אחד המיוחדים שבחבורת העורכים, הוא הרב דוד פריד, שבשנים האחרונות עמל דבר יום ביומו על איסוף ועריכת התכנים ל'הפותח בכל יום'.
אליו מגיעים כל המדורים והפינות הקבועות שנכתבים על ידי כל הכותבים, ובנוסף מוטלת עליו המלאכה לאסוף ממקורות רבים ומגוונים, סיפורים או מאמרים קצרים שישובצו גם הם ב'הפותח', הקשורים בענייני דיומא, פרשת השבוע, או סתם נושאים שונים בהגות ומחשבה, ימי הילולא של צדיקי הדורות ועוד ועוד. לעבד אותם ולהגישם בצורה בהירה ומושכת ושווה לכל נפש.
"המלאכה מאוד מאתגרת", הוא מספר בשיחה שקיימנו לכבוד הגיליון ה-2,000. "צריך למצוא תכנים מעניינים לכל יום, ומדד האיכות שלנו גבוה מאוד.
"האורך חשוב מאוד, כי מדי קצר זה לא טוב, ובוודאי שארוך מדי לא מתאים לפלטפורמה שלנו שאמורה להיות תוכן איכותי ומרומם לפני תחילת היום. הכי חשוב, שזה יהיה מעניין, שיהיה מסר. אנחנו לא נביא סיפור ריק מתוכן, סתם כי הוא מעניין. אנחנו מעדיפים את המאמרים שלנו שיבואו עם 'עוקץ' עדין, רצוי עם סיומת חזקה שתותיר רושם בלב הקורא ועוד ועוד".
- איך באמת אתה מצליח לעמוד ביעדים ולספק לנו חמש פעמים בשבוע ניוזלטר מלא וגדוש בתכנים איכותיים כל כך?
"המלאכה הזאת באמת די מאתגרת. אני נובר רבות בגיליונות פרשת שבוע ישנים, בעיתונים משנים קודמות, ולעיתים בספרים מ'אוצר החכמה' וכדומה. עליי לעבור מדי יום על חומר רב מאוד, כדי לשלוף מתוכו את החומרים המתאימים.
"כמובן שאני צריך להיזהר שלא להביא סיפורים מפורסמים מדי, כי אז לא הוספתי לקורא ערך רב. אני תמיד אחפש משהו פחות ידוע, שרוב האנשים לא שמעו עליו או לא קראו עליו עד כה, ולמרות שאני משתמש בעיקר בתכנים שכבר פורסמו בעבר בבמות שונות, עדיין לא כל מה שפורסם זכה לתשומת הלב הראויה, או משום שהם 'נבלעו' בתוך כתבה ארוכה, או שהתפרסמו בגיליון שאינו מוכר ונפוץ כל כך, ואני עכשיו נותן להם הזדמנות נוספת, עם תפוצה של רבבות קוראים בכל רחבי העולם.
"כמו כן אני עובר על גיליונות מהעת האחרונה, וגם על עיתונות טרייה יחסית, ומוצא שם טורי דעה והשקפה שפעמים רבות מתאימים לנו מאוד. יש לזכור שלא כולם מנויים על אותם עיתונים, כך שבזכות הפותח, התכנים האיכותיים מגיעים לכולם".
- אם כך מדובר בעיקר בעבודת ליקוט, או שיש כאן גם עריכה בתוכן עצמו?
"הליקוט זה חלק חשוב מאוד מהמלאכה אבל בכך לא סיימנו. במקרים רבים אני 'תולש' איזושהי עובדה או סיפור מתוך מאמר ארוך. כמובן שצריך לעשות לו הקדמה, לתת לו סיומת, ותמיד תמיד אנחנו חייבים לעשות כותרת מעניינת ומרתקת שתגרום לקורא להתעניין ולקרוא את המאמר עצמו.
"לפעמים המאמר קצת מדי מסורבל וצריך לקצר אותו, לחדד את המסר, לתת לו קצב מהיר יותר. בכאלו מקרים אני מתערב בתוך התוכן ועושה את מלאכתי, ולא פחות חשוב מכל האמור זה נושא הקרדיטים. אנחנו לא מקפחים את שכרם של הכותבים והעלונים שהביאו את התוכן, ואנחנו מאוד מקפידים לתת 'קרדיט' והכרה לכל אחד על מה שהוא כתב או פרסם.
"לפעמים אני רואה בעלון פלוני סיפור יפה שהעלון מביא מספר כלשהו, אני לא חוסך במתן הקרדיט לעלון. אני אכתוב בכזה מקרה גם את שם הספר שהוא המקור הראשון של החומר, וגם את שם העלון שציטט אותו ושבעצם הביא אותו לידיעתי.
"וכמו שאמרתי, יותר ממלאכת הליקוט יש לנו מלאכת סינון. אנחנו נמצאים בדור שבו יש שפע של תכנים מכל הסוגים והמינים. בכל מקום שרק תפנה אתה מוצא סיפורים ועובדות, ומאמרי הגות וטורי דעה ועוד ועוד. החכמה היא לסנן, להביא לציבור שלנו רק את הדברים הכי הכי מעניינים. אנחנו דואגים לכך שכל מנוי של 'הפותח' ידע בוודאות, מדי בוקר, שממתין לו במייל תוכן איכותי שירתק אותו. הוא לא נכנס כדי לבדוק אם יש משהו מעניין, אלא בידיעה ברורה שהוא הולך להיות מרותק".
- מה החלק הכי קשה בעבודה הזאת של עריכת 'הפותח'?
"המאמץ שלא לחזור על אותו התוכן פעמיים. זה הולך ונהיה קשה יותר ויותר ככל שנוקפות השנים. חשוב לי מאוד לא להביא פעם שניה חומרים שכבר הובאו לפני שנתיים או שלוש. בשנה הראשונה זה קל, בשנה השניה זה בא בקלות יחסית, אבל בשנה השלישית וביתר שאת הרביעית, זה כבר נהיה לא פשוט בכלל, כי התכנים שהיו זמינים אז הם אותם תכנים שזמינים היום, וכבר אז בחרתי את התוכן הכי איכותי והכי מעניין, מה שאומר שהיום אני כבר לא יכול להשתמש בו. מצד אחד אני לא רוצה לפרסם אותו שוב, ומצד שני אני לא רוצה לרדת ברמה לתוכן פחות מעניין. זה כמובן מצריך יותר מאמץ ויותר יצירתיות. זה ממש עניין של סייעתא דשמיא יומיומית כדי לעמוד ביעדים ולשמור על הרמה הגבוהה".
- ואיך התגובות שמגיעות? אנשים מגיבים לך על התכנים?
"האמת שאני לא מפרסם את שמי ב'הפותח', כך שאנשים לא מגיבים לי כמעט ברחוב או בטלפון, אבל יש לנו כתובת מייל לתגובות, ואנשים מגיבים בכתב, ממש מכל רחבי העולם. אנחנו מקבלים פידבק מאוד מאוד חזק מהציבור. אנשים כותבים לנו כמה הם נהנים, כמה הם מתחזקים, ובעיקר כמה הם מודים לנו על העבודה. כמובן שזה מחמם את הלב ונותן לנו הרבה כח להמשיך הלאה בעבודה המאתגרת הזאת".
- תוכל אולי לשתף אותנו באחת התגובות היותר מעניינות שקיבלת?
"יש איזה רב ידוע בארה"ב שקורא בקביעות את 'הפותח' מדי יום, כפי שהוא מעיד על עצמו. הוא סיפר לנו, שיום אחד הוא קרא ב'הפותח' סיפור על יהודי שסבל סבל רב בגלל בעיה במעיים, ובחופת בתו הוא בכה בכי תמרורים וביקש רמז משמים למה אירע לו כדבר הזה, ומתוך חלום שהיה לו לאחר מכן הוא הבין שזה קרה לו בגלל שהוא פגע בכבודו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. הוא עלה על קברו של הרב, קיבל על עצמו נזיפה וביקש מחילה כדת וכדין, ואכן נושע מצרתו.
"אותו רב שקרא את הסיפור נצר אותו בזכרונו, והנה למחרת התקשר אליו יהודי שסיפר לו שלבו נוקף אותו על כך שבצעירותו היה מדבר סרה בהגה"ק מסאטמאר זצוק"ל. הוא שאל אם עליו לבקש מחילה וכמובן שהרב עודד אותו לעשות זאת בהקדם, ואף סיפר לו את הסיפור ששמע אודות המעשה עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
"היהודי לא איחר לעשות את הדבר, לקח איתו מניין ונסע לקריית יואל, שם עלה על ציונו של הרה"ק מסאטמאר וביקש מחילה כדת וכדין. למחרת הלך לבקר ידיד שלו שהיה זקוק לעבור ניתוח במעיו, וסיפר לו את סיפור המעשה, ומה התברר? שאותו ידיד הוא הוא היהודי בעל המעשה שביקש מחילה מהגר"ע יוסף זצ"ל, וכך ישבו שני החברים שכל אחד מהם פגע בצעירותו בגדול אחר בישראל, ובאחרונה ביקשו שניהם מחילה, ושמחו יחד על שזכו לכפר על חטאם, ולדבריהם משמים אף רמזו להם שהתכפר להם החטא, בכך שהתוודעו זה לזה בסיפור שהתגלגל דרך 'הפותח', חצה ימים ונהרות והביא ישועה גדולה לשתי המשפחות".