל בו.
והנה הגיע חג הפורים, הלך לבית הכנסת להתפלל ולשמוע קריאת המגילה, ולא שכח מה שאמר לו הנ"ל, אבל חשב בלבו איך יקיים זאת. התחילו הקהל שמונה עשרה וגם הוא התחיל את תפילתו, ופתאום מרגיש שהשערים נפתחו לו ויכול לבקש כל משאלות לבו, והתחיל להתפלל באופן שלא התפלל בחייו וזלגו עיניו דמעות ותפילתו נמשכה וכבר סיימו התפילה והתחילו קריאת התורה והוא עדיין מתפלל, ויודע שעוד מעט מתחילים לקרוא את המגילה. בקייפ-טאון, מקום מגוריו, היה רק מנין אחד לקריאת המגילה, אך מכל מקום הרגיש שה' פתח לו פתח ועליו לנצל ההזדמנות עד תום, וכן עשה. הוא המשיך והתפלל ובכה והתפלל ובכה, ואנשים חשבו שאיבד את שפיותו, אך הוא לא התייחס לכל המבטים התמהים והמשיך להתפלל, וגם כשכבר סיימו את קריאת המגילה הוא עדיין התפלל, והרגיש שנענו לו מן השמים. עברו תשעה חודשים ובשעה טובה נולד לו בן. לא יאומן. צריך רק לבקש!
ד' כוסות בפורים
הגר"ש פינקוס זצ"ל היה נוהג לשתות ד' כוסות בפורים. ובשתיית כל כוס היה מדגיש כנגד אחד מד' דברים: רפואה, פרנסה, תורה, זש"ק. ובהגיע לכוס רביעי היה מכריז שזו כוס מיוחדת לאלו שעדיין לא נפקדו, ושבזכות כוס רביעית ייפקדו בזאת השנה בזש"ק. והיה מוזג ומחלק לאותם האברכים ומבקש שלאחר השתיה ישירו בקול וברצף את השיר "זרעא חייא וקיימא".
1/977