"הבן שלי השתגע" הוא אמר לי. "הוא גדל עם כפית של זהב בפה, יש לו כל מה שהוא רוצה והרבה מעבר לכך, החיים שלו מרופדים בכל טוב העולם הזה, מה נפל עליו שהוא פתאום רוצה ללכת ללמוד בישיבה? אני לא מבין?…"

יעקב א. לוסטיגמן

אחד מוותיקי ובכירי הפעילים בארגון 'אחינו', הוא הרב אהרן ידלר. אברך נמרץ ובעל לב רחב, שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, מהנערים הרבים הנמצאים על פרשת דרכים מרכזית בחייהם, ובוחרים להתקרב לה' ולעסוק בתורתו, למרות שלא התחנכו לכך על ידי הוריהם.

"ראינו כבר אלפי צעירים מתחזקים בשלבים שונים של חזרה בתשובה", הוא מספר על העבודה שהוא מבצע ב'אחינו' כבר שנים רבות. "מהדרום ומהצפון, מהשפלה ומגב ההר, מכל אזור בארץ, בכל הגילאים ובמגוון רחב של סגנונות.

"חז"ל אומרים שכשם שאין פרצופיהם דומים כך אין דעותיהם שוות, אותו הדבר גם בבעלי התשובה, כל אחד חוזר בסגנון אחר, בקצב שונה, בדרך ייחודית לו ועוד ועוד. אם ננסה לאפיין את החוזרים בתשובה ולמצוא מכנה משותף, נגלה שברוב המקרים הסיבה לחזרה בתשובה היא חיפוש אחר משמעות. זה לא מגיע ממקום של חוסר או ממקום של שפע, זה לא נוגע לעשירים או לעניים, ולא לאנשים מסודרים או אנשים מפוזרים. זה מצוי בקרב אנשים שמחפשים משמעות, שלא מוכנים להמשיך ולעשות מחר את מה שהם עשו אתמול, אלא אם כן תהיה להם סיבה טובה לעשות זאת…".

הרב ידלר מספר, שבתקופה האחרונה ניכרת עלייה משמעותית במספרם של הנערים המתחזקים המבקשים להיכנס לישיבות הקדושות.

"אני לא יודע להסביר באופן ודאי מה גורם לעלייה הזאת, אבל חשבתי שאולי זה בגלל הקורונה והריחוק החברתי שנכפה על אזרחי ישראל", הוא אומר.

איך הקורונה קשורה לחזרה בתשובה? אנחנו שואלים, והרב ידלר משיב מיניה וביה: "כשנער צעיר הולך לבית הספר, הוא נמצא בתוך מסגרת מסוימת. יש לו חברים, יש לו מעמד חברתי, הוא מחויב לסטנדרטים החברתיים בכיתה שלו, והוא מאוד מאוד מתאמץ להצליח ולהוביל במשחקים ובתחרויות שבהם מתחרים בני גילו.

"אין לו זמן לחשוב על המשמעות, ולפעמים עוברת עליו תקופה ארוכה מאוד של שנים ארוכות, שבה הוא בכלל לא חושב למה אני פה, מה אני עושה כאן, לאיפה אני רוצה להגיע בחיים, איזה חינוך הייתי רוצה לקבל ואיזה חינוך הייתי רוצה להעניק לילדיי…

"ואז באה התפרצות הקורונה, ובעקבותיה הסגרים והשבתת הלימודים. מאות אלפי ילדים ונערים פשוט ישבו בבית, חלקם גם לא פגשו חברים אפילו בשעות הערב, כי ההורים לא נתנו להם לצאת בגלל החשש שיידבקו בקורונה חלילה.

"וכך, אחרי תקופה של ניתוק מוחלט, מכל המסגרת שהחזיקה אותם עד כאן בשבי, ולא נתנה להם לחשוב ולחשב מסלול מחדש, פתאום מתחילים להתעורר כל מיני רעיונות, מחשבות, אולי אני לא במקום הנכון, מה יקרה אם לא אלך ללימודים? מה יקרה אם אלך למקום אחר… זה פתח לשינויים גדולים בחיים.

"אצל חלקם השינוי בא דווקא אחרי החזרה לשגרה. פתאום, אחרי חודשים שלא היו לימודים בצורה מסודרת, הם חוזרים לבית הספר, והם לא מבינים למה בעצם. מה היה חסר להם קודם, ואיך המידע שהם לומדים עכשיו על תנאי האקלים באלסקה, או על מורשתו של המלך ג'ורג' החמישי בבריטניה, יעזרו להם בהמשך החיים.

"וכשמגיע החיפוש אחר משמעות", אומר הרב ידלר, "הכל פתוח. התלמיד יכול להחליט שהוא נשאר ברחוב כי אין טעם ללכת לבית הספר, והוא יכול להחליט שהוא עובר למסגרת אחרת, משמעותית יותר: ישיבה!".

"הילד השתגע"

סיפור כזה קרה לא מזמן עם נער כבן 15 שמתגורר בנגב. הוא פנה אלינו מיוזמתו וביקש שנשבץ אותו בישיבה. לא ישיבה תיכונית, לא ישיבה של חצי יום לימודים, הוא רוצה להיות בן ישיבה לכל דבר: "חרדי כזה, עם הבגדים השחורים והכל", כהגדרתו.

"ניסינו לבדוק מה הסיפור", מספר הרב ידלר, "והתברר לנו שזה ילד שגדל בבית עשיר למדי, בן יחיד להוריו, האבא איש עסקים מצליח מאוד ומוערך מאוד בעירו, והבן פשוט החליט ללכת לקצה השני, להפוך לחרדי. הוא השתתף בשיעורים במדרשה, התחיל ללמוד קצת באופן עצמאי, ולבסוף החליט להיכנס לישיבה, מה שנקרא 'לקפוץ למים'.

"יצרנו קשר עם ההורים, בדקנו מה עמדתם בנושא, והתברר שההורים מאוד מאוד רוצים שלילד יהיה טוב. הם מוכנים לעשות הכל בשבילו ומצדם שיהיה חרדי, זאת לא הבעיה, אבל הם חוששים שזה סתם שיגעון חולף, ושהוא פוגע לעצמו בהמשך החיים על ידי משובת נעורים, או מה שזה לא יהיה…

"פגשתי את האבא לשיחה רצינית", מספר הרב ידלר, "'הבן שלי השתגע', הוא אמר לי. 'הוא גדל עם כפית של זהב בפה, יש לו כל מה שהוא רוצה והרבה מעבר לכך, החיים שלו מרופדים בכל טוב העולם הזה, מה נפל עליו שהוא פתאום רוצה ללכת ללמוד בישיבה? אני לא מבין?…'

"הסברתי לאבא שהבן שלו מחפש משמעות, ומשמעות אי אפשר לקנות עם כסף. 'אתה יכול לאסור עליו ללכת לישיבה, אבל לא תוכל להכריח אותו להרגיש טוב בבית הספר הנוכחי שלו'…

"ההורים לא נרגעו, הם חששו שבישיבה הכל שחור משחור, שהבן שלהם יהפוך פתאום לחרדי מוסת, שכל הזמן צועק 'שאבעס' על חילונים ברחוב…

"אמרתי להם שיבואו איתי לישיבה, ויראו במה מדובר. ואכן, הם הגיעו וראש הישיבה שקיבל את פניהם הוא בעצמו חוזר בתשובה, שהיה קצין בצבא. הוא ידע איך לדבר איתם, ובתוך כמה דקות הם כבר נרגעו, והבינו שהבן שלהם לא הולך למדבר, הוא יחיה בין אנשים שפויים ונורמטיביים, שמנהלים סדר יום קצת שונה, ועוסקים הרבה יותר בלימוד תורה ובשמירת המצוות. היום הנער הזה כבר לומד בישיבה, ובעדכון האחרון שקיבלתי שמעתי שהוא ברוך ה' מתחיל להתערות, ולהבין את מה שלומדים בישיבה".

שלא יהיה עם הארץ…

במקרה אחר, שאירע גם הוא בתקופה האחרונה, היה זה נער מקיבוץ חילוני, שהוקם על ידי תנועת 'השומר הצעיר', ושאין בו בכלל חשיפה ליהדות. הסבא הלך לעולמו, ואז שמע הנער שאומרים 'קדיש', ונחשף לכמה מנהגים נוספים, ואפילו היה שם קצת לימוד משניות.

"הבחור פשוט 'נדלק'. הוא הרגיש משיכה עזה לעניין, התחיל לבדוק ולברר מה זה 'קדיש', למה אומרים, מה קורה לנשמה, ואיך אפשר לעשות לסבא טוב על ידי קיום מצוות ולימוד משניות.

"עברה תקופה והנער פשוט הפך לדתי בסתר. הוא ישב שעות בניסיון להבין מה עושים ואיך עושים, למד שיעורי תורה דרך המחשב ולאט לאט מצא את הדרך, עד שהגיע לארגון 'אחינו' וביקש מאתנו שנעזור לו להיכנס לישיבה.

"כאן ההורים כבר התנגדו בצורה משמעותית יותר. הם לא מוכנים שהילד שלהם יגדל 'בור ועם הארץ'… שהוא לא ידע מתמטיקה ואנגלית, היסטוריה וגאוגרפיה… 'הילד חייב תעודת בגרות', אמרה לי האמא הקיבוצניקית, 'על זה אני לא מוותרת בשום אופן. שילבש מה שהוא רוצה, שילמד מה שהוא רוצה, אבל על תעודת בגרות אני לא מוותרת בשום פנים ואופן!'…

"מצד שני, הבחור עצמו לא מוכן לוותר ולהתפשר על ישיבה פחות חרדית. הוא רוצה ישיבה חרדית לכל דבר ועניין, ובאזור שלהם לא הייתה לנו אפשרות להציע לו ישיבה חרדית, שמשלבת לימודי חול כמו שיש במקומות אחרים, לפי הנחיית גדולי ישראל שהורו להקים ישיבות כאלו עבור נערים מתחזקים.

"חשבנו רבות מה אפשר לעשות, ולבסוף החלטנו לממן לו לימודי חול, על ידי מורה פרטי. ואכן, הנער נכנס לישיבה, הוצמד לו חונך של 'אחינו' שלומד איתו גמרא ומכניס אותו לעניינים, עד שיוכל ללמוד עם בני גילו הלומדים בישיבה, ובמקביל הוצמד לו גם מורה פרטי, שבעצמו חזר בתשובה לפני שנים, והוא מכין אותו למבחני הבגרות, כדי שגם ההורים יהיו מרוצים".