עולם התורה בשמחה! רבבות לומדי הדף היומי צוהלים ושמחים לרגל יום חגם – סיום הש"ס. שבע שנות עמל, שבע שנים של עקביות, יום אחר יום, דף אחר דף, יוצרים את שמחת השלמות. ובאווירת השמחה המרחפת באוויר פגש אותי הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א ואמר לי: "יש לי שלושה סיפורים על שלושה חלומות שקשורים לדף היומי! אספר לך אותם וספר אותם לציבור… זה בוודאי יביא תועלת רבה וחיזוק עצום לקראת תחילת המחזור החדש בדף היומי…
"ר' שמעון אליקון, יהודי ממקסיקו, סיפר לאחי הרה"ג רבי אברהם יצחק שליט"א על אירוע נדיר אותו חווה בעת שהשתתף פעם יחד עם משלחת מכובדת ממקסיקו בסיום הש"ס בארצות הברית".
"ישבתי שם ליד יהודי מבוגר כבן תשעים", סיפר ר' שמעון, "וברגע סיום הש"ס, כאשר פרצה השמחה והמשתתפים פיזזו ורקדו בכל עוז לשמחתה של תורה, הצעתי לאותו יהודי לרקוד יחד אתי. הוא נענה להזמנתי ואמר לי: 'בשמחה זו אני מספר אחת…'. ואני מספר שתיים, עניתי לו בהלצה, ומיד שאלתי אותו: בשמחה שרבבות יהודים משתתפים בה, מדוע הנך חושב שאתה מספר אחת…?
"'שב ואספר לך את סיפור חיי!', אמר לי היהודי המבוגר, 'נולדתי ב'לובלין' וגדלתי על ברכי רב העיר הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל. פעם בהיותי ילד, בשמחת תורה נשא אותי המהר"ם על כפיו ואמר לי: 'אתה תגמור את הש"ס…'. לימים פרצה מלחמת העולם השניה והנאצים ימ"ש העבירו אותי שבעה מדורי גיהינום, באחד מהם הושלכתי יחד עם עוד ארבעה נערים לבור עמוק כדי להרגנו… בצר לי זעקתי: 'הלוא המהר"ם שפירא אמר לי שאני יגמור את הש"ס… אני חייב להישאר בחיים…'. כל הילדים נהרגו ואני נשארתי בחיים.
"'עברה תקופה, צבא ארה"ב שחרר אותנו ועברתי לגור בארצות הברית. המציאות החדשה וגשמיותה של אמריקה השכיחו ממני אט אט את עברי. נישאתי אמנם לאשה יהודיה, אך חייתי כאמריקאי חילוני לכל דבר. נולדו לי ילדים, והם הלכו בדרכי ומוצאם היהודי כלל לא בא לידי ביטוי…
"'עד שחל המפנה הגדול בחיי. לילה אחד נגלה אלי בחלומי מורי ורבי לשעבר המהר"ם שפירא מלובלין זי"ע, ואמר לי: 'אתה הרי חי בזכותי…! טענת שאמרתי לך לגמור את הש"ס… על מנת כן ניתנו לך חייך במתנה… חזור לחיות כיהודי כשר, החל ללמוד את הש"ס ותסיימו…'.
"'כשהתעוררתי לא נתן לי החלום מנוח, נזכרתי בעברי המפואר, בעיירתי ובמשפחתי. בנס הגדול כשניצלתי מן הבור ובהבטחתי לסיים את הש"ס… הבנתי כי מעתה עלי לשנות את אורח חיי ולמלאות את תפקידי. קראתי לכל בני משפחתי, סיפרתי להם את דבר החלום, וכולנו יחד חזרנו בתשובה שלמה…
"'התחלתי מיד ללמוד את הש"ס כהבטחתי וכברכת רבי מאיר שפירא מלובלין, והנה אני זוכה כעת לסיים את הש"ס… עתה מבין אתה מדוע אני מספר אחת בשמחה הזו…?'".
***
"החלום השני", מספר המשגיח רבי חזקיהו, "הוא חלומו של הגאון רבי צבי אריה פרומר זצ"ל, ידיד קרוב של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע ומי שהיה ממשיך דרכו בראשות ישיבת 'חכמי לובלין'.
"לאחר פטירת המהר"ם שפירא הוא נגלה אליו בחלום, ורבי צבי אריה שאל אותו: 'היכן מקומך בגן עדן?'.
("למותר לציין", מבהיר רבי חזקיהו, "כי זכויותיו של מהר"ם שפירא בייסוד סדר הדף היומי ובהקמת ישיבת 'חכמי לובלין', הקנו לו בוודאי מקום רב ועליון בישיבה של מעלה").
"השיב לו המהר"ם: 'דע לך, שבשמים לא מתפעלים מהמעשים, הקובע הוא רבי לויטס איש יבנה…' וכוונתו למשנה באבות (פ"ד מ"ד) 'רבי לויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח…'.
"בענין זה יש בנותן טעם לספר עוד סיפור", המשיך רבי חזקיהו. "מעמד הנחת אבן הפינה לישיבת 'חכמי לובלין' היה מעמד נשגב שפולין לא ראתה כמותו. גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים נטלו בו חלק, ביניהם הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, הרבי מטשורטקוב זי"ע ועוד. לפתע נעלם בעל השמחה הגאון רבי מאיר שפירא זי"ע ולא נודע היכן הוא…
"אחד ממשתתפי השמחה חשק לראות את בנין הישיבה החדש במלוא הדרו, ולשם כך החליט לעלות לקומות העליונות להשקיף משם על יופיו ותפארתו של הבנין. כאשר הגיע לקומה העליונה שמע קול מתרונן והכיר שהוא קולו של המהר"ם שפירא, שחוזר שוב ושוב על הפסוקים (דברים ח יז יח): 'וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל…'".
***
החלום השלישי הוא חלום של ילד שהתגשם ועם ישראל לדורותיו זוכה ממנו…
בילדותו למד הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע אצל הרה"ק רבי שלום מושקוביץ זצוק"ל מ'שאץ', יחד עם בניו. הם אמנם היו גדולים ממנו בשנים רבות, אך לא היתה כל ברירה מאחר והמלמד של רבי מאיר לא הסכים להשאירו בכיתה, כי הוא עלה בכישרונותיו על חברי כיתתו, ושאלותיו העמוקות העסיקו את המלמד זמן רב על חשבון התקדמותם של שאר הילדים.
כבר אז חלם הילד מאיר שפירא על רעיון 'הדף היומי', אך הוא התבייש לספר את רחשי לבו לחבריו הבוגרים ממנו. בת כבת חמש היתה לו לרבי שלום מושקוביץ והיא היתה מגישה לאחיה את האוכל. בפניה חש רבי מאיר יותר נוח, ושח לה בהתרגשות ובהתפעלות את חלום חייו – 'הדף היומי', כל עם ישראל ילמדו כל יום את אותו דף, ובכל ארצות תבל כאשר יפגוש יהודי את חברו ישוחח אתו בדברי תורה על הנושא הנלמד בדף היומי… כך היה מדי פעם מספר לה בהתלהבות על חלומו הגדול, אבל היא כילדה הגיבה בזלזול ואמרה לו: "אבא אומר שאתה ילד כשרוני, חבל שהנך מבזבז את זמנך לריק בהבלי שווא, אל לך להתעסק בחלומות מוזרים… וכי מה שלא עשו גדולי הדורות עד עתה, יעשה ילד צעיר ויהפוך את העולם…?".
רבי מאיר האזין לדבריה ולא הגיב, אך הם לא הצליחו לכבות את שלהבות האש שבערה בקרבו, והמשיך לספר לה על חלומותיו והיא המשיכה לבטלם.
הילד גדל, עבר לישיבה המתאימה לו, עלה והתעלה ונמנה בין מנהיגיה הבולטים של היהדות החרדית, הקים את ישיבת 'חכמי לובלין', והגשים את חלומו הגדול – הפצת רעיון 'הדף היומי'.
לימים פגש רבי מאיר שפירא את אותה ילדה, שאף היא גדלה והפכה להיות אשת חבר לאחד האדמו"רים, ואמר לה: "את זוכרת את תגובתך על חלומי כילד?". לאחר שענתה בחיוב, נטל רשות מבעלה ואמר לה: "אינני מקפיד עלייך, אך כמחנכת ומגדלת דורות, בקשה לי אלייך: לעולם אל תלעגי לחלום של ילד יהודי! תארי לעצמך לו הייתי מתנהג כשאר הילדים, שכאשר לועגים להם הם זונחים את רעיונם והייתי מתייאש וגונז את רעיוני…. כמה העולם היה מפסיד…? כמה התורה היתה חסרה…?! כאשר ילד יהודי חולם, הוא חולם עם הקב"ה, תנו לו לחלום… תנו לו להגיע רחוק…!".
"יהודי ששמע ממני סיפור זה", מספר המשגיח, "משום־מה לא האמין לפרטיו, ופנה אל הגאון רבי משה הלברשטאם זצוק"ל, שהוא מנכדי הרה"ק רבי שלום מושקוביץ משאץ זצוק"ל, לברר את נכונות המעשה. אמר לו רבי משה: 'הסיפור על פרטיו אמת ויציב! והילדה הזו היא אמי ע"ה…!'".
חלומו של הילד 'מאיר שפירא' נפתר לשמחת עולם התורה, ופתרונו הלוא פרוש הוא לברכה לפני כל חולם לסיים את הש"ס. אל תלעגו לחלומכם… עלו על עגלת ההזדמנות של פתיחת המחזור החדש והצטרפו לרבבות הלומדים יום אחר יום, דף ועוד דף, עדי תזכו בעוד שבע שנים לשוש ולשמוח בשמחת התורה…
