דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
צילום: פלג בניה וחיפוי אבן
דף הבית חגים ומועדים אלול "הגעתי מקריית שמונה", משתף אותי ינון אוחנה – נער עול ימים, "אנחנו נמצאים עם המשפחה בבית מלון, החלטתי שאני רוצה להרגיש סליחות ב'אור החיים'". "אני מקרית גת", אומר לי דניאל, "הייתי כאן אתמול, החלטתי שאני נשאר. למה? טוב לי כאן, אני מרגיש כאן קרוב להשם!"

"הגעתי מקריית שמונה", משתף אותי ינון אוחנה – נער עול ימים, "אנחנו נמצאים עם המשפחה בבית מלון, החלטתי שאני רוצה להרגיש סליחות ב'אור החיים'". "אני מקרית גת", אומר לי דניאל, "הייתי כאן אתמול, החלטתי שאני נשאר. למה? טוב לי כאן, אני מרגיש כאן קרוב להשם!"

שיחה מרתקת עם הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, מגדולי מחזירי התשובה בדורנו, מתובלת באווירה הקסומה של ימי הסליחות בישיבת 'אור החיים'
צילום: פלג בניה וחיפוי אבן
כ"ה אלול תשע"ח
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

עת לילה מאוחרת ברחוב 'יואל' שב'שכונת הבוכרים' הירושלמית. בנין ישיבת 'אור החיים' הסמוך, מואר באור יקרות, אחרוני הלומדים מתנתקים מספרי הלימוד, כשהם נערכים לאמירת סליחות ברוב עם. עיניהם הנוצצות מעונג הלימוד משדרות עייפות, אך סדר יומם טרם הגיע לסיומו, הם ננערים באחת וצועדים אל עבר ההיכל הגדול שבקומה העליונה – ההולך ונמלא בקצב הולך וגובר, משל שעה היא של צהרי היום.

לילה שני של סליחות, ההמונים נוהרים לכאן לבקשת סליחות ברוב עם, ממזרח, ממערב, מצפון ומים, משכונות העיר הרחוקות ואף מחוצה לה, נמשכים כולם אל האור.

מגוון של סגנונות: בני תורה, חלקם מבני הישיבה, חלקם נמנים על בוגריה, לצדם עמך בית ישראל – ישישים באים בימים, זקנים עם נערים, זה בא בכיפתו השחורה, זה במגבעתו, האחר ב'כיפת כותל' לבנה, משל היה זה יום חג עבורו, ועמם רבים אחרים וטובים בשלל גוונים. כולם זוכים כאן לייצוג נכבד.

עבור רבים מהם – נערי תיכון, שעדיין מצויים בעיצומו של אוגוסט למניינם על שלל פיתוייו, עצם ההגעה לכאן היא עצירה משטף החיים, וממה שהם מציעים עבורם. בעצם התייצבותם כאן הם אומרים 'אנו שייכים לכאן'.

מרוץ החופש טרם הסתיים, רבים מחבריהם עדיין שם. מחפשים לסחוט עוד טיפת הנאה, מן החופשה הכפויה שטרם כילתה את עצמה. הם נמשכו לכאן אל האור, אל עמדת ההטענה שתחבר רבים מהם אל החיים.

'אלול כבר נקש על דלתנו ואנו אנה אנו באים', אומרים הם לעצמם.

שעת חצות הולכת וקרבה, גרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה נעשה דחוס מרגע לרגע. בעודם מתנשפים, ניגשים המטפסים אל המדפים עמוסי הסליחות, מתנתקים מבן לוויתם הנייד, המחבר אותם אל העולם שבחוץ, קדים קידה כפי שלמדו בבית אבא, צועדים אל עבר ההיכל הגדול ותופסים את מקומם.

***

"הגעתי מקריית שמונה", משתף אותי ינון אוחנה – נער עול ימים, "אנחנו נמצאים עם המשפחה בבית מלון, החלטתי שאני רוצה להרגיש סליחות ב'אור החיים'". "אני מקרית גת", אומר לי דניאל, "הייתי כאן אתמול, החלטתי שאני נשאר. למה? טוב לי כאן, אני מרגיש כאן קרוב להשם!".

ההופעה החיצונית עלולה לבלבל, אבל עובדה, תיכף עם בקיעת קול השופר איוותה נפשם להימצא כאן. כמו רבים אחרים, דווקא הסליחות ב'אור החיים' עושות להם את זה. 'סליחות' יש גם בקרית גת, גם בקרית שמונה, אבל 'סליחות של אור החיים' יש רק בירושלים… מסתבר שכחמישה עשר אלף איש הממלאים את בנין הישיבה וסביבותיה מידי שנה ברגעי השיא של 'זכור ברית', אינם טועים.

***

"רבים וטובים", יאמר לי אחד מרבני הישיבה, "המכהנים כיום כמורי הוראה בכל מקומות פזורי בוגרינו, החלו את דרכם הודות להארה אלוקית שנצנצה בהם, והובילה אותם הנה לזכות לרגעים טמירים ונעלים של הרהורי תשובה. מי יודע מי מבין אותם שנמצאים כאן עתה, על תקן של 'מבקשי סליחה' לערב אחד, ימשיכו הלאה למחוזות רחוקים?".

"כך היא דרכו של ראש הישיבה, כך נסללה דרכה של הישיבה, יש מקום לכולם, וכל מי שמגיע הנה לבקש סליחה, אות הוא כי ראוי הוא גם לזכות למחילה, וממנה לסלילת דרך חדשה – הדרך קצרה".

***

שעת חצות הגיעה, דמותו הטמירה של הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, נראית בפתח. נערים גם זקנים מנצלים את הרגע, ניגשים לעברו, מושיטים יד לשלום וזוכים לרגע של הארת פנים. חלקם מרעיפים נשיקה על ידו המושטת להם, ופניהם הקורנות מאושר אומרות הכל. הוא ניגש אל התיבה, כשמאות המתפללים ממהרים להתרומם מכסאותיהם, עד אשר יתפוס את מקומו במרכז האולם.

ראש ישיבת אור החיים שליט"א, מגדולי מחזירי התשובה בדור בעלי התשובה, האיש שחולל מהפכה עולמית בקרב יהדות המזרח, מי שכבר מזה כחמישים שנה יורד אל העם, ומשיב בנים תועים אל חיק אבותם, אין מתאים ממנו לרדת לפני התיבה. מי כמותו מבין בסליחה ובתשובה?!

מלבדי, אני מזהה באולם יוצאי אשכנז נוספים, כמה מהם עטורי מגבעות חסידיות, חלקם מבני היישוב הישן. אפשר שזהו להם ביקורם הראשון כאן, אפשר שאימצו לעצמם מנהג של קבע – להימנות על מאחורי השבת – מקדימי הסליחות של אחינו בני עדות המזרח. כך או כך, נראה  כי הם חשים כאן את מקומם הטבעי. הסגנון, כפי שאתרשם תיכף, אף הוא מוכר להם, ובקלות הם מצטרפים אל קהל ההמונים.

בכל סיטואציה אחרת, היה החיבור כמעט בלתי אפשרי, ולא רק בגלל הסגנון. ניואנסים רבים מבדילים בין 'טורנהיים' הירושלמי מזה שבעה דורות, לבין 'ליאור' ממעלה אדומים ו'יוגב' ממצפה רמון, אבל עובדה היא, וגם הם התכנסו כאן היום. הסתכלות שונה יש להם על העולם ועל עצמם, אולם, בקשת סליחה כך נראה, שווה לכולם, וגם אחינו האשכנזים מזדרזים ומקדימים לנצל את הזכות לבקש מחילה.

***

"שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרֹשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.

רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחַר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים.

וּמְהֵרָה, רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים.

וּמִפֶּשַׁע, וְגַם רֶשַׁע, בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים.

אָנָּא שְׁעֵה, שִׁמְךָ יוֹדְעֵי, יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים."

 כך פותח הגאון שליח הציבור, וקולו הרועם שנימת עייפות מצטברת – מתבצרת לה בגרונו, הופכת את הזעקה לנהמת ליל נעימה. קשה להישאר אדיש, קולו הרועם סוחף, וכשהזעקה הופכת לנחלת הכלל, רועם ההיכל כולו, ועיניי נתקלות בדניאל מקרית גת ובינון מקרית שמונה, כשעיניהם עצומות  ונשואות אל אביהם שבשמיים.

'הלוואי עלי כאלו רגעי התקרבות לאדון הסליחות', אני מאחל לעצמי. לרגע נדמה כי שאלה מעיקרא ליתא: הם כאן, כי כאן מקומם. כי כאן נמצאת התשובה שלהם. הכי טבעי שרק אפשר. בשלב מסוים הופך רגש הקנאה להר געש מאיים המשתלט על המחשבה: 'הלוואי עלינו להתעורר כך בתחילתו של אלול…'.

'אפשר', אני מהרהר, 'שהשאלה הנוקבת מונחת בכלל לפתחי, אפשר שאלי מכוונת זעקתו של הגר"ר אלבז שליט"א: 'בן אדם מה לך נרדם'. המילים יחד עם המנגינה מדברים בעד עצמם, אווירה של תשובה ממלאת את ההיכל'.

"יבואו אליך הרוחות וכל הנשמה" – הוא זועק מנהמת ליבו, ומצליח לגעת בנקודה היהודית.

"רחמנא, אידכר לן…", הוא מתחנן ומתחטא לפני קונו בשליחות הציבור, וכולם משיבים כנגדו "בדיל ויעבור". הוא מיטיב לעשות את העבודה – עבודת השם, הוא יודע לרצות את קונו, וגם את קהל המתפללים.

***

"אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ/ בּאים בּכח מעשיהם

גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ/ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת.

הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה/ וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם

זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם/ חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם

טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם/ יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת

כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם/ לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם

מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם/ נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ

סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת/ עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת

פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר/ צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה

קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן/ רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ

שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת/ תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ

שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ/ לְשַחֶרְךָ אל בְּעֵת סְלִיחָתֵנוּ".

 קשה שלא לחוש חלק מציבור שמתכנס לבקש יחד סליחה, ברגעים טהורים אלו של בין לילה לבוקר. המילים המהדהדות בהיכל בית המדרש הופכות לזעקה נוקבת, כשמסביב מאות רבות של בני נוער, שמראה פניהם מעיד עליהם, כי יכולים היו להמצא בשעת לילה מאוחרת זו באווירה ירודה בהרבה, מאשר זו המצויה כאן עתה. לרגע נדמה כאילו החיים כאן מתנהלים על פי קודים אחרים, כאילו אין את יום המחר.

***

תמו הסליחות שפתחו שערי שמיים, בעוד זמן קצר יחלו משכימי הקום לסליחות הנאמרות באשמורת הבוקר, למלאות את רחובות שכונת הבוכרים, בדרכם ל'מוסאיוף' הסמוך.

'אותם שעזבו את הכל והגיעו הנה בשעת ליל מאוחרת', אני מהרהר לעצמי, 'כבר יתקשו להמשיך בשגרת הלילה'. יום המחר, אני מעריך, גם הוא יזמן עבורם אי אלו תובנות, שיקשו עליהם לשוב אל המקום שממנו הגיעו הנה. מן הסתם יחפשו לעצמם תשובה. חלקם, כך מוכיחה הסטטיסטיקה של 'אור החיים', גם ימצאו אותה כאן…

***

תם לו הלילה ואתא בוקר, וגם הוא כמעט חלף, ב'סאטמר' ניתן עדיין למצוא יהודים עטורי טלית ותפילין, ב'מוסאיוף' כבר כמעט מנחה. הבדל של יום ולילה יש בין שעות הלילה של 'אור החיים' לבין שעות היום שלה.

אם בלילה אתו ובאו כולם, כל מי שמסוגל היה להרים קולו בתפילה, הרי שעתה חולפים בשערי בית המדרש בעיקר אותם שתוכם כברם.

בניגוד להיכל הגדול של מעלה המשמש לאמירת הסליחות – המצויד בכסאות פלסטיק לבנים המשתלבים יפה עם צבע הכיפה של רבים ממבקשי הסליחה, הרי שבית המדרש שלמטה הימנו מעוטר בפאר והדר, נאה ומטופח כיאה למשכן קבע.

מי שמגיע הנה, עשה זאת לאחר שכבר ביקש סליחה, התחרט על העבר, ואף עלה על דרך ישרה.

יש, כך אני נמצא למד, 'אור החיים', ויש 'ישיבת אור החיים'.

כדי לזכות להימנות על תלמידיה של הישיבה והכולל שעל ידה, אין די בהתעוררות רגעית – גדולה ככל שתהא. מי שהגיע לכאן – אות הוא כי חתם קבע. גם ה'ריתחא' שונה, כאן מי שעושה זאת, היא האורייתא. ומי שאורייתא קא מרתחא ביה, אות הוא כי הוא וקודשא בריך הוא חד הוא.

גם הם בקשו אמש סליחה, גם הם התקרבו, בניגוד לרבים אחרים, הם גם נותרו ללון בעומקה של הלכה.

מראה לומדי תורה בשקידה נפוץ הוא בימינו, ובכל זאת, הרעש הבוקע מבית המדרש הופך את המראות למעוררים לא פחות מאלו של ליל אמש, הרבה יותר. 'אור החיים', אני נמצא למד, היא בעיקר ישיבה וכולל גדול, שמקום נכבד מתבצר להם בין היכלי הישיבות המפארות את עולם התורה.

ישנם כאן ויוצאים מכאן תלמידי חכמים, שכל קשר בינם לבין אותם שהגיעו הנה במסגרת סיור סליחות מזדמן, הוא דמיון בלבד.

קשה לזהות בהם, בבני העליה הללו, את מבקשי הסליחה מליל אמש, אפילו לא דוגמתם. אף כי הם עצמם, חלקם הלא מבוטל, הגיעו הנה אך לפני שנה ושנתיים לשם בקשת סליחה חד פעמית.

יחד עם התשובה הם מצאו את מקומם כאן. מכאן ואילך הדרך היתה ועודנה סלולה עבורם.

***

יכול הייתי להסתפק בכך לשם השלמת התמונה. אלא שהזדמנות פז נקרתה בידי והשכלתי לנצלה לטובה.

הגאון שליט"א שעמו נועדה לי שיחה קצרה מבעוד מועד, העדיף לנצל את מעט הזמן העומד לרשותו, לטובת אמירת השיעור היומי. בקשתי ליטול את חלקי בתורתו, ונעניתי על ידו ברצון. "שנתי נדדה מעיניי", מבקש ראש הישיבה את סליחתי, וניכרים דברי אמת. העייפות של ליל אמש עדיין נשמעת בקולו.

משל לא חלפו להן כמה משמרות וכמה שעות שינה טובות מאז, על כמה וכמה ממבקשי הסליחות של הלילה שחלף, הוא ניצב על משמרתו. עול התורה על צווארו והוא עצמו עוסק בה תדיר.

"אין לו בכלל זמן", שח לי תלמיד בעת שאנו ממתינים לכניסתו של ראש הישיבה אל השיעור, "אלו הם ראשי התיבות של 'אלב"ז' – אבל על השיעור היומי הוא לא יוותר בשום אופן!", הוא מבקש לנחם אותי.

***

אז היכן הם בעלי התשובה? שאלתי את עצמי, תוך שאני תופס את מקומי בין שומעי השיעור – שתיכף עם כניסתו של ראש הישיבה, נפתח בסערה והפך להמולת לימוד של סוגיית 'אמה עבריה' בקידושין דף ד'. אמתין עם השאלה לסוף השיעור, ניסיתי להניח את סקרנותי ב'צריך עיון'.

"המגיד בבקשה, נחזור על הדברים של אתמול", מורה ראש הישיבה למחזיק בתפקיד הנחשק, שתיכף גורס את הגמרא ואת דברי רש"י.

"אתם שומעים מה שאומר המגיד?", מעורר ראש הישיבה את התלמידים – "איך היה מקום שאמה עבריה תיקנה כמו אישה, הלא היא קנויה לאדון רק קנין עבדות? מישהו יש לו תשובה? מה חשבה הגמרא בהו"א – לדמות אמה עבריה לאשה?"

"אולי אפשר להסביר זאת על פי דברי התוספות בדך כ"ב", נשמע קולו של אחד הצורבים מן הספסל האחורי.

"אולי על פי דברי הריטב"א בהמשך בדף ו', בנוגע ל'הרי את לעצמך…' ", מציע צורב נוסף.

"אתם שומעים מה שהריטב"א אומר", מלבה ראש הישיבה את האווירה, "לא אני, הריטב"א… אבל איך זה מסתדר, במחילה, עם דברי הגמרא בהמשך?", ומצליח להפוך את חדר השיעורים לאבוקת אש.

והשאלה, עד כמה שהצלחתי להבין, לא זו של ראש הישיבה, כי אם זו ששאלתי את עצמי בראשיתו של השיעור: אז היכן הם בעלי התשובה? נותרה בעינה.

***

"כבודו ידע", פונה אלי ראש הישיבה לקראת תום השיעור, "כל אלו שיושבים כאן, בדרך כלל, אולי אחד שניים יוצאים מן הכלל, הינם יוצאי יחידות מובחרות, רציניים מאוד, הם יצאו משם עם דיפלומה, גם השאר – הגיעו מתוך תיכונים חילוניים, היו מנותקים, תוך שנה – שנה וחצי, הם כבר שוחים בים התלמוד בצורה מדהימה, זה סיים כבר חמש מסכתות, זה שלוש, כולם כאן שווים לטובה".

מה מצאו בישיבה שאין בחוץ? אני מבקש לנצל את הפתח שפתח עבורי ראש הישיבה.

"הוא קצין, יוצא 'סיירת', הוא יענה לך", מצביע ראש הישיבה אל עבר אחד מן התלמידים, שנדרש מאמץ רב כדי לזהות בו את זהותו הקודמת.

"הוא בסך הכל עוד לא שנתיים כאן, שולט בכמה מסכתות, אני מציע לך לבחון אותו", מאתגר אותי ראש הישיבה.

"וזה יוצא חיל האוויר", הוא מצביע על היושב לצדו, שגם בו קשה לזהות כל סממן צבאי, מלבד אולי המשטר והמשמעות העצמית, שאותם השכיל לרתום לטובת מעמדו הנוכחי.

"אתה גם מ'חיל האוויר'?" פונה ראש הישיבה לתלמיד נוסף.

"נראה שהוא 'עף' בחומר", אני תורם את חלקי לאות הסכמה.

"שואלים אותי", אומר ראש הישיבה, "מה מושך אלינו רבים כל כך מ'חיל האוויר'? אני תולה זאת בכך שהם קרובים יותר לשמים, משם קל יותר להשקיף על הנעשה בארץ, על אפסיות החומר. פשוט, לא?!"…

***

"הרב גרינולד שואל מה החילוק – הוא שואל 'מה מצאתם כאן?'. לי אין תשובה, אולי אתם תוכלו לענות לו", מסייע לי ראש הישיבה בהבנת החומר הנלמד. "אחת שאלתי", משיב אחד הלומדים, "אין תשובה אחרת!". "חיינו במרוצה, לא באמת חיינו".

ובדיוק אלו זכו?

הגר"ר אלבז: "אלו הן נשמות מובחרות, מיחידות העילית של כלל ישראל, אני גם לא מבין איך זה עובד. עובדה, אנשים הופכים תוך תקופה קצרה –  לשקדנים מופלאים. איך זה קורה? אין לכך הסבר טבעי. חבל גם לחפש. הם לומדים מתוך אהבה", הוא מרעיף עליהם מאהבתו הכובשת, "הם בולעים את התורה, אינם נותנים לי מנוח, מאתגרים אותי, השם יתברך אוהב אותם!".

"ואתה?", פונה ראש הישיבה אל לומד נוסף.

"אני לא הייתי בצבא… אני כאן מגיל חמש עשרה…", הוא מדגיש את מעמדו כבן ישיבה.

***

מה יכול ללמוד בן ישיבה שעריסתו מונחת בבית המדרש מן היושבים כאן?

הגר"ר אלבז: "למד אצלנו בחור צעיר החל מגיל ארבע עשרה, אביו ביקש שישב אצלנו. הוא למד בשקידה משך כשנתיים, ואז, בשלב מסוים, העולם שבחוץ קרץ לו".

"הם טעמו את העולם שבחוץ, אני לא", השיב במענה לשאלתי במסגרת שיחה שיזמתי עמו להבנת מצבו – "מה בעצם אתה מחפש בחוץ? הנה, אלו שיושבים כאן, הם מצטערים על מה שטעמו, הם שואלים את עצמם: 'מדוע בגיל 14 לא זכיתי להכיר את האמת?! הם אומרים לעצמם: 'כמה חבל שלא גיליתי את האור של החיים מוקדם יותר'… ואז אמרתי לבחור ביחס לאותם אלו שהגיעו מבחוץ: 'אתה מסתכל עליהם ואומר לעצמך: 'הוא נחשף, הוא היה שם, הוא נהנה… שאל אותם: 'נהניתם?' – מי שלא היה שם חושב שאפשר למצוא שם הנאה. איזו הנאה? רק משקעים! היום הם מנסים למלאות את המשקעים".

***

"ומתלמידי יותר מכולם", אומר ראש הישיבה, "זה מה שאני לומד מהתלמידים שלי – איך אדם יכול להפוך תוך שנה – שנה וחצי לבן-עליה. לא יאומן, איך הם מגשרים על פער של עשר שנות לימוד. הם פשוט בולעים את הגמרא, אינם מרימים את הראש ממנה. איך הם זוכים לכך תוך זמן כה קצר? חבל לחפש לכך הסבר טבעי. הכל סיעתא דשמיא. איך אומר הרמב"ם: '…אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד'… איך נהיים 'אהוב' ביום אחד? עובדה, כך הבטיח הקב"ה!".

"הם", אומר הגאון שליט"א, "אלו שיושבים כאן ושכמותם, מרגישים את האהבה הזאת. הקב"ה נותן להם להרגיש אותה, היא מציפה אותם, נותנת להם חכמה, דעת וזיכרון ובעיקר אהבה גדולה לתורה".

וזה בגלל שוויתרו על היקר להם?

הגר"ר אלבז: "יתכן. בעיניים של אז הם וויתרו, קח כל אחד מכאן – אם היה מתקדם, חותם קבע, היה מתקדם לקריירה מצויינת. הם גילו את האמת וחתמו קבע על חיי עולם. כך הם מרגישים. הנה הבחור הזה, אתה רואה, הוא מאילת, 'מה היה חסר לך שם?', מלא עולם הזה, הנאות מדומות. תראה איך הפנים שלו קורנות מאושר!".

איך מגיע לכאן בחור מאילת?

הגר"ר אלבז: "זכינו ותלמיד שלנו – שכבר עשה את הדרך משם לפני שנים רבות, חזר לשם לאחר שנות לימוד רבות, כשתוך כדי שהפך למורה הוראה. הוא חולל שם מהפך. הקים מוסדות מפוארים שבהם מתחנכים כשבע מאות תלמידים, ובקרוב אי"ה תיפתח שם גם ישיבה קטנה. היית מאמין? ישיבה באילת – שכל תלמידיה מבני המקום? לא יאומן מה שהוא חולל שם! הנה זה אחד מתוך פירות רבים שלו".

"אני יכול להגיד משהו?", מבקש אחד מהתלמידים את רשות הדיבור, "זה בגלל הראש. כשהראש טוב, כל השאר טוב, אנחנו רוצים להיות כמו הרב…", הוא מייצג את דעת היושבים בחדר.

הגר"ר אלבז לתלמידיו: "אל תורידו מעצמכם, יש לכם פוטנציאל. רק אל תרדמו בדרך. ממשו את הפוטנציאל. שנו את העולם, את הארץ בוודאי. אתם ראיתם עולם. אתם יודעים מה צריך לשנות", מתחנן בפניהם ראש הישיבה, "המשיכו להשקיע!", הוא מכה על קודקודם ואומר להם 'גדלו'…

***

"אני לא מבין מה השאלה בכלל", מבקש תלמיד את רשות הדיבור, "הלא הנאות התורה נשארות לאורך ימים, הן מלוות אותנו על כל צעד ושעל. מה יגיד מי שיצא החוצה? נשאר לו משהו מההנאה?"

"נהוראי, כשמו כן הוא" פונה אלי ראש הישיבה.

"אבל איך מגיעים למתיקות התורה הזאת שהרב מדבר אליה?", מעורר תלמיד את השאלה.

"עמל התורה והתמדה, תפילה, הרבה תפילות וקרבת השם… אין דרך אחרת", מנחה אותו ראש הישיבה.

"שאל אותי לא מזמן תלמיד ישיבה, בן למשפחה מכובדת", חותם את השיח הפורה אחד מן התלמידים, "איך וויתרנו על כל מה שמציעים לנו החיים בחוץ?, השבתי לו על כך: 'לימדו אותנו בישיבה – שאם לומדים ללא התלהבות, אין זה לימוד אמיתי. מי שזכה ללמוד רעק"א במתיקות שכזאת, הצליח להצית אש, מבין שאין לו מה לחפש בחוץ. אין שם כלום!".

"אני צריך להכין הרבה רעק"א…", חותם ראש הישיבה את הדיון המרתק, ומבקש מ'המגיד' לשוב לנקודה שבה פסק.

"בואו ונתפוס עוד משהו קטן, עוד הנאה מלימוד הגמרא", הוא חוזר יחד עם התלמידים לתלמודם.

יחד הם מאירים את העולם באור החיים.

(מתוך 'מוסף שבת קודש' אלול תשע"ח)

אולי גם יעניין אותך

הסברתי לו ש'כל הנערים' עושים בשמחת תורה ועכשיו זה ערב ראש השנה, אך הוא נשאר בשלו, שמח וטוב לב...
תורה עם יראת שמים: בחג השבועות מתחילים אי"ה בלימוד 'מסילת ישרים' במסגרת קנין חכמה
חייגו: 1000 ש"ח במזומן תמורת קריאת שמע בזמנה בחודש אלול
התו הסגול לישיבות לפתיחת זמן אלול
יום אחד באמצע השבוע הוא מגיע לבית הכנסת עם קיטל לבן
"להזדרז וליטול את החיסון ללא כל חשש"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
הרצאות וידאו לחודש אייר

צפו: הרב אייל אונגר שליט"א על חודש הרפואה - חודש אייר

מה הקשר בין רפואה לבין חודש אייר?

60 שניות מרתקות על הדף היומי

כיצד הספיד הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל את הג"ר יחזקאל אברמסקי זצ"ל?

דקה מתוקה – 60 שניות על הדף היומי / / מסכת יומא דף ג

זווית הלכתית

פלאפון – פצצה מתקתקת

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

על דא ועל הא

איך הצליחה מדינה קטנטנה במקום שהמעצמות הגדולות נכשלו? כיצד היא חיסנה את האוכלוסייה שלה בקצב כה מהיר אף יותר מהמדינות שבהן מייצרים את החיסונים? כל זה בזכות 'הגאונות' המופלאה של ראש הממשלה? נו, באמת...

כשמעיפים מבט אחורה ובודקים מה קרה לנו בתקופת הקורונה שב"ה מתקרבת אל סיומה, יש הרבה לקח ללמוד ממנה מכאן ולהבא...

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
1/623
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר